נגעים, פרק ג

משנה א

הַכֹּל מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים,

חוּץ מִן הַגּוֹיִם וְגֵר תּוֹשָׁב.

הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִרְאוֹת אֶת הַנְּגָעִים,

אֶלָּא שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַטַּהֲרָה בִּידֵי כֹהֵן.

אוֹמְרִים לוֹ: אֱמֹר טָמֵא,

וְהוּא אוֹמֵר: טָמֵא;

אֱמֹר טָהוֹר,

וְהוּא אוֹמֵר: טָהוֹר.

אֵין רוֹאִים שְׁנֵי נְגָעִים כְּאֶחָד,

בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד וּבֵין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים;

אֶלָּא רוֹאֶה אֶת הָאֶחָד וּמַסְגִּירוֹ, וּמַחֲלִיטוֹ, וּפוֹטְרוֹ,

וְחוֹזֵר לַשֵּׁנִי.

אֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּסְגָּר,

וְלא מַחֲלִיטִין אֶת הַמֻּחְלָט.

אֵין מַסְגִּירִין אֶת הַמֻּחְלָט,

וְלא מַחֲלִיטִין אֶת הַמֻּסְגָּר.

אֲבָל בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ -

הַמַּסְגִּיר מַסְגִּיר, וְהַמַּחֲלִיט מַחֲלִיט,

מַסְגִּיר וּפוֹטֵר, מַחֲלִיט וּפוֹטֵר.

ברטנורא משנה א  

הכל מיטמאין. ואפילו קטן. דמהו דתימא איש צרוע כתיב (ויקרא י"ג), קמ"ל אדם כי יהיה בעור בשרו כתיב (שם).  

הכל כשרים לראות את הנגעים. ואף על פי שאינו בקי בהן ובשמותיהן, אם חכם עמו, רואה. אבל בינו לבין עצמו אם אינו בקי בהן ובשמותיהן אינו רואה את הנגעים.

שהטומאה והטהרה ביד כהן. חכם ישראל רואה את הנגעים ואומר לכהן, אף על פי שהוא שוטה, אמור טמא, אמור טהור.

בין באיש אחד בין בשני אנשים. שנולדו שני נגעים באיש אחד או בשני אנשים, אין הכהן רואה אותן בבת אחת, שאין הכהן יכול לראות יפה שני נגעים כאחד.

ומסגירו. אי בר הסגר הוא, כגון ע"י ארבעה מראות.

ומחליטו. אם ראוי להחליט, כגון ע"י שער לבן או מחיה.

ופוטרו. אם הוא למטה מארבעה מראות.

וחוזר לשני. מאחר שנולד השני קודם שהסגיר את הראשון או שהחליטו.

אין מסיגירים את המוסגר. וכן נמי אין מחליטין את המוסגר. דאם הסגירו בנגע אחד ואחר כך נולד לו נגע אחר שראוי להסגירו או להחליטו, אין נזקק לו. וכי מתסי מן הראשון אין על הנגע שני לא תורת מוסגר ולא תורת מוחלט, עד שיזקק לו.

אבל בתחלה בסוף שבוע מסגיר ומסגיר. אם בתחלת השבוע נולד השני קודם שהסגיר את הראשון, מסגיר על הראשון ומסגיר על השני. וכן בסוף שבוע ראשון אם עמד ראשון בעיניו, מסגירו וחוזר ומסגיר על השני.

מחליט ומחליט. מחליט על הראשון וחוזר ומחליט על השני.

מסגיר ופוטר. מסגיר על הראשון ופוטר על השני.

מחליט ופוטר. מחליט על הראשון ופוטר על השני. והוא הדין איפכא, מסגיר ומחליט או מחליט ומסגיר פוטר ומסגיר פוטר ומחליט.

משנה ב

חָתָן שֶׁנִּרְאָה בּוֹ נֶגַע -

נוֹתְנִין לוֹ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה,

לוֹ וּלְבֵיתוֹ וְלִכְסוּתוֹ.

וְכֵן בָּרֶגֶל -

נוֹתְנִין לוֹ כָּל יְמוֹת הָרֶגֶל.

ברטנורא משנה ב  

נותנין לו שבעת ימי המשתה. דכתיב וביום הראות בו, מכדי לכתוב רחמנא ובהראות, מאי וביום, לומר לך יש יום שאתה רואה ויש יום שאי אתה רואה.

משנה ג

עוֹר הַבָּשָֹר מִטַּמֵּא בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וּבִשְׁלשָׁה סִימָנִין:

בְּשֵֹעָר לָבָן, וּבְמִחְיָה, וּבְפִשְֹיוֹן.

בְּשֵֹעָר לָבָן וּבְמִחְיָה - בַּתְּחִלָּה,

וּבְסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר.

וּבְפִשְֹיוֹן -

בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר.

וּמִטַּמֵּא בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָֹר יוֹם.

ברטנורא משנה ג  

עור הבשר. שנראה בו אחד מארבעה מראות.

בתחילה. כשהובא אל הכהן בלא הסגר, מיטמא בשער לבן ובמחיה. אבל בפסיון אינו מיטמא עד סוף שבוע ראשון, או סוף שבוע שני, ולאחר הפטור דסוף שבוע שני כשעמד בעיניו ופטרו, אם אחר כך פשה חוזר וחולטו.

שלושה עשר יום. דיום שביעי של שבוע ראשון עולה לכאן ולכאן.

משנה ד

הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה מִטַּמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, וּבִשְׁנֵי סִימָנִין:

בְּשֵֹעָר לָבָן וּבְפִשְֹיוֹן.

בְּשֵֹעָר לָבָן -

בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ, לְאַחַר הַפְּטוּר.

וּבְפִשְֹיוֹן -

בְּסוֹף שָׁבוּעַ, לְאַחַר הַפְּטוּר.

וּמִטַּמְּאִין בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, שֶׁהוּא שִׁבְעַת יָמִים.

ברטנורא משנה ד  

השחין והמכוה מטמאים בשבוע אחד. דשאר נגעים יש להן שני הסגרות, ואלו אם לא פשה בשבוע ראשון ולא נולד שער לבן, פוטרו. ולשון מיטמאין דנקט, הכי קאמר, כשבאו אלו שני סימנים בסוף שבוע אחד, טמא, הא לא באו, טהור.

משנה ה

הַנְּתָקִין מִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, בִּשְׁנֵי סִימָנִין:

בְּשֵֹעָר צָהֹב דַּק, וּבְפִשְֹיוֹן.

בְּשֵֹעָר צָהֹב דַּק - בַּתְּחִלָּה,

בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר.

וּבְפִשְֹיוֹן -

בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר.

וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָֹר יוֹם.

ברטנורא משנה ה  

הנתקים. נגעים שבראש או בזקן קרויין נתקים.

בשער צהוב דק בתחלה. אם בתחלה נולד לו שער צהוב, מחליטו.

צהוב. דומה לזהב.

בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני. אם בסוף שבוע ראשון פשה או נולד לו שער צהוב, מחליטו. ואם לאו, מסגירו שנית, ואם בסוף שבוע שני פשה או נולד לו שער צהוב, מחליטו. ואם לאו, פוטרו. ואם לאחר הפטור פשה או נולד לו שער צהוב, מחליטו.

משנה ו

הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת מִטַּמְאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וּבִשְׁנֵי סִימָנִין:

בְּמִחְיָה וּבְפִשְֹיוֹן.

בְּמִחְיָה - בַּתְּחִלָּה,

בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר.

וּבְפִשְֹיוֹן -

בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר.

וּמִטַּמְאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָֹר יוֹם.

ברטנורא משנה ו  

הקרחת והגבחת. לקמן בפ"י מפרש איזו היא קרחת ואיזו היא גבחת.

במחיה ובפסיון. אבל בשער לבן אין מיטמאין, לפי שאין שער צומח בהן.

משנה ז

הַבְּגָדִים מִטַּמְּאִים בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וּבִשְׁלשָׁה סִימָנִין:

בִּירַקְרַק, וּבַאֲדַמְדַּם, וּבְפִשְֹיוֹן.

בִּירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם - בַּתְּחִלָּה,

בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר.

וּבְפִשְֹיוֹן -

בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר.

וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שְׁלשָׁה עָשָֹר יוֹם.

ברטנורא משנה ז  

בירקרק ובאדמדם. הא דקרי בבגדים ובבתים סימן טומאה ירקרק ואדמדם, ולא קרי לעיל סימן טומאה לארבעה מראות שבעור בשר, משום דארבע מראות שבעור בשר אפילו עומדים בו כמה שנים אינן מחליטים בלא שער לבן ובלא פסיון ובלא מחיה, אבל בבגדים כשעמד הירקרק או אדמדם שני שבועות אע"ג דלא פשה כתיב באש תשרפנו, להכי קרי להו בבגדים סימן טומאה.

וכן בבתים שלושה שבועות כשחזר הנגע לכמות שהיה, או מירקרק לאדמדם או מאדמדם לירקרק, כתיב (ויקרא י"ד) ונתץ את הבית, כאילו פשה, להכי קרי להו סימן טומאה.

לאחר הפטור. כגון שכהה, אם חזר אחרי כן, שורף.

משנה ח

הַבָּתִּים מִטַּמְּאִין בִּשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת, וּבִשְׁלשָׁה סִימָנִים:

בִּירַקְרַק, וּבַאֲדַמְדַּם, וּבְפִשְֹיוֹן.

בִּירַקְרַק וּבַאֲדַמְדַּם - בַּתְּחִלָּה,

בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי,

לְאַחַר הַפְּטוּר.

וּבְפִשְֹיוֹן -

בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי,

לְאַחַר הַפְּטוּר.

וּמִטַּמְּאִין בִּשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן תִּשְׁעָה עָשָֹר יוֹם.

אֵין בַּנְּגָעִים פָּחוֹת מִשָּׁבוּעַ אֶחָד,

וְלא יוֹתֵר עַל שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת.

ברטנורא משנה ח  

שהם תשעה עשר יום. ראשון ושביעי של שבוע אמצעי עולים לפניהם ולאחריהם.

פחות משבוע אחד. כגון שחין ומכוה.

שלושה שבועות. כגון נגעי בתים.