מקואות, פרק ג

משנה א

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

שְׁנֵי מִקְוָאוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה,

וְנָפְלוּ לָזֶה לג וּמֶחֱצָה וְלָזֶה לג וּמֶחֱצָה, וְנִתְעָרְבוּ -

כְּשֵׁרִים,

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִקְרָא עֲלֵיהֶן שֵׁם פְּסוּל.

אֲבָל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה,

וְנָפְלוּ בּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין, וְנֶחֱלַק לִשְׁנַיִם -

פָּסוּל,

מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא עָלָיו שֵׁם פְּסוּל;

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ - מַכְשִׁיר;

שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כָּל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה,

וְנָפְלוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין וְחָסֵר אֲפִלּוּ קֻרְטוֹב - כָּשֵׁר,

מִפְּנֵי שֶׁחָסְרוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לְעוֹלָם הוּא בִּפְסוּלוֹ,

עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ וְעוֹד.

ברטנורא משנה א  

רבי יוסי אומר. ולזה לוג ומחצה ונתערבו. והרי יש כאן שלושה לוגין מים שאובין שהן פוסלין את המקוה, אף על פי כן כשרין.

שלא נקרא עליהם שם פסול. שאם היו מוסיפים מים כשרים בכל אחד עד תשלום שיעור של מקוה, היה כל אחד מהן כשר.

ונחלק לשנים. והוסיפו בכל אחד מים כשרים עד שיש בכל אחד מהם כשיעור מקוה.

פסול. כל אחד מהן.

וחסר אפילו קרטוב. לאחר שנפלו עליו שלושה לוגין מים שאובין מצומצמים נחסר ממנו אפילו קרטוב של מים.

כשר. להוסיף עליו מים ולהשלימו לשיעור מקוה. שאי אפשר שבאותו שחסר לא חסר מעט מן השלושה לוגין, ונמצא שלא היה בו שלושה לוגין מים שאובין.

קרטוב. חלק מס"ד בלוג.

עד שיצא ממנו מלואו. המים שהיו בו תחילה כשנפלו בו שלושה לוגין מים שאובין.

ועוד. מעט יותר כדי לחסר משלושה לוגין. כגון מקוה שהיו בו עשרים סאה מים כשרים ונפלו לתוכו שלושה לוגין מים שאובין ונתמלא אחר כך מי גשמים, לעולם הוא בפסולו עד שיוציא ממנו עשרים סאה שהיו שם תחילה, ועוד מעט יותר, למעט שלושה לוגין.

משנה ב

כֵּיצַד?

הַבּוֹר שֶׁבֶּחָצֵר, וְנָפְלוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין -

לְעוֹלָם הוּא בִּפְסוּלוֹ,

עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ וְעוֹד,

אוֹ עַד שֶׁיַּעֲמִיד בֶּחָצֵר אַרְבָּעִים סְאָה,

וְיִטְהֲרוּ הָעֶלְיוֹנִים מִן הַתַּחְתּוֹנִים.

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה - פּוֹסֵל,

אֶלָּא אִם כֵּן פָּקַק.

ברטנורא משנה ב  

שיעמיד בחצר ארבעים סאה. מקוה כשר למטה מן הפסול, ופותקן לכשר כדי שיתחברו ויטהר העליון הפסול מן התחתון הכשר, דאמרינן גוד אסיק. וכל שכן אם הכשר למעלה והפסול למטה, דאמרינן גוד אחית.

אלא אם כן פסק. שפסקו מימיו ויצאו ממנו מלואו ועוד כדאמרן. ויש גורסים אלא אם כן פקק כלומר אלא אם כן סתם על המקוה אשר עשה עד שלא יגע אחד באלה המים. וגירסה ראשונה נראית לי עיקר. ואין הלכה כרבי אליעזר בן עזריה.

משנה ג

בּוֹר שֶׁהוּא מָלֵא מַיִם שְׁאוּבִין,

וְהָאַמָּה נִכְנֶסֶת לוֹ וְיוֹצְאָה מִמֶּנּוּ -

לְעוֹלָם הוּא בִּפְסוּלוֹ,

עַד שֶׁיִּתְחַשֵּׁב שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיַּר מִן הָרִאשׁוֹנִים שְׁלשָׁה לֻגִּין.

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מַטִּילִין לַמִּקְוֶה,

זֶה לג וּמֶחֱצָה וְזֶה לג וּמֶחֱצָה,

הַסּוֹחֵט אֶת כְּסוּתוֹ וּמַטִּיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה,

וְהַמְעָרֶה מִן הַצַּרְצוּר וּמַטִּיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה -

רַבִּי עֲקִיבָא - מַכְשִׁיר,

וַחֲכָמִים - פּוֹסְלִין.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: לא אָמְרוּ מַטִּילִין, אֶלָּא מַטִּיל.

אָמְרוּ לוֹ: לא כָךְ וְלא כָךְ אָמְרוּ,

אֶלָּא: שֶׁנָּפְלוּ לוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין.

ברטנורא משנה ג  

והאמה נכנסת לו. כגון מי גשמים שבאים מן המדרון ונכנסים לו.

הסוחט את כסותו. והמים שהיו נבלעים בו חשיבי מים שאובים, וכשהוא סוחטן לתוך הבור הן באין ממקומות הרבה שמכאן ומכאן לבגד.

והמערה מן הצרצור. כלי חרס שעושין על פיו שבכה כמין מכבר מעשה רשת, והמערה ממנו מטיל המים ממקומות הרבה.

רבי עקיבא מכשיר. קסבר דאין שלושה לוגים מים שאובין פוסלין את המקוה אלא אם כן מטילן למקוה מכלי אחד וממקום אחד, מה שאין כן בכסות וצרצור.

וחכמים פוסלים. דסברי שלושה כלים מצטרפין.

לא אמרו מטילין אלא מטיל. כלשון זה קיבל רבי עקיבא מרבותיו, דכלי המטיל שלושה לוגין מים למקוה פוסל את המוקה.

ולא כך אמרו אלא שנפלו. ולא שנא מכלי אחד או מכלים הרבה. ואין הלכה כרבי עקיבא.

משנה ד

מִכְּלִי אֶחָד, מִשְּׁנַיִם, וּמִשְׁלשָׁה - מִצְטָרְפִין;

וּמֵאַרְבָּעָה - אֵין מִצְטָרְפִין.

בַּעַל קֶרִי הַחוֹלֶה שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם,

וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם

שְׁאוּבִין;

מִכְּלִי אֶחָד, מִשְּׁנַיִם וּמִשְׁלשָׁה - מִצְטָרְפִין;

מֵאַרְבָּעָה - אֵין מִצְטָרְפִין.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?

בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל הַשֵּׁנִי עַד שֶׁלֹּא פָּסַק הָרִאשׁוֹן.

וּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?

בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן לְרַבּוֹת;

אֲבָל נִתְכַּוַּן לְרַבּוֹת,

אֲפִלּוּ קֻרְטוֹב בְּכָל הַשָּׁנָה מִצְטָרְפִין לִשְׁלשָׁה לֻגִּין.

ברטנורא משנה ד  

מכלי אחד משנים וכו'. סיומא דמלתייהו דרבנן היא.

תשעה קבין מים. בעל קרי חולה שאינו יכול לטבול, אם נתנו עליו תשעה קבין מים, טהור. ואשמעינן מתניתין דלא שנא מכלי אחד לא שנא משתים או שלושה כלים.

וכן טהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלושה לוגין מים שאובין. דפוסל את התרומה, כדאמרינן פרק קמא דשבת [דף יג], הני שלושה לוגין, משתים או שלושה כלים מצטרפין, מארבעה אין מצטרפין.

במה דברים אמורים. דמשתים ושלושה כלים מצטרפין.

בזמן שלא נתכוין לרבות. אמקוה קאי, שלא נתכוין להוסיף עליו כדי להרבות בו מים.

אפילו קרטוב. שיעור מועט, אחד מס"ד בלוג.