סימן עב
הלב מתקבץ הדם בתוכו בשעת שחיטה לפיכך צריך לקורעו קודם מליחה ולהוציא דמו ולמולחו אח"כ מלחו ולא קרעו קורעו אחר מליחתו ומותר אף ע"פ שנמלח עם הדם שבתוכו דכבולעו כך פולטו.
וכתב הרמב"ם ואפילו אם בשלו ולא קרעו קורעו אח"כ ומותר.
ור"ת פירש אע"פ דשני תלמודא שאני לב דשיע פירוש ואינו בולע ומותר אפילו אם בשלו בלא קריעה למסקנא לא קאי הכי לפיכך אם בשלו בלא קריעה אסור ואין להתירו אלא בקריעה שאחר צלייתו שאם צלאו ולא קרעו קורעו אחר כך.
ואפילו לדברי הרמב"ם אם בשלו עם הבשר בלא קריעה אוסר הבשר וצריך ששים כנגד הלב דלא ידעינן כמה נפק מיניה.
ויש אומרים שאם הלב דבוק בעוף שכולו נעשה נבלה נבלה וצריך ששים כנגד כל העוף ולא נהירא.
ויש אומרים שאם העוף מנותח לנתחים והלב באחד מהם שיש לחוש שמא אותה חתיכה נשארה לבדה ברוטב ונאסרה ואוסרת האחרות ולא נהירא דלמה נחוש לזה.
ושמעתי מאדוני אבי הרא"ש ז"ל שהיה מקובל שאין עוף שלא יהא בו ששים כנגד לבו.