סימן קיא

 מספר תורת הבית:

איסור שנפל למקום אחד ואין ידוע לאיזה מקום נפל, יש בזה להקל ולהחמיר.

כיצד? שתי קדרות אחת של היתר, כגון בשר שחוטה ואחת של איסור, כגון בשר נבלה. ולפניהם ב' חתיכות, אחת של היתר ואחת של איסור, אם החתיכה היה מאיסור דרבנן, כגון שמנו של גיד הנשה, ונפלו אלו לתוך אלו, מותרין. שאנו תולין לומר האיסור נפל לתוך האיסור וההיתר לתוך של היתר. ואפילו אם ההיתר שבקדרה אינו רבה על האיסור שלפניה.

וכן הדין אם לא היה כאן אלא קדרה אחת של בשר שחוטה, ונפל בה אחת מאלו שתי החתיכות, ואין ידוע איזהו, אנו תולין דשל היתר נפל, אפילו אין ההיתר רבה על האיסור. או אם לא היה כאן אלא חתיכה אחת מאיסור דרבנן, ויש שתי קדרות אחת של היתר ואחת של איסור, ואין ידוע לאיזה נפלה, גם בזה תולין להקל. במה דברים אמורים שתולין בכל אלו להקל אפילו אין ההיתר רבה על האיסור שאין האיסור גם כן רבה על ההיתר אבל אם האיסור רבה על ההיתר אין תולין כל כך להקל.

היה האיסור של תורה אין תולין להקל לומר לתוך האיסור נפל, עד שיהא ההיתר רבה על האיסור כדי שיתבטל בתוכו. מדברי תורה היה ההיתר רבה על האיסור כדי שיתבטל בתוכו מדברי תורה תולין להקל.

כיצד? שתי קדרות, אחת של בשר שחוטה ואחת של בשר נבלה, ונפל חתיכת נבלה לתוך אחת מהן, אם ההיתר שבקדרות ההיתר רבה קצת על חתיכת הנבלה, תולין להקל לפי שדבר תורה מין במינו בטל ברוב, אלא שחכמים הצריכו ששים. וכיון שאינו אלא דרבנן מקילינן. היו שתי הקדרות ממין אחד, והאיסור ממין אחר, אין תולין להקל עד שירבה ההיתר ששים על האיסור, מפני שאין מתבטל מין בשאינו מינו דבר תורה בפחות מששים. יש מקילין להקל כל זמן שאין בו כזית בכדי אכילת פרס.

היו כאן שתי קדירות של היתר, ולפניהם שתי חתיכות, אחת של היתר ואחת של איסור, ונפלה אחת לתוך זו ואחת לתוך זו, שתיהן אסורות אפילו באיסור דרבנן שאי אפשר לתלות באחת יותר מבחבירתה. במה דברים אמורים, כשאין בשום אחת מהן כדי לבטל האיסור. אבל אם יש באחת מהן לבטל האיסור, שתיהן מותרות שאני אומר האיסור נפל לתוך אותה שיש בו כדי לבטלו. ואין חילוק בין אם שני הקדרות של אדם אחד או משל שני בני אדם.

היה כאן ב' קדרות של היתר, ונפל איסור לתוך אחת מהן, וידוע לאיזו נפל, וחזר ונפל איסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל, אני אומר למקום שנפל איסור הראשון נפל גם השני. נפל האיסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל, ואח"כ נפל איסור לתוך אחת מהן וידוע לאיזו נפל, שתיהן אסורות ואין אומרים למקום שנפל איסור האחרון נפל גם הראשון.

היה כאן שתי קדרות של היתר ונפל איסור לתוך אחת מהן, ואין ידוע לאיזו נפל, ואין באחת כדי לבטל האיסור, ויש בשתיהן כדי לבטלו, שתיהן מצטרפין לבטלו. ולא עוד אלא אפילו היתה אחת בבית ואחת בעליה, מצטרפין. והוא הדין אפילו למאה, שכל שנכנס בספק מחמת איסור מצטרף לבטלו. במה דברים אמורים בשתיהן משל אדם אחד, לפי שכל שהוא של אחד עתיד להתערב. לפיכך רואים אותו כאילו כבר מעורב אבל אם הם של שני בני אדם אין מצטרפין לבטלו.