מסכת, הוריות

מחבר: יהודה שוורץ

 פרק א - משנה א

הוֹרוּ בֵית דִּין לַעֲבֹר עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה,

וְהָלַךְ הַיָּחִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג עַל פִּיהֶם,

בֵּין שֶׁעָשׂוּ וְעָשָׂה עִמָּהֶן, בֵּין שֶׁעָשׂוּ וְעָשָׂה אַחֲרֵיהֶן,

בֵּין שֶׁלֹּא עָשׂוּ וְעָשָׂה,                                                 פָּטוּר,

מִפְּנֵי שֶׁתָּלָה בְבֵית דִּין.

הוֹרוּ בֵית דִּין וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן שֶׁטָּעוּ,

אוֹ תַלְמִיד וְהוּא רָאוּי לְהוֹרָאָה וְהָלַךְ וְעָשָׂה עַל פִּיהֶן,

בֵּין שֶׁעָשׂוּ וְעָשָׂה עִמָּהֶן,

בֵּין שֶׁעָשׂוּ וְעָשָׂה אַחֲרֵיהֶן,

בֵּין שֶׁלֹּא עָשׂוּ וְעָשָׂה,                                                 הֲרֵי זֶה חַיָּב,

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא תָלָה בְּבֵית דִּין.

זֶה הַכְּלָל,               הַתּוֹלֶה בְעַצְמוֹ,       חַיָּב.

וְהַתּוֹלֶה בְּבֵית דִּין, פָּטוּר:

1.    עיצוב המשנה מעמיד שני מקרים מקבילים המובילים לכלל שבשתי השורות האחרונות שבמשנה.

פרק א - משנה ב

הוֹרוּ בֵית דִּין וְיָדְעוּ שֶׁטָּעוּ, וְחָזְרוּ בָהֶן,

בֵּין שֶׁהֵבִיאוּ כַפָּרָתָן וּבֵין שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ כַפָּרָתָן,

וְהָלַךְ וְעָשָׂה עַל פִּיהֶן,

רַבִּי שִׁמְעוֹן                        פּוֹטֵר,

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,          סָפֵק.

אֵיזֶהוּ סָפֵק.

יָשַׁב לוֹ בְתוֹךְ בֵּיתוֹ,           חַיָּב.

הָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם,        פָּטוּר.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא,

מוֹדֶה אֲנִי בָזֶה שֶׁהוּא קָרוֹב לִפְטוּר מִן הַחוֹבָה.

אָמַר לוֹ בֶן עַזַּאי,

מַה שָּׁנָה זֶה מִן הַיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ,

שֶׁהַיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ שֶׁיִּשְׁמַע,

וְזֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּשְׁמָע:

1.    עיצוב המשנה מציג את האפשרויות השונות למקרה שבית דין טעו וחזרו בהם אבל השאלה אם האדם שמע שחזרו בהם או לו. העיצוב מחדד את השיח שבין רבי עקיבא לבן עזאי.

פרק א - משנה ג

הוֹרוּ בֵית דִּין לַעֲקֹר אֶת כָּל הַגּוּף,

אָמְרוּ,

אֵין נִדָּה בַתּוֹרָה,

אֵין שַׁבָּת בַּתּוֹרָה,

אֵין עֲבוֹדָה זָרָה בַתּוֹרָה,                                            הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין.

הוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.

כֵּיצַד.

אָמְרוּ,

יֵשׁ נִדָּה בַתּוֹרָה, אֲבָל הַבָּא עַל שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם פָּטוּר.

יֵשׁ שַׁבָּת בַּתּוֹרָה, אֲבָל הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, פָּטוּר.

יֵשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בַתּוֹרָה, אֲבָל הַמִּשְׁתַּחֲוֶה פָטוּר,

הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין,

שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד) וְנֶעְלַם דָּבָר,

דָּבָר וְלֹא כָל הַגּוּף:

1.    עיצוב המשנה מאפשר להבחין בין שני מצבים מקבילים. בית דין הורו לעקור לגמרי מצווה מהתורה, או בית דין הורו לבטל סעיף הלכתי מסויים ממצצות התורה.

פרק א - משנה ד

הוֹרוּ בֵית דִּין,         וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן שֶׁטָּעוּ, וְאָמַר לָהֶן טוֹעִין אַתֶּם,

אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מֻפְלָא שֶׁל בֵּית דִּין שָׁם,

אוֹ שֶׁהָיָה אַחַד מֵהֶן גֵּר אוֹ מַמְזֵר אוֹ נָתִין

אוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא רָאָה לוֹ בָנִים,                             הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין,

שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עֵדָה (ויקרא ד) וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (במדבר לה) עֵדָה,

מָה עֵדָה הָאֲמוּר לְהַלָּן עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם רְאוּיִין לְהוֹרָאָה,

אַף עֵדָה הָאֲמוּרָה כָאן עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם רְאוּיִים לְהוֹרָאָה.

הוֹרוּ בֵית דִּין שׁוֹגְגִים וְעָשׂוּ כָל הַקָּהָל שׁוֹגְגִין,                                מְבִיאִין פָּר

מְזִידִין וְעָשׂוּ שׁוֹגְגִין,                                        מְבִיאִין כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה.

שׁוֹגְגִין וְעָשׂוּ מְזִידִין,                                        הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין:

1.    עיצוב המשנה מחדד את הרכב בית הדין כדי לחייב אותם אם טעו.

2.    החלק השני של המשנה מעוצב ומציע שלש אפשרויות.

פרק א - משנה ה

הוֹרוּ בֵית דִּין,         וְעָשׂוּ כָל הַקָּהָל אוֹ רֻבָּן עַל פִּיהֶם,          מְבִיאִין פָּר.

וּבַעֲבוֹדָה זָרָה,                                      מְבִיאִין פַּר וְשָׂעִיר,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים                                מְבִיאִין שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים,

וּבַעֲבוֹדָה זָרָה,                                      מְבִיאִין שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים

 וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׂעִירִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

שְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים,

וּבַעֲבוֹדָה זָרָה,                                      שְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים

וּשְׁלשָׁה עָשָׂר שְׂעִירִים,

פַּר וְשָׂעִיר לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, פַּר וְשָׂעִיר לְבֵית דִּין.

הוֹרוּ בֵית דִּין, וְעָשׂוּ שִׁבְעָה שְׁבָטִים אוֹ רֻבָּן עַל פִּיהֶם,           מְבִיאִים פָּר,

וּבַעֲבוֹדָה זָרָה                                        מְבִיאִין פַּר וְשָׂעִיר,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר

 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,

שִׁבְעָה שְׁבָטִים שֶׁחָטְאוּ,                        מְבִיאִים שִׁבְעָה פָרִים,

וּשְׁאָר שְׁבָטִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ,                    מְבִיאִין עַל יְדֵיהֶן פַּר,

שֶׁאַף אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ,                           מְבִיאִין עַל יְדֵי הַחוֹטְאִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

שְׁמֹנָה פָרִים.

וּבַעֲבוֹדָה זָרָה                                        שְׁמֹנָה פָרִים

וּשְׁמֹנָה שְׂעִירִים,

פַּר וְשָׂעִיר לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט,

וּפַר וְשָׂעִיר לְבֵית דִּין.

הוֹרוּ בֵית דִּין שֶׁל אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים

וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט עַל פִּיהֶם,

אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט הוּא                        חַיָּב,

וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים                     פְּטוּרִים,

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,

אֵין חַיָּבִים אֶלָּא עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בִּלְבַד,

שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד) וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ,

וְלֹא עֲדַת אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט:

1.    משנה ארוכה זאת מעוצבת בצורה המבהירה את חלקיה. החלקים מקבילים זה לזה. מקרה ראשון שכל 12 השבטים עשו על פי הוראת בית דין, מקרה שני שרק  שבטים עשו ומקרה שלישי שרק שבט אחד עשה. בכל מקרה יש מחלוקת משולשת מקבילה.

פרק ב

פרק ב - משנה א

הוֹרָה כֹהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ,   שׁוֹגֵג   וְעָשָׂה שׁוֹגֵג,             מֵבִיא פָר

 שׁוֹגֵג וְעָשָׂה מֵזִיד,

מֵזִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג,             פָּטוּר,

שֶׁהוֹרָאַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ,

כְהוֹרָאַת בֵּית דִּין לַצִּבּוּר:

1.    עיצוב המשנה מראה את שתי האפשרויות של הוראת כהן משיח. באחת מביא פר ובשניה פטור.

פרק ב - משנה ב

הוֹרָה בִפְנֵי עַצְמוֹ     וְעָשָׂה בִפְנֵי עַצְמוֹ,    מִתְכַּפֵּר לוֹ בִפְנֵי עַצְמוֹ

 הוֹרָה עִם הַצִּבּוּר    וְעָשָׂה עִם הַצִּבּוּר,    מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר,

שֶׁאֵין בֵּית דִּין חַיָּבִים עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת

וּלְקַיֵּם מִקְצָת,

וְכֵן הַמָּשִׁיחַ.

וְלֹא בַעֲבוֹדָה זָרָה,   עַד שֶׁיּוֹרוּ      לְבַטֵּל מִקְצָת

וּלְקַיֵּם מִקְצָת:

1.    עיצוב המשנה מבהיר את העיקרון של "לבטל קצת – ולקיים קצת"

פרק ב - משנה ג

אֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה,

וְכֵן הַמָּשִׁיחַ.

וְלֹא בַעֲבוֹדָה זָרָה,   אֵין חַיָּבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה.

אֵין בֵּית דִּין חַיָּבִין עַד שֶׁיּוֹרוּ בְדָבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת.

וְכֵן הַמָּשִׁיחַ.

וְלֹא בַעֲבוֹדָה זָרָה,   עַד שֶׁיּוֹרוּ עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת:

1.    עיצוב המשנה מעמיד את שלשת הנידונים: בית דין, כהן משיח, עבודה זרה, בהקבלה.

פרק ב - משנה ד

אֵין חַיָּבִין                         עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ,

וְאֵין מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי    עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.

אֲבָל חַיָּבִין                        עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּנִּדָּה,

וּמְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי          עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּנִּדָּה.

אֵיזוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּדָּה,     פְּרֹשׁ מִן הַנִּדָּה.

וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה,                       לֹא תָבֹא אֶל הַנִּדָּה.

1.    עיצוב המשנה מתבקש מחמת לשונותיה המשותפים.

פרק ב - משנה ה

אֵין חַיָּבִין עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם, וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו

                                        וְהַנָּשִׂיא כַּיּוֹצֵא בָהֶם,

דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,

הַנָּשִׂיא חַיָּב בְּכֻלָּן חוּץ מִשְּׁמִיעַת הַקּוֹל,

שֶׁהַמֶּלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ

                                        לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ:

1.    עיצוב המשנה מחדד את המחלוקת בין רבי יוסי הגלילי לבין רבי עקיבא.

פרק ב - משנה ו

כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת,

הַיָּחִיד מֵבִיא                               כִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה

                              וְהַנָּשִׂיא                                      שָׂעִיר,

וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין                          מְבִיאִין פָּר.

וּבַעֲבוֹדָה זָרָה,

הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ              מְבִיאִין שְׂעִירָה,

וּבֵית דִּין                                     פַּר וְשָׂעִיר,

פַּר לְעוֹלָה

וְשָׂעִיר לְחַטָּאת:

1.    עיצוב המשנה מראה את ההקבלה בין דין כל המצוות לבין דין עבודה זרה.

פרק ב - משנה ז

אָשָׁם תָּלוּי,   הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא                  חַיָּבִין,          וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין           פְּטוּרִים.

אָשָׁם וַדַּאי, הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ     חַיָּבִין            וּבֵית דִּין                 פְּטוּרִין.

עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו,

בֵּית דִּין                                      פְּטוּרִין,

וְהַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ           חַיָּבִין

 אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּב עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו,

דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.

וּמָה הֵן מְבִיאִין                 קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַנָּשִׂיא          מֵבִיא שָׂעִיר:

1.    עיצוב המשנה מסייע להבחין בהבדלים שבין יחיד נשיא משיח ובית דין בהקשרים הרלוונטיים.

פרק ג

פרק ג - משנה א

כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא                       וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ,

וְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא                         וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ,

כֹּהֵן מָשִׁיחַ    מֵבִיא פַר,

וְהַנָּשִׂיא        מֵבִיא שָׂעִיר:

1.    עיצוב המשנה מראה את ההקבלה שבין דין כהן משיח לדין הנשיא.

פרק ג - משנה ב

כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ      וְאַחַר כָּךְ חָטָא,

וְכֵן הַנָּשִׂיא שֶׁעָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ           וְאַחַר כָּךְ חָטָא,

כֹּהֵן מָשִׁיחַ    מֵבִיא פַר,

וְהַנָּשִׂיא        כְהֶדְיוֹט:

1.    כנ"ל.

פרק ג - משנה ג

חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ        וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנּוּ,               הֲרֵי אֵלּוּ כְהֶדְיוֹט.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,

אִם נוֹדַע לָהֶם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ,                        חַיָּבִין

                                        וּמִשֶּׁנִּתְמַנּוּ,                       פְּטוּרִין.

וְאֵיזֶהוּ הַנָּשִׂיא,                 זֶה הַמֶּלֶךְ,

שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד) וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלֹהָיו,

נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה' אֱלֹהָיו:

1.    עיצוב המשנה מחדד את הבנת דין חטאו עד שלא נתמנו ואת מחלוקת תנא קמא ורבי שמעון.

2.    עיצוב שלש השורות האחרונות מלמד על ההקבלה בין נשיא למלך.

פרק ג - משנה ד

וְאֵיזֶהוּ הַמָּשִׁיחַ,      הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה,    לֹא הַמְרֻבֶּה בִבְגָדִים.

אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרֻבֶּה בְגָדִים   אֶלָּא פַר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת.

וְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר,         אֶלָּא פַר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה.

זֶה וָזֶה שָׁוִין            בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים,

וּמְצֻוִּין עַל הַבְּתוּלָה,

וַאֲסוּרִין עַל הָאַלְמָנָה,

וְאֵינָן מִטַּמְּאִין בִּקְרוֹבֵיהֶן,

וְלֹא פוֹרְעִין, וְלֹא פוֹרְמִין,

וּמַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ:

1.    עיצוב המשנה מראה יפה את ההקבלה שבין כהן משוח לכהן מרובה בגדים ואת ההקבלה בין כהן משמש לבין כהן שעבר.

פרק ג - משנה ה

כֹּהֵן גָּדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה,                       וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה.

כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל,          וְהַהֶדְיוֹט לֹא מַקְרִיב וְלֹא אוֹכֵל:

1.    עיצוב המשנה מראה ההקבלה בין כהן גדול לכהן הדיוט בקשר לאבלות.

פרק ג - משנה ו

כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵרוֹ,                      קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ.

וְכָל הַמְקֻדָּשׁ מֵחֲבֵרוֹ,                   קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ.

פַּר הַמָּשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִים,

פַּר הַמָּשִׁיחַ                                 קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכָל מַעֲשָׂיו:

1.    עיצוב המשנה מחדד את הכלל שתדיר קודם.

פרק ג - משנה ז

הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה                     לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֲבֵדָה.

וְהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ                 לִכְסוּת וּלְהוֹצִיאָהּ מִבֵּית הַשֶּׁבִי.

בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִים לְקַלְקָלָה,         

הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה:

1.    עיצוב המשנה מחדד את ההבדל בין הקדמת האשה לאיש או הקדמת האיש לאשה.

פרק ג - משנה ח

כֹּהֵן              קוֹדֵם           לְלֵוִי

 לֵוִי                                  לְיִשְׂרָאֵל,

יִשְׂרָאֵל                             לְמַמְזֵר

 וּמַמְזֵר                             לְנָתִין,

וְנָתִין                                לְגֵר,

וְגֵר                                   לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר.

אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּן שָׁוִין.

אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר          תַּלְמִיד חָכָם

וְכֹהֵן גָּדוֹל     עַם הָאָרֶץ

 מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם          קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ:

1.    עיצוב המשנה מתבקש מהשוואת הזוגות השונים.

2.    עיצוב שלש השורות האחרונות יפה לחתימת המסכת ולחתימת סדר נזיקין כולו.