סימן מא

 ניטל הכבד טריפה במה דברים אמורים שלא נשאר ממנו כזית במקום מרה וכזית במקום שהיא חיה שהוא המקום שהוא תלוי בו אבל אם נשאר ממנו כזית במקום מרה וכזית במקום שהיא חיה כשירה ובעוף הכל לפי גדלו ולפי קטנו. לא היו אלו כשני הזיתים שלימים כל אחד במקומו, אלא מתלקטים או כרצועה או מרודדין, אע"פ שיש מהם בענין זה כזית במקום מרה וכזית במקום שהיא חיה טריפה. יבש כזית במקום מרה וכזית במקום שהיא חיה עד שנפרך בצפורן טריפה דכנטול דמי. אבל אם התליע אפילו במקום מרה ובמקום חיותא כשירה ואין צריך לומר התליעה בשאר מקומות שכשירה. נדלדל הכבד כולו ממקום שהוא מחובר שם ועדיין הוא מחובר בטרפשא של הכבד כשירה.

כתב הרמב"ם קני הכבד והם המזרקים שבו הדם מתבשל אם ניקב אחד מהן טריפה, ולא נהירא דהא מכשרינן אפילו בניטל כולו חוץ מכזית במקום מרה וכזית במקום חיותא.

מחט שנמצא בכבד בין אם בא לפנינו שלם או חתוך אם צד העב שלו לצד חלל הבהמה לחוץ טריפה אפילו כולו טמון בבשר הכבד. שאנו חוששין שמא נכנס דרך הוושט להדקין ויצא מהדקין לחלל הבהמה ונקבו ומשם נכנס לכבד שאילו נכנס דרך סמפון לא היה יכול לינקב בצד העב שלו, ואם הצד הדק שלו כלפי חוץ כשירה, שאנו תולין לומר דרך סמפון בא שם. במה דברים אמורים במחט גסה אבל בדקה אין חילוק וטריפה בכל ענין שהרי הוא ראוי לנקוב בצד העב שלו.

וכתב הרשב"א ואין אנו בקיאין איזו גסה ואיזו דקה, הלכך בין בזו בין בזו אסורה, ויראה שאם היא גסה כגרעין של תמרה שאינה ראויה לנקוב ע"כ.

כתוב בהלכות גדולות דאי אינקיב טרפשא דכבדא טריפה. ומחטא דמשתכחא בטרפשא ספק טריפה הוא, וכל ספק טריפה לאיסור ואם נמצאת בסמפונא רבא דכבדא כשירה בכל ענין נפלה לאור והוריקה כבד כנגד מרה בעוף טריפה ובטריפות נפלה לאור יתבאר זה לקמן בע"ה.

ואם נמצאו שני כבדים בבהמה או בעוף טריפה דכל יתר כנטול דמי והוה ליה ניטל הכבד.

ויש אומרים דלא אמרינן כאילו ניטל כולו אלא כאילו ניטל עם המקום שהוא דבוק שם הלכך אם הם דבוקים בכזית של מקום מרה או בכזית של מקום חיותא טריפה ואם לאו כשירה.

ואדוני אבי הרא”ש ז"ל הסכים לסברא הראשונה.