סימן פד

 שרצים הגדלים במים שבכלים ושבבורות שיחין ומערות חריצין ונעיצין שאינן נובעים מותרים אע"פ שאין להם סנפיר וקשקשת לפיכך שוחה ושותה בכל מקום מהם ואינו חושש לשרצים שבהם.

והרמב"ם לא התיר אלא שבבורות ומערות שהם דומים לכלים, אבל של חריצין ונעיצין המושכין אע"פ שאין נובעין אסורין.

ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא כתב כן.

והא דשרינן דוקא כשלא פירשו אבל אם פירשו ממקום רביתן כגון לאחורי הבור או על שפת הכלי מבחוץ אע"פ שחזרו אסורין אבל אם לא פירשו אלא על דופן הכלי מבפנים לא חשיב פירשו ומותרין. המסנן המשקה והיו בו שרצים חשוב כפירשו שהרי פירשו ממקום רביתן לפיכך משקה שדרך ליגדל בו שרצים אין לסננו בלילה שמא יחזרו השרצים לתוך הכלי ויבא לשתותן והרי כבר פירשו אבל מסתמא אין לחוש שמא פירשו כל זמן שאין הוכחה בדבר.

תולעים הגדילים בפירות בתלוש מותרין שלא אסרה תורה אלא שרץ השורץ על הארץ במה דברים אמורים שלא פירשו מן הפרי אבל פירשו מן הפרי אפילו לא הגיעו לארץ אלא שמת באויר קודם שהגיע לארץ ואפילו לא פירש כולו מהפרי אלא מקצתם או שלא פירש אלא ע"ג הפרי או על הגרעין שבתוכו או שפירש מפרי לפרי אסור, והרמב"ם אסר אפילו מת בתוך הפרי ופירש אח"כ.

ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל.

כתב הרשב"א כל זמן שנמצא בתוך הפרי אפילו חורו נקוב לחוץ לא חיישינן שמא פירש וחזר והגדלים בפרי בעודו מחובר חשוב כשורץ על הארץ אסור אע"פ שלא פירש.

ור"ת ורבינו יעבץ התירו גם בזה ובעל הלכות גדולות אוסר וכן עיקר.

כתב הרשב"א אפילו החור שתולע בתוכו קטן ואינו מחזיק אלא כדי התולע אסור.

ואדוני אבי הרא”ש ז"ל מתיר וכתב תולעים הנמצאים בפולים ובחימצי מותרים (חימצי פירוש אפונים בלשון ערבי) דלא קרינן בהם השרץ השורץ על הארץ כל זמן שלא ריחש אבל הנמצאים בשרביטים אסורין שיש מקום לרחוש אפילו הגדלים במחובר אם עבר עליהם י"ב חדש משנתלשו מותרין ספק אם התליע הפרי במחובר אם לאו אסור לפיכך כל פרי שדרכה להתליע במחובר אסור לאוכלו תוך י"ב חדש בלא בדיקה ולאחר י"ב חדש מותר.

ומיהו כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל:

גם לאחר י"ב חדש צריך לבודקו ולהשליך התולעים הנמצאים ביניהם לחוץ או על גבי פרי ואף לאחר שישליך הנמצאים בחוץ יש לחוש שמא כשיתנם במים בתוך הקדירה שיצאו לחוץ ירחשו במים או בדופני הקדירה או על גבי הפרי הילכך מנהג יפה באלו העדשים שמצוי בהם הכנימה תוך י"ב חדש אין לו תקנה לאחר י"ב חדש יתנם לתוך מים צוננין המתולעים והמנוקבים יעלו למעלה אחר כך יתנם בקדירה רותחת שאם נשאר בו תולעת ימות מיד ע"כ.

כתב הרשב"א עבר ובישל תוך י"ב חדש בלא בדיקה אם יכול לבדוק בודק ואם לאו מותר ואם נמצא קצת בקדירה משליכו ואוכל השאר שאין בהם כל כך שיאסור פליטתן בתערובתן.

יש מיני עופות הגדלים באילן ותלויים באילן בחרטומיהון וכתב רבינו יצחק שהן אסורין משום שרץ השורץ על הארץ. כל תולעים הנמצאים בבהמה לא שנא במעיה ולא שנא בין עור לבשר כולן אסורים. והנמצאים בדגים במיעיהם אסורין בין עור לבשר או בתוך הבשר מותרין, והגדלים בבשר ודגים ובגבינה המלוחים מותרין כל זמן שלא פירשו.

וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל

הילכך תולעים הנמצאים בקערה שנפלו מן הבשר מותרין ולא חיישינן שמא פירשו מחיים חוץ לחתיכה דמסתמא אותן שפירשו מחיים נפלו כשהדיחו הבשר ואלו נשארו בבשר ועתה יצאו כך כתב בספר התרומה וראוי היה לחוש כשנתן הבשר בקדירה במים צוננין אולי פירשו לדופני הקדירה ולאו היינו רביתייהו ונהגו להתיר ע"כ.