סימן לז
ריאה שיש בה אבעבועות אפילו הם גדולות הרבה ומלאות מים כשירה.
ומיהו לרב אלפס צריך שלא יהו עכורים ולא סרוחין.
וכן כתב הרמב"ם ריאה שיש בה אבעבועות אם הם מלאים רוח או מים זכים או ליחה הנמשכת או ליחה קשה אפילו כעץ מותרת, ואם יש בה ליחה סרוחה או עכורה אסורה. וכתב עוד וכשמוציא הליחה ובודק אותה, צריך לבדוק הסמפון שתחתיה אם נמצא נקוב טריפה.
ואדוני אבי הרא"ש ז"ל מתיר אפילו בעכורין וסרוחין. וגם לא הזכיר בדיקת הסמפון. ואם יש בה שתי אבעבועות סמוכות אסורה אפילו מלאות מים זכים ואם היא אחת ונראית כב' נוקבים אותה באחת מצדיה, אם שופכות למקום אחד אחת היא וכשרה ואם לאו ב' הם וטריפה.
אבעבוע שנמצא בשיפולי הריאה, כתב בהלכות גדולות אם הבשר מקיף בכל צד אפילו בכל שהוא כשרה ואם לאו הרי הוא כיתר וכל יתור כנטול דמי וטריפה. אבעבוע שנמצא בו נקב ואינו יודע אם ניקב מחיים או לאחר שחיטה, אין אומרים ניקב לאחר לדמות בו שאין מדמין באבעבועות.