מסכת מגילה

מחבר: יהודה שוורץ

פרק א - משנה א

מְגִלָּה נִקְרֵאת

בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר,

לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.

כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,     קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר.

כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת                                    קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר,

אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה:

1.    עיצוב המשנה מראה חמשת האפשרויות לתאריך קריאת המגילה. המשפט האחרון המשנה יובהר במשנה ב'.

פרק א - משנה ב

כֵּיצַד.

חָל לִהְיוֹת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשֵּׁנִי,         כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם,

וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.

חָל לִהְיוֹת בַּשְּׁלִישִׁי אוֹ בָּרְבִיעִי,              כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה

וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם,

וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.

חָל לִהְיוֹת בָּחֲמִישִׁי,                              כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם,

וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.

חָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת,                            כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה,

וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם

 חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת                                  כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת

מַקְדִּימִין וְקוֹרִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה,

וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.

חָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת,                         כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה,

וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם,

וּמֻקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר:

1.    עיצוב המשנה מפרט את האפשרויות השונות של קריאת המגילה אם יום י"ד נופל בכל יום מימות השבוע. מתחילים ביום שני ומסיימים ביום ראשון.

2.    העיצוב מעמיד את ימות השבוע בצד ימין ואת אפשרויות הקריאה בצד שמאל.

פרק א - משנה ג

אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה,        כֹּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַטְלָנִים.

פָּחוֹת מִכָּאן,                     הֲרֵי זֶה כְפָר.

בָּאֵלּוּ אָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין.

אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְתִשְׁעָה בְאָב, חֲגִיגָה וְהַקְהֵל,

מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין.

אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין,

מֻתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִיּוֹת וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי,           מְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי.

אֲבָל מְקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִין לֹא בְּשֵׁנִי וְלֹא בַחֲמִישִׁי,

אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִזְמַנָּהּ:

1.    עיצוב המשנה מראה שיש בה ארבעה חלקים. מה היא עיר גדולה, השוואת קריאת המגילה למאורעות אחרים, הספד ותענית בתאריכים המוקדמים, והסתייגות מהקדמת הקריאה לאנשי הכפרים.

פרק א - משנה ד

קָרְאוּ אֶת הַמְּגִלָּה   בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן        וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה,

קוֹרִין אוֹתָהּ           בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי,

אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁנִי         אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִלָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים

1.    עיצוב המשנה מסייע להבנת ההבדל בין אדר ראשון לאדר שני.

2.    ההיגד אין בין... ל... משמש פתיח למשניות הבאות המתחילות באותם היגדים.

פרק א - משנה ה

אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת                         אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד.

אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים                 אֶלָּא שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם וְזֶה זְדוֹנוֹ בְּכָרֵת

פרק א - משנה ו

אֵין בֵּין הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ

לַמֻּדָּר מִמֶּנּוּ מַאֲכָל                      אֶלָּא דְּרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ.

אֵין בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת                אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן,

וּנְדָבוֹת אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:

פרק א - משנה ז

אֵין בֵּין זָב הָרוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת

לְרוֹאֶה שָׁלֹשׁ                               אֶלָּא קָרְבָּן.

אֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר

לִמְצֹרָע מֻחְלָט                             אֶלָּא פְרִיעָה וּפְרִימָה

. אֵין בֵּין טָהוֹר מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר

לְטָהוֹר מִתּוֹךְ הֶחְלֵט                    אֶלָּא תִגְלַחַת וְצִפֳּרִים:

פרק א - משנה ח

אֵין בֵּין סְפָרִים 

לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת                          אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן,

וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית

. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר,    אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָנִית:

פרק א - משנה ט

אֵין בֵּין כֹּהֵן מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה

לִמְרֻבֶּה בְגָדִים                            אֶלָּא פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת.

אֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ

לְכֹהֵן שֶׁעָבַר                                אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה:

פרק א - משנה י

אֵין בֵּין בָּמָה גְדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה           אֶלָּא פְסָחִים.

זֶה הַכְּלָל,

כָּל שֶׁהוּא נִדָּר וְנִדָּב, קָרֵב בַּבָּמָה

וְכֹל שֶׁאֵינוֹ לֹא נִדָּר וְלֹא נִדָּב, אֵינוֹ קָרֵב בַּבָּמָה:

פרק א - משנה יא

אֵין בֵּין שִׁילֹה לִירוּשָׁלַיִם  

אֶלָּא שֶׁבְּשִׁילֹה אוֹכְלִים קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה,

וּבִירוּשָׁלַיִם לִפְנִים מִן הַחוֹמָה.

וְכָאן וְכָאן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים.

קְדֻשַּׁת שִׁילֹה           יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר,

וּקְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם    אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר:

1.    כל המשניות ד'-יא' בנויות באותה מתכונת של: אין בין... ל... אלא.... העיצוב של כל המשניות מבליט את המבנה החוזר הזה בכל המשניות

פרק ב

פרק ב - משנה א

הַקּוֹרֵא         אֶת הַמְּגִלָּה לְמַפְרֵעַ,                    לֹא יָצָא.

קְרָאָהּ          עַל פֶּה,

קְרָאָהּ          תַּרְגּוּם,

בְּכָל לָשׁוֹן,                                  לֹא יָצָא.

אֲבָל קוֹרִין    אוֹתָהּ לַלּוֹעֲזוֹת בְּלַעַז.

וְהַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אַשּׁוּרִית,                                  יָצָא:

1.    עיצוב המשנה מראה יפה את הלכות קריאת המגילה. כל הלכה בשורה נפרדת. בצד ימין המקרה ובצד שמאל הדין.

2.    עיצוב שורות 3-4 מחייב התייחסות. האם מדובר על מקרה אחד או על שני מקרים שונים

פרק ב - משנה ב

קְרָאָהּ סֵרוּגִין, וּמִתְנַמְנֵם,                                                    יָצָא.

הָיָה כוֹתְבָהּ, דּוֹרְשָׁהּ, וּמַגִּיהָהּ, אִם כִּוֵּן לִבּוֹ,                         יָצָא.

וְאִם לָאו,                         לֹא יָצָא.

הָיְתָה כְּתוּבָה בְּסַם, וּבְסִקְרָא, וּבְקוֹמוֹס וּבְקַנְקַנְתּוֹם,

עַל הַנְּיָר וְעַל הַדִּפְתְּרָא,                                    לֹא יָצָא,

עַד שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית עַל הַסֵּפֶר וּבִדְיוֹ

1.    עיצוב המשנה מראה שיש בה שני נושאים: המשך דיני צורת הקריאה, וצורת הכתיבה של המגילה.

2.    עיצוב שלש השורות האחרונות מראה דיון בחומר הכתיבה (הדיו) ובחומר שעליו כותבים (הקלף).

פרק ב - משנה ג

בֶּן עִיר שֶׁהָלַךְ לִכְרַךְ וּבֶן כְּרַךְ שֶׁהָלַךְ לְעִיר,

אִם עָתִיד לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ,            קוֹרֵא כִמְקוֹמוֹ

 וְאִם לָאו,                                  קוֹרֵא עִמָּהֶן.

וּמֵהֵיכָן קוֹרֵא אָדָם אֶת הַמְּגִלָּה וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ,

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,              כֻּלָּהּ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,             מֵאִישׁ יְהוּדי (אסתר ב(.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,                מֵאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (אסתר ג)

1.    עיצוב המשנה מראה שיש בה שני נושאים: מוקף או פרוז בן יומו, ומהיכן צריך לקרוא את המגילה.

2.    החלק השני מראה מחלוקת משולשת. יש מקום לשאול איזו דמות מודגשת בדעתו של כל תנא. (יש מקום להוסיף את הדעה הרביעית שנמצאת בתוספתא. דעת רבי אליעזר – מבלילה ההוא.

פרק ב - משנה ד

הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן.

רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן

אֵין קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה, וְלֹא מָלִין, וְלֹא טוֹבְלִין, וְלֹא מַזִּין,

וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם לֹא תִטְבֹּל,                         עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה.

וְכֻלָּן שֶׁעָשׂוּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר,          כָּשֵׁר:

1.    עיצוב המשנה מראה שיש בה שני חלקים: מי כשר לקרוא את המגילה, וממתי אפשר להתחיל לקרוא את המגילה בבוקר.

פרק ב - משנה ה

כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר         לִקְרִיאַת הַמְּגִלָּה וְלִקְרִיאַת הַהַלֵּל, וְלִתְקִיעַת שׁוֹפָר,

וְלִנְטִילַת לוּלָב, וְלִתְפִלַּת הַמּוּסָפִין וְלַמּוּסָפִין, וּלְוִדּוּי הַפָּרִים,

וּלְוִדּוּי הַמַּעֲשֵׂר, וּלְוִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים,

לַסְּמִיכָה, לַשְּׁחִיטָה, לַתְּנוּפָה, לַהַגָּשָׁה, לַקְּמִיצָה וְלַהַקְטָרָה,

לַמְּלִיקָה, וְלַקַּבָּלָה, וְלַהַזָּיָה, וּלְהַשְׁקָיַת סוֹטָה,

וְלַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה, וּלְטַהֲרַת הַמְּצֹרָע:

1.    העיצוב מראה את הרשימה של כל הדברים שאפשר ללקיים אותם במהלך כל היום .

פרק ב - משנה ו

כָּל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר       לִקְצִירַת הָעֹמֶר וּלְהֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים.

זֶה הַכְּלָל,               דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַיּוֹם,          כָּשֵׁר כָּל הַיּוֹם.

דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַלַּיְלָה,        כָּשֵׁר כָּל הַלָּיְלָה:

1.    עיצוב המשנה משלים את המשנה הקודמת. מה הם הדברים שכשרים כל הלילה ומה הוא העיקרון לגבי כל היום וכל הלילה.

פרק ג

פרק ג - משנה א

בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ     רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר,      לוֹקְחִין בְּדָמָיו בֵּית הַכְּנֶסֶת.

בֵּית הַכְּנֶסֶת,           לוֹקְחִין תֵּבָה.  

תֵּבָה,                      לוֹקְחִין מִטְפָּחוֹת

                              מִטְפָּחוֹת,               לוֹקְחִין סְפָרִים.

סְפָרִים,                  לוֹקְחִין תּוֹרָה.

אֲבָל אִם מָכְרוּ        תוֹרָה,                     לֹא יִקְחוּ סְפָרִים.

סְפָרִים,                  לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת.

מִטְפָּחוֹת,               לֹא יִקְחוּ תֵבָה.

תֵּבָה,                      לֹא יִקְחוּ בֵית הַכְּנֶסֶת.

בֵּית הַכְּנֶסֶת,           לֹא יִקְחוּ אֶת הָרְחוֹב.

וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן.

אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לְיָחִיד,

מִפְּנֵי שֶׁמּוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדֻשָּׁתוֹ,

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

אָמְרוּ לוֹ,                אִם כֵּן אַף לֹא מֵעִיר גְּדוֹלָה לְעִיר קְטַנָּה:

1.    משנתנו עוברת לדון בדיני בית הכנסת ותשמישי הקדושה. עיצוב המשנה מראה יפה את ההדרגתיות ברמת הקדושה של כל פריט ופריט.

פרק ג - משנה ב

אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא עַל תְּנַאי שֶׁאִם יִרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,   מוֹכְרִים אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם,

חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים,

לְמֶרְחָץ וּלְבֻרְסְקִי וְלִטְבִילָה וּלְבֵית הַמָּיִם.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,   מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר, וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה:

1.    עיצוב המשנה מראה את שלשת הדעות בנוגע למכירת בית כנסת והשימוש שניתן לעשות במקומו של בית הכנסת.

פרק ג - משנה ג

וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב,      אֵין מַסְפִּידִין בְּתוֹכוֹ,

וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים,

וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת,

וְאֵין שׁוֹטְחִין עַל גַּגּוֹ פֵרוֹת,

וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ קַפַּנְדַּרְיָא,

שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו), וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם,

קְדֻשָּׁתָן אַף כְּשֶׁהֵן שׁוֹמֵמִין.

עָלוּ בוֹ עֲשָׂבִים,       לֹא יִתְלֹשׁ, מִפְּנֵי עָגְמַת נָפֶשׁ:

1.    עיצוב המשנה מראה איך יש לשמור על קדושת בית הכנסת גם לאחר שחרב.

פרק ג - משנה ד

רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,      קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים (שמות ל).

חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת,                        מַקְדִּימִין לְשֶׁעָבַר וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת.

בַּשְּׁנִיָּה,                                                 זָכוֹר (דברים כה).

בַּשְּׁלִישִׁית,                                            פָּרָה אֲדֻמָּה (במדבר יט).

בָּרְבִיעִית,                                             הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם (שמות יב).

בָּחֲמִישִׁית,                                            חוֹזְרִין לִכְסִדְרָן.

לַכֹּל מַפְסִיקִין,

בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים, בַּתַּעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

1.    המשנה עוברת מדיני בית הכנסת לדיני קריאה בתורה. עיצוב המשנה מראה את סדר הקריאה בארבע פרשיות.

פרק ג - משנה ה

בְּפֶסַח                     קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים (ויקרא כב).

בַּעֲצֶרֶת,                            שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת (דברים טז).

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה,                    בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ (ויקרא כג).

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,                 אַחֲרֵי מוֹת (שם טז).

בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן

שֶׁל חָג                    קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ויקרא כג),

וּבִשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג        בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג (במדבר כט):

1.    המשנה ממשיכה בדיני קריאת התורה במועדים. עיצוב המשנה מראה את סדר המועדים. מפסח ועד סוף חג הסוכות.

פרק ג - משנה ו

בַּחֲנֻכָּה,                             בַּנְּשִׂיאִים (שם ז).

בְּפוּרִים,                           וַיָּבֹא עֲמָלֵק (שמות יז).

בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים,                וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם (במדבר כח).

בַּמַּעֲמָדוֹת,                        בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית (בראשית א).

בַּתַּעֲנִיּוֹת                           בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת (ויקרא כו).

אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת,     אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּן.

בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי

וּבְשַׁבָּת בַּמִּנְחָה,                קוֹרִין כְּסִדְרָן,

וְאֵין עוֹלִין לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן,

שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג), וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ:

1.    המשנה ממשיכה להביא את דיני קריאת התורה בזמנים השונים כולל בשבת במנחה ובשני וחמישי.

2.    עיצוב המשנה מראה את הסדר של הזמנים מהנדיר אל התדיר.

פרק ד

פרק ד - משנה א

הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה                     עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב

 קְרָאָהּ אֶחָד, קְרָאוּהָ שְׁנַיִם,        יָצְאוּ

 מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ,                   יְבָרֵךְ.

וְשֶׁלֹּא לְבָרֵךְ,           לֹא יְבָרֵךְ.

בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי

וּבְשַׁבָּת בַּמִּנְחָה,      קוֹרִין           שְׁלֹשָׁה          אֵין פּוֹחֲתִין וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן,

וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא.

הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה,             מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.

1.    עיצוב המשנה מראה שיש בה שני חלקים. החלק הראשון חוזר לצורת קריאת המגילה והחלק השני ממשיך בדיני קריאת התורה. (מה פשר החיבור הזה בין שני הנושאים?. לכאורה החלק הראשון היה צריך להיות בפרק ב'?)

פרק ד - משנה ב

בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים

וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד,     קוֹרִין           אַרְבָּעָה אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן,

וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא.

הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.

זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּסָף

וְאֵינוֹ יוֹם טוֹב, קוֹרִין                  אַרְבָּעָה.

בְּיוֹם טוֹב,                                  חֲמִשָּׁה.

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,                           שִׁשָּׁה.

בְּשַׁבָּת,                                        שִׁבְעָה.

אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן, אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן,            וּמַפְטִירִין בַּנָּבִיא.

הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה, מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ:

1.    עיצוב המשנה מבליט את ההלכות הנוגעות למספר הקרואים במועדים השונים.

פרק ד - משנה ג

אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע,

וְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה,

וְאֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם

 וְאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה,

וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא,

וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב,

וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים 

וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים וּבִרְכַּת חֲתָנִים,

וְאֵין מְזַמְּנִין בַּשֵּׁם,                                פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.

וּבַקַּרְקָעוֹת,                                          תִּשְׁעָה וְכֹהֵן.

וְאָדָם, כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:

1.    עיצוב המשנה מראה את כל המקרים בהם יש להקפיד על עשרה אנשים למיניין.

פרק ד - משנה ד

הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה                 לֹא יִפְחֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְסוּקִים

. לֹא יִקְרָא לַמְּתֻרְגְּמָן         יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד,

וּבַנָּבִיא                             שְׁלֹשָׁה.

הָיוּ שְׁלָשְׁתָּן שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת,          קוֹרִין אֶחָד אֶחָד.

מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא                   וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה

. וְעַד כַּמָּה הוּא מְדַלֵּג,       עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְסֹק הַמְּתֻרְגְּמָן:

1.    המשנה ממשיכה בדיני קריאת התורה. עיצוב המשנה מראה את כללי קריאת התורה וקריאה בנביא..

פרק ד - משנה ה

הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא,

הוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע,

וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה,

וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו.

וְאִם הָיָה קָטָן,        אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ:

1.    המפטיר זוכה ל"כיבודים" נוספים. עיצוב המשנה מתבקש כדי להראות את "הכיבודים"

פרק ד - משנה ו

קָטָן              קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם,

אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו.

 פּוֹחֵחַ           פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וּמְתַרְגֵּם,

אֲבָל אֵינוֹ קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו.

 סוּמָא          פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וּמְתַרְגֵּם.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו, אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע:

1.    עיצוב המשנה מראה את הדמיון שיש בין קטן פוחח וסומא בנוגע לאירועים ציבוריים בתפילה.

פרק ד - משנה ז

כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָיו מוּמִין       לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,                                 אַף מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת אִסְטִיס וּפוּאָה,

לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו,             מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ:

1.    בהמשך למשנה הקודמת משנתנו מרחיבה בדיני ברכת כהנים. עיצוב המשנה מבהיר את התוספת של רבי יהודה.

פרק ד - משנה ח

הָאוֹמֵר אֵינִי עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בִצְבוּעִין,          אַף בִּלְבָנִים לֹא יַעֲבֹר.

בְּסַנְדָּל אֵינִי עוֹבֵר,                                           אַף יָחֵף לֹא יַעֲבֹר.

הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ עֲגֻלָּה,                                      סַכָּנָה וְאֵין בָּהּ מִצְוָה.

נְתָנָהּ עַל מִצְחוֹ אוֹ עַל פַּס יָדוֹ,                          הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת.

צִפָּן זָהָב, וּנְתָנָהּ עַל בֵּית אֻנְקְלִי שֶׁלּוֹ,               הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִים:

1.    העיצוב מראה שני נושאים: התנהלות לא ראויה של שליח ציבור, ודיני התפילין.

2.    עיצוב החלק השני מראה שלש הלכות לגבי דברים שאינם ראויים בתפילין.

פרק ד - משנה ט

הָאוֹמֵר יְבָרְכוּךָ טוֹבִים,                                   הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת.

עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ,

וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ,

מוֹדִים מוֹדִים,                                                מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ.

הַמְכַנֶּה בָעֲרָיוֹת,                                              מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ

. הָאוֹמֵר וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ (ויקרא יח),

וּמִזַרְעָךְ לֹא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא,            מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִנְזִיפָה:

1.    המשפט הראשון במשנה נקשר למשנה הקודמת בנוגע לדרך מינות. המשך המשנה מטפל באמירות לא ראויות.

2.    עיצוב המשנה מבליט את הביטוי "משתקין אותו". 

פרק ד - משנה י

מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן (בראשית לה),                 נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם.

מַעֲשֵׂה תָמָר (שם),                                נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם.

מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁון (שמות לב),            נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם.

וְהַשֵּׁנִי (שם),                                         נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם.

בִּרְכַּת כֹּהֲנִים (במדבר ו),

מַעֲשֵׂה דָּוִד (שמואל ב יא) 

וְאַמְנוֹן (שם יג),                                    לֹא נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין.

אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה (יחזקאל א),

וְרַבִּי יְהוּדָה                                           מַתִּיר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,                              

אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם (שם טז):

1.    העיצוב מראה שבמשנה שני נושאים: קטעים שלא ראוי לתרגם, ופרקים שלא מתאימים לשמש כהפטרה.

2.    העיצוב מבליט את הביטוי "לא מיתרגם"