אהלות, פרק י
משנה א
אֲרֻבָּה שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְיֶשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח,
טֻמְאָה בַּבַּיִת - כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה טָהוֹר;
טֻמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה - הַבַּיִת טָהוֹר.
הַטֻּמְאָה בֵּין בַּבַּיִת וּבֵין כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה,
נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן - עֵרֵב אֶת הַטֻּמְאָה.
מִקְצָת טֻמְאָה בַּבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה -
הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא.
ברטנורא משנה א
ארובה שהיא בתוך הבית. ומגולה לאויר, שאין עליה גג מלמעלה.
כנגד ארובה טהור. כלים המונחים למטה בארץ כנגד הארובה ורואים פני הרקיע, טהורים.
מלמעלן. על פי הארובה.
עירב את הטומאה. והכל טמא. הבית טמא והנותן רגלו גם כן טמא.
וכנגד הטומאה טמא. שהזית נמשך לכאן ולכאן.
משנה ב
אֵין בָּאֲרֻבָּה פּוֹתֵחַ טֶפַח,
טֻמְאָה בַּבַּיִת - כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה טָהוֹר;
טֻמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה - הַבַּיִת טָהוֹר.
הַטֻּמְאָה בַּבַּיִת,
נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן - טָהוֹר.
הַטֻּמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה,
נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן -
רַבִּי מֵאִיר - מְטַמֵּא,
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִם טֻמְאָה קָדְמָה אֶת רַגְלוֹ - טָמֵא;
אִם רַגְלוֹ קָדְמָה אֶת הַטֻּמְאָה - טָהוֹר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁתֵּי רַגְלַיִם זוֹ עַל גַּב זוֹ שֶׁקָּדְמוּ אֶת הַטֻּמְאָה,
מָשַׁךְ הָרִאשׁוֹן אֶת רַגְלוֹ וְנִמְצֵאת רַגְלוֹ שֶׁל שֵׁנִי שָׁם -
טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה רַגְלוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן אֶת הַטֻּמְאָה.
ברטנורא משנה ב
אין בארובה פותח טפח. הא קא משמע לן דאפילו בפחות מטפח לא אמרינן בטומאה לבוד.
נתן את רגלו. טהור הנותן, דכסתום דמי לגביה. שאין טומאה נכנסת לאוהל ולא יוצאה ממנו בפחות מפותח טפח.
אם טומאה קדמה את רגלו טמא. שהרי בעת שנתן רגלו האהיל על הטומאה.
ואם רגלו קדמה את הטומאה טהור. שקודם שבאה הטומאה כבר נעשה אוהל סתום, ובשעה שנכנסה בו הטומאה אין שם בארובה פותח טפח כדי שתצא ממנה הטומאה.
שתי רגלים זו על גב זו. של שני אנשים, ונתן הראשון רגלו על פי ארובה ורגל של שני מונח על רגלו של ראשון, ואחר כך נכנסה טומאה בבית תחת הארובה, ואחר כך הסיר הראשון את רגלו ונמצאת רגל השני מונחת על פי הארובה, אף על פי ששני זה האהיל על הטומאה כשהסיר הראשון את רגלו, השני טהור, מפני שקדמה רגלו של ראשון את הטומאה. ואין הלכה כרבי שמעון ולא כרבי מאיר.
משנה ג
מִקְצָת טֻמְאָה בַּבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה -
הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר ;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בַּטֻּמְאָה כְּדֵי שֶׁתֵּחָלֵק,
וּתְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת וּתְטַמֵּא כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה - טָמֵא,
וְאִם לָאו - הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר.
ברטנורא משנה ג
כנגד ארובה. בארובה שאין בה פותח טפח.
וכנגד הטומאה טמא. היינו המאהיל על הטומאה.
כדי שתחלק. שיהיה במקצת הטומאה שיעור כדי לטמא באוהל, דהיינו כשיהיה בכולה שני זיתים. או יותר. והלכה כרבי יוסי.
משנה ד
אֲרֻבּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְיֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח:
טֻמְאָה בַּבַּיִת - כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת טָהוֹר;
טֻמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת - הַבַּיִת טָהוֹר.
הַטֻּמְאָה בֵּין בַּבַּיִת בֵּין כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת,
נָתַן דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן -
הַכֹּל טָמֵא.
וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה,
מִמֶּנּוּ וּלְמַטָּן - טָמֵא;
מִמֶּנּוּ וּלְמַעְלָן - טָהוֹר.
ברטנורא משנה ד
ארובות זו על גב זו. כגון שיש ארובה בין בית לעליה ויש עוד ארובה אחרת בגג העליה מכוונת כנגדה, ובכל אחת ואחת פותח טפח.
בין מלמעלן. בארובה העליונה.
בין מלמטן. בארובה התחתונה.
הכל טמא. אפילו מה שבעליה. אף על פי שנתן בתחתונה ולא בעליונה. דכיון דדבר המקבל טומאה הוא ואין חוצץ בפני הטומאה שבבית, רואין אותו כאילו הוא נתון בפי הארובה העליונה ועירב את הטומאה.
ממנו ולמטן טמא. דנעשה אוהל סתום וכל מה שבתוכו טמא.
ממנו ולמעלן טהור. דחוצץ בפני הטומאה.
משנה ה
אֵין בָּאֲרֻבּוֹת פּוֹתֵחַ טֶפַח,
טֻמְאָה בַּבַּיִת - כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת טָהוֹר;
טֻמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת - הַבַּיִת טָהוֹר.
הַטֻּמְאָה בַּבַּיִת,
נָתַן בֵּין דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה,
בֵּין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה,
בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן -
אֵין טָמֵא אֶלָּא הַתַּחְתּוֹן.
הַטֻּמְאָה כְּנֶגֶד אֲרֻבּוֹת,
נָתַן דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן -
הַכֹּל טָמֵא.
וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, בֵּין מִלְמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן -
אֵין טָמֵא אֶלָּא תַּחְתּוֹן.
ברטנורא משנה ה
אין טמא אלא התחתון. דכיון דטומאה בבית שלא כנגד ארובה, אין טומאה יוצאה בפחות מטפח, וטהורה העליה אף על פי שארובה של עליה סתומה.
הכל טמא. דכיון דטומאה כנגד ארובות ודבר טמא אינו חוצץ רואין אותו כאילו הוא נתון בפני הארובה העליונה ועירב את הטומאה.
משנה ו
אֲרֻבָּה שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וּקְדֵרָה נְתוּנָה תַּחְתֶּיהָ,
שֶׁאִם תַּעֲלֶה אֵין שִֹפְתוֹתֶיהָ נוֹגְעוֹת בָּאֲרֻבָּה,
טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ -
טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.
הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח,
טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ אוֹ בַּבַּיִת -
תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא, תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר.
בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ - הַכֹּל טָמֵא.
ברטנורא משנה ו
ארובה. שהיא רואה את האויר.
וקדירה נתונה תחתיה. בארץ כנגד הארובה. ואינה רחבה כל כך שאם תעלה כנגד הארובה שיהיו שפתותיה נוגעות בארובה, אלא יוצאת ונכנסת בריוח.
טומאה בוקעת ועולה. והבית טהור, וכל המאהיל עליה שלא כנגד הטומאה טהור. אבל כנגד הטומאה טמא, דאע"ג דאין כלי חרס מטמא מגבו, הכא דטומאה בוקעת תוכה נמי טמא, אע"ג דטומאה תחתיה. וכל מה שבקדירה טמא ואפילו שלא כנגד הטומאה.
תחתיה והבית טמא. שהקדירה מאהלת על הטומאה, הואיל וגבוהה טפח.
תוכה וגבה טהור. שהקדירה חוצצת בפני הטומאה ומצלת עם דפנות אהלים.
בתוכה או על גבה הכל טמא. תוכה וגבה ותחתיה והבית. דטומאה שעל גבה בוקעת תחתיה, והרי גבוהה טפח, ושוב אין מצלת כיון דקדירה טמאה.
משנה ז
הָיְתָה נְתוּנָה בְּצַד הָאִסְקֻפָּה,
שֶׁאִם תַּעֲלֶה הִיא נוֹגַעַת בַּמַּשְׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח,
טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ, אוֹ עַל גַּבָּהּ -
טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.
הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח,
טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ אוֹ בַּבַּיִת -
תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא, תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר;
בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ - הַכֹּל טָמֵא.
שֶׁאִם תַּעֲלֶה אֵינָהּ נוֹגַעַת בַּשְּׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח,
אוֹ מֻדְבֶּקֶת בַּשְּׁקוֹף,
טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ - אֵין טָמֵא אֶלָּא תַּחְתֶּיהָ.
ברטנורא משנה ז
היתה נתונה. אקדירה קאי.
בצד האסקופה. שהיתה מונחת על האסקופה מבחוץ ומשוכה לפנים כל כך שאם תעלה יש ממנה טפח תחת המשקוף. וכגון שהקדירה רחבה מלמטה הרבה וצרה מלמעלה כלפי פיה, דכי קיימא טפח תחת המשקוף עדיין כל פיה לחוץ.
טומאה תחתיה. ברצוצה איירי.
בוקעת ועולה. והבית טהור. וכגון שהטומאה מן המשקוף ולחוץ, דאי בטפח המשוך לפנים היה הבית טמא.
תחתיה והבית טמא. כיון דאיכא טפח ממנה לפנים שמביא את הטומאה לבית.
תוכה וגבה טהור. דנצולת עם דופן הבית.
הכל טמא. דנטמאה הקדירה ואינה חוצצת, ורואין את הטומאה כאילו היא תחתיה והבית טמא.
או מודבקת. שאין הקדירה תחת המשקוף כלל אלא למעלה דבוקה בצד המשקוף, ואין רוחב דביקתה טפח.
אין טמא אלא תחתיה. כיון דליכא טפח תחת המשקוף אין מביא טומאה לבית, והבית ותוכה וגבה הכל טהור.