מקואות, פרק ז

משנה א

יֵשׁ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוֶה וְלא פּוֹסְלִין,

פּוֹסְלִין וְלא מַעֲלִין, לא מַעֲלִין וְלא פּוֹסְלִין.

אֵלּוּ מַעֲלִין וְלא פּוֹסְלִין:

הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַכְּפוֹר,

וְהַגְּלִיד, וְהַמֶּלַח, וְהַטִּיט הַנָּרוֹק.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּן כְּנֶגְדִּי לוֹמַר:

הַשֶּׁלֶג אֵינוֹ מַעֲלֶה אֶת הַמִּקְוֶה.

וְהֵעִידוּ אַנְשֵׁי מֵידְבָא מִשְּׁמוֹ,

שֶׁאָמַר לָהֶם:צְאוּ וְהָבִיאוּ שֶׁלֶג וַעֲשׁוּ מִקְוֶה בַּתְּחִלָּה.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אֶבֶן הַבָּרָד כַּמַּיִם.

כֵּיצַד מַעֲלִין וְלא פּוֹסְלִין?

מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת,

נָפַל מֵהֶם סְאָה לְתוֹכוֹ, וְהֶעֱלַתּוּ,

נִמְצְאוּ מַעֲלִין וְלא פּוֹסְלִין.

ברטנורא משנה א  

יש מעלין. משלימין לארבעים סאה.

ולא פוסלין. בשלושה לוגין שאובין. וכולהו מפרש כיצד.

הכפור. גשמים שיורדין נקפים.

גליד. מים שקפאו על פני הארץ או על פני המים.

טיט הנרוק. טיט רך ורקיק שנעשה כמו רוק.

אבן הברד כמים. כמים שאובים דאמרינן לקמן פוסלים ולא מעלים. ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי. והלכה כעדותן של אנשי מידבא שעושין מקוה מן השלג אפילו לכתחלה.

נמצאו מעלין. שהשלימוהו. ולא פוסלין. בשלושה לוגין שאובין. שהרי סאה היא הרבה יותר משלושה לוגין, ולא נפסל המקוה בכך.

משנה ב

אֵלּוּ פּוֹסְלִין וְלא מַעֲלִין:

הַמַּיִם בֵּין טְמֵאִים בֵּין טְהוֹרִים,

וּמֵי כְבָשִׁים, וּמֵי שְׁלָקוֹת,

וְהַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ.

כֵּיצַד פּוֹסְלִין וְלא מַעֲלִין?

מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קֻרְטוֹב,

וְנָפַל מֵהֶן קֻרְטוֹב לְתוֹכוֹ - לא הֶעֱלָהוּ;

פּוֹסְלוֹ בִּשְׁלשָׁה לֻגִּין.

אֲבָל שְׁאָר הַמַּשְׁקִין, וּמֵי פֵרוֹת,

וְהַצִּיר, וְהַמֻּרְיָס, וְהַתֶּמֶד מִשֶּׁהֶחֱמִיץ -

פְּעָמִים מַעֲלִין וּפְעָמִים שֶׁאֵינָן מַעֲלִין.

כֵּיצַד?

מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת,

נָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה מֵהֶם - לא הֶעֱלַתּוּ.

הָיוּ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה,

נָתַן סְאָה וְנָטַל סְאָה -

הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.

ברטנורא משנה ב  

המים. שאובין. בין טמאין בין טהורים.

מי כבשים. מים שכבשו בהן זיתים או מיני ירקות.

ומי שלקות. מים ששלקו בהן שלקות.

והתמד. חרצנים וזגים או שמרים שנתן עליהן מים.

עד שלא החמיץ. דאם החמיץ נידון כמי פירות.

קורטוב. אחד מששים וארבע בלוג.

פעמים מעלין. כדמפרש, כשיש במקוה ארבעים סאה מים כשרים ונתן בו סאה מי פירות, ואחר כך נטל סאה ממנו מים ומי פירות מעורבים יחד, הרי כל הסאה של מי פירות שנשארה במקוה משלימים את המקוה.

פעמים אין מעלין. כדקתני במקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת.

משנה ג

הֵדִיחַ בּוֹ סַלֵּי זֵיתִים וְסַלֵּי עֲנָבִים, וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו - כָּשֵׁר.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:מֵי הַצֶּבַע פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בִּשְׁלשָׁה לֻגִּין,

וְאֵינָן פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה.

נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן וּמֹחַל, וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו - פָּסוּל.

כֵּיצַד יַעֲשֶֹה?

יַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים,

וְיַחְזְרוּ מַרְאֵיהֶן לְמַרְאֵה הַמַּיִם.

הָיוּ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה,

מְמַלֵּא בַּכָּתֵף וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ,

עַד שֶׁיַּחְזְרוּ מַרְאֵיהֶן לְמַרְאֵה הַמַּיִם.

ברטנורא משנה ג  

ושינו את מראיו כשר. דהדחת כלים לא חשיבא שינוי מראה.

ואין פוסלים אותו בשינוי מראה. משום דצבעא לית ביה מששא.

מוחל. מים היוצאים מן הזיתים.

ימתין עד שירדו גשמים. דלמלאות בכתף אי אפשר, דבחסר עסקינן, שהוא נפסל בשלושה לוגין.

ממלא בכתף. דמקוה שלם אין השאובים פוסלים אותו לעולם.

משנה ד

נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מֹחַל, וְשִׁנּוּ מִקְצָת מַרְאָיו,

אִם אֵין בּוֹ מַרְאֵה מַיִם אַרְבָּעִים סְאָה -

הֲרֵי זֶה לא יִטְבֹּל בּוֹ.

ברטנורא משנה ד  

אין בו מראה מים ארבעים סאה. אם אין במקוה ארבעים סאה שיש בהן מראה מים, לא יטבול באותו מקוה אפילו באותו צד שיש בו מראה מים, ואם טבל לא עלתה לו טבילה.

משנה ה

שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם, וְנָפַל לְתוֹכָן קֻרְטוֹב יַיִן,

וַהֲרֵי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַיַּיִן,

וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה - לא פְּסָלוּהוּ.

שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם חָסֵר קֻרְטוֹב, וְנָפַל לְתוֹכָן קֻרְטוֹב חָלָב,

וַהֲרֵי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַמַּיִם,

וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה - לא פְּסָלוּהוּ.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּרְאֶה.

ברטנורא משנה ה  

ונפלו למקוה לא פסלוהו. הואיל והן נראין כיין, ומי פירות אין פוסלין בשלושה לוגין.

כל הולך אחר המראה. אף על פי שאין החלב פוסל המקוה ואין במים שיעור שלושה לוגין לפסול, מכל מקום כיון שיש כאן שלושה לוגין שנראין כמים, חשבינן להו כאילו כולן מים ופוסלין. ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי.

משנה ו

מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוָּנוֹת,

יָרְדוּ שְׁנַיִם וְטָבְלוּ זֶה אַחַר זֶה -

הָרִאשׁוֹן טָהוֹר, וְהַשֵּׁנִי טָמֵא.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיוּ רַגְלָיו שֶׁל רִאשׁוֹן נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם -

אַף הַשֵּׁנִי טָהוֹר.

הִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַסְּגוֹס, וְהֶעֱלָהוּ,

מִקְצָתוֹ נוֹגֵעַ בַּמַּיִם - טָהוֹר.

הַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁל עוֹר,

כֵּיוָן שֶׁהִגְבִּיהַּ שִֹפְתוֹתֵיהֶם מִן הַמַּיִם -

הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָן שְׁאוּבִין.

כֵּיצַד יַעֲשֶֹה?

מַטְבִּילָן וּמַעֲלֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ שׁוּלֵיהֶם.

ברטנורא משנה ו  

והשני טמא. דודאי חסר שיעור המקוה בטבילתו של ראשון.

אף השני טהור. דאמרינן גוד אחית, והוי כאילו המים שהעלה הראשון בגופו הן מחוברין למי מקוה ולא נחסר משיעורו כלום.

ופירשו בגמרא דחגיגה [דף י"ט] דלא טיהר רבי יהודה אלא במעלות דרבנן, כגון שהיה טהור לחולין וטבל להיות טהור למעשר, או שהיה טהור למעשר וטבל להיות טהור לתרומה. אבל לעלות מטומאה גמורה לטהרה, דברי הכל טמא. ואין הלכה כרבי יהודה.

סגוס. בגד צמר עב, וקורין לו בערבי אלבורנו"ס, ובולע מים הרבה.

מקצתו נוגע במים טהור. ובמקוה שיש בו מ' סאה מצומצמות איירי וטבל בו אדם לאחר שהטביל בו את הסגוס, טהור האיש הטובל אף על פי שנחסר שיעור מקוה בטבילת הסגוס, מאחר שמקצת הסגוס נוגע במים. ורבי יהודה היא דסבירא ליה אמרינן גוד אחית.

המים שבתוכן שאובים. וחוזרים ופוסלים את המקוה בשלושה לוגים. שהרי לא היו בו אלא ארבעים סאה מכוונות ונתחסר כשהגביה שפתותיהן מן המים.

ומעלה אותם דרך שוליהם. כדי שלא יפלו המים שבתוכן למקוה ויפסלו כל מימיו.

משנה ז

הִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַמִּטָּה,

אַף עַל פִּי שֶׁרַגְלֶיהָ שׁוֹקְעוֹת בְּטִיט הֶעָבֶה - טְהוֹרָה,

מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מְקַדְּמִין.

מִקְוֶה שֶׁמֵּימָיו מְרֻדָּדִין,

כּוֹבֵשׁ אֲפִלּוּ חֲבִילֵי עֵצִים, אֲפִלּוּ חֲבִילֵי קָנִים,

כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּחוּ הַמַּיִם, וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל.

מַחַט שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה,

הָיָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בַּמַּיִם,

כֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלֶיהָ הַגַּל - טְהוֹרָה.

ברטנורא משנה ז  

הטביל בו את המטה. שרגליה גבוהות, ואי אפשר להטבילה כולה כאחת במקוה קטן כזה ששיערו מצומצם אלא אם כן רגליה שוקעות בטיט.

העבה. שאינו נרוק ואין מטבילין בו.

שהמים מקדמין. להטביל הרגלים קודם שישקעו בטיט, ובמים הוטבלו.

שמימיו מרודדים. שאין המים עמוקים, מחמת שהמקוה רחב והמים מתפשטים בכולו. ואף על פי שיש בו ארבעים סאה אין כל גופו מתכסה במים בבת אחת.

כובש. לצד אחד של מקוה.

אפילו חבילי עצים וקנים. ואע"ג דנראה כמקוה שחלקו, אפילו הכי הואיל והמים נכנסין ביניהן לא הוי חלוק. וכובש דנקט, מפני שהעצים והקנים צפים על פני המים, וצריך לכבוש עליהם אבנים כדי שיכנסו תחת המים.

היה מוליך ומביא במים. מנענע המים בידיו.

כיון שעבר הגל. של מים על המעלה של מקוה שהמחט מונח בה וצפו מי הגל על המחט, טהורה. ולפי שהמחט דקה וקטנה וירא פן תפול במים, דרך להטבילה כן.