סימן ק
כל דבר שהוא בריה כגון נמלה או עוף טמא וגיד הנשה ואבר מן החי וכיוצא בזה שאם יחלק אין שמו עליו אינו בטל לעולם. ואם נתבשל עם ההיתר אם אינו מכירו הכל אסור אפילו הן אלף אבל הרוטב תלוי בנתינת טעם שאם יש בהיתר ס' כנגד הבריה הרוטב מותר שאע"פ שעיקרו אינו בטל טעמו בטל. ואם מכירו זורקו והאחרים והרוטב תלויין בנתינת טעם שאם יש בכל ס' כנגד הבריה מותר ואם לאו אסורין. חוץ מגיד הנשה שאין טעמו אוסר דקיימא לן אין בגידין בנותן טעם. אבל שומנו אסור מדרבנן וצריך ס' כנגדו להתיר הרוטב, הילכך ירך שנתבשל עם גידו אם מכירו זורקו וכל השאר מותר, אם יש בו ס' כנגד שומנו. ואם אינו מכירו כל החתיכות אסורות. ואם יש בקדירה ס' כנגד השומן אז הרוטב מותר ואם לאו אסור. ואם נימוח שאינו ניכר צריך ג"כ ס' כנגדו דאע"פ שאין בו טעם והוא כעץ התורה אסרתו.
יש אומרים דבריה בטלה בתתק"ס ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל.