סימן לב

 חוט השדרה יוצא מן המוח ונמשך על פני כל השדרה עד סוף הזנב ואם נפסק עורו של החוט שהמוח בתוכו כולו או רובו טרפה אע"פ שכל המוח קיים, אבל אם נפסק לארכו או נפסק לרחבו בפחות מרוב כשר אע"פ שנפסק כל המוח. אבל אם נתקלקל המוח בתוך החוט עד שנימוח ונשפך כמים ואילו היה החוט נקוב היה יוצא, או נימס ונתרכך עד שאילו היה מעמידו בידו היה המעט שממנו חוץ לידו שוחה ולא היה יכול לעמוד טריפה. וכן אם החוט עב וכבד ואם מעמידין אותו אינו יכול לעמוד מחמת כבדו טרפה. אבל אם נחסר קצת מן המוח ונתרוקן כשר.

וטרפות זה של החוט הוא עד פרשה השלישית פירוש כשמגיע החוט עד הירכים מתפצל פיצול אחד לצד ימין ואחד לצד שמאל ואמצעיתו יורד עד למטה כנגד הזנב ולאחר שיורד כג' אצבעות מתפצל עוד לב' פיצולין אחד לימין ואחד לשמאל וכן בהרבה מקומות עד שיכלה וכל מקום שיפסק עד פיצול הג' טריפה ומשם ואילך כשרה.

ואם נפסק כנגד עובי הפיצול של פרשה הג', כתב הרשב"א יראה שהוא טריפה ויש שמתירו.

ואם נפסקו אחד מב' חוטי הפיצולים הראשונים ושניים טרפה, אבל אם נפסקו חוטי פיצול הג' כשרה. ובעוף הוא טרפות החוט עד בין האגפיים התחלת המקום שהן מחוברין בו בגוף. והרשב"א כתב עד מקום כלות חיבורן בגוף, ולא נהירא.

ואם נעקרה חוליא אחת מהחוט אפילו למטה מהכסלים שאין שם צלעות טרפה בהמה שהכו אותה על השדרה במקל והלך המקל על פני כל אורך השדרה כשרה ולא חיישינן שמא נפסק החוט ואם לא הגיע המקל על פני כל השדרה או שיש במקל קשרים חוששין שראש המקל במקום שהוא כלה מכה בכח וכן במקום הקשרים וכן אם הכה לרוחב השדרה חוששין שמא נפסק החוט.

בהמה שגוררת רגליה אין חוששין שמא נפסק חוט השדרה שלה שאנו תולין אותה בשגרונא, פירוש כאב הירכים,

וכתב הרשב"א במה דברים אמורים שלא נודע שנפלה. אבל אם נודע שנפלה חוששים שמא עם נפילתה נפסק חוט השדרה, ולכך גוררת רגליה שפסיקת חוט השדרה מצוי עם נפילתה.