סימן סח
הטומן הראש ברמץ למולגו צריך לכוין שיהא בית השחיטה למטה כדי שיזוב הדם דרך שם ואם הניחו על צדדין המוח והקרום אסורים לפי שהדם מתקבץ בתוך הגלגולת ומתבשל המוח בתוך הדם. הניחו על נחיריו ונעץ בו קנה או דבר אחר מותר, לא נעץ בו שום דבר אסור. וכן החוטין שבלחי צריך לחותכם קודם מליגה וכשמולגין הרגלים אין צריך למולחם תחלה אלא שצריך להסיר ראשי הטלפים כי הם מעמידים הדם. ומותר למלוג תרנגולת ברמץ שאין בה מקום שיתקבץ שם הדם.
כתב הרמב"ם המהבהב אווזין ותרנגולין באור לחרוך שיורי הנוצה שעליהן צריך לרחוץ בית השחיטה כדי שלא יתבשל דם בית השחיטה ויבלע בבשר ואח"כ מעבירו באש. ולא ישהה אותו הרבה באש כדי שלא יבלע דמו בבשרו על ידי חום האש שמה שנבלע על ידי חום האש מסתרך בו הרבה ואינו יוצא על ידי מליחה.
אין מולגין גדיים וטלאים ועופות בכלי ראשון שהוא מתבשל חלב ודם שבהם עם הבשר.
ורשב"ם התיר לערות מכלי ראשון עליהם שעירוי חשוב ככלי שני,
ור"ת אסר דחשיבא ליה ככלי ראשון.
ומיהו אם עירה עליו די לו בקליפת העור שאינו מבשל אלא כדי קליפה. ואם ראש העוף למעלה כשמערה עליו אז אין צריך קליפה לפי שהנוצה מגינה עליו.
והרשב"א כתב שאפילו אם נחשב עירוי ככלי שני אסור שאע"פ שאינו מבשל מבליע ומפליט שהרי אסרו אפילו להניח הכסלים על הבשר מיד אחר שחיטה שמא יזוב החלב ויבלע בבשר לפיכך אסור למלוג אלא אחר ניקור ומליחה.