סימן סו

 כל דם לא תאכלו לעוף ולבהמה וחיה בכלל ובין טמאה ובין טהורה חייבין עליה משום דם. כוי חייבים על דמו, ושליל אע"פ שחלבו מותר דמו אסור. אבל דם דגים וחגבים מותר. ודם ביצים אם ידוע שאינו מרוקם האפרוח אין חייבין עליו אלא שחכמים אסרוהו, אבל אם ידוע שהוא מרוקם האפרוח חייבין עליו. ואם נמצא על הקשר פירוש בראש החד של הביצה והוא על החלמון כל הביצה אסורה וכן אם הוא על קשר החלבון וניכר שמתפשט ממנו חוצה לו ואם נמצא על החלמון והחלבון שלא על הקשר או אפילו על קשר של חלבון ולא נתפשט חוצה לו הדם אסור והביצה מותרת.

ור"י היה מתיר גם הדם אם נמצא על החלבון וחלמון שלא על הקשר.

ולדעת הגאונים אין חילוק בין קשר לחוצה לו אלא בין חלבון לחלמון שבכל מקום שימצא בחלמון הכל אסור ובכל מקום שימצא בחלבון זורק הדם ואוכל השאר.

וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל וטוב להחמיר לאסור כולה בנתפשט חוץ לקשר וגם בכל החלמון, ולפי זה אין היתר לביצה אלא בנמצא בקשר על חלבון, ולא נתפשט חוצה לו או בשאר מקום בחלבון.

כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל בתשובה:

ביצים הטרופים בקערה ונמצא דם על החלמון על אחד מהם שכולן אסורים אע"פ שזרקו החלמון שעליו הדם שכיון שטורפין אותם בקערה החלבון שהוא דק מתערב ביחד והכל אסור. ביצים המוזרות פירוש שאינם מזכר אלא ספנא מארעא ואינם נקלטות לעולם אפילו ישבה תרנגולת עליהם עד שמוזרות מותרות לאוכלם וזורק הדם ודם דגים אע"פ שהוא מותר אם קבצו בכלי אסור משום מראית עין לפיכך אם ניכר שהוא מדגים כגון שיש בו קשקשים מותר ודם אדם אם פירש ממנו אסור ג"כ משום מראית עין, לפיכך אם נשך הככר בשיניו ויצא דם משיניו ע"ג הככר צריך לגררו אבל שבין השינים מוצצו.