ספר תורה פרק ח
הלכה א
פרשה פתוחה. יש לה שתי צורות: אם גמר באמצע השיטה מניח שאר השיטה פנוי ומתחיל הפרשה שהיא פתוחה. מתחלת השיטה השניה. במה דברים אמורים?
שנשאר מן השיטה ריוח כשעור תשע אותיות, אבל אם לא נשאר אלא מעט, או אם גמר בסוף השיטה מניח שיטה שניה בלא כתב ומתחיל הפרשה הפתוחה. מתחלת שיטה השלישית.
הלכה ב
פרשה סתומה. יש לה שלש צורות: אם גמר באמצע השיטה מניח ריוח כשיעור ומתחיל לכתוב בסוף השיטה תיבה אחת מתחלת הפרשה שהיא סתומה., עד שימצא הריוח באמצע. ואם לא נשאר מן השיטה כדי להניח הריוח כשיעור ולכתוב בסוף השיטה תיבה אחת יניח הכל פנוי ויניח מעט ריוח מראש שיטה שניה ויתחיל לכתוב הפרשה הסתומה. מאמצע שיטה . ואם גמר בסוף השיטה מניח מתחלת שיטה שניה כשיעור הריוח ומתחיל לכתוב הסתומה. מאמצע השיטה. נמצאת אומר: שפרשה פתוחה. תחלתה בתחלת השיטה לעולם, ופרשה סתומה. תחלתה מאמצע השיטה לעולם.
הלכה ג
ספר שאינו מוגה במלא וחסר אפשר לתקנו ולהגיהו כמו שבארנו, אבל אם טעה בריוח הפרשיות וכתב פתוחה. – סתומה., או סתומה. – פתוחה., או שהפסיק והניח פנוי במקום שאין בו פרשה, או שכתב כדרכו ולא הפסיק בריוח במקום הפרשה, או ששינה צורת השירות הרי זה פסול ואין לו תקנה, אלא לסלק את כל הדף שטעה בו.
הלכה ד
ולפי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים שראיתי בדברים אלו: וכן בעלי המסורת שכותבין ומחברין להודיע הפתוחות והסתומות, נחלקים בדברים אלו במחלוקת הספרים שסומכין עליהם ראיתי לכתוב הנה כל פרשיות התורה הסתומות והפתוחות וצורת השירות, כדי לתקן עליהם כל הספרים ולהגיה מהם. וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין, לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה, והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו.
ספר בראשית
יהי רקיע, יקוו המים, יהי מאורות, ישרצו המים, תוצא הארץ, ויכלו, אלה תולדות השמים כולן פתוחות, והן שבע פרשיות.
אל האשה אמר, ולאדם אמר שתיהן סתומות.
ויאמר ה' אלהים – פתוחה.
והאדם ידע, זה ספר, ויחי שת, ויחי אנוש, ויחי קינן, ויחי מהללאל, ויחי ירד, ויחי חנוך, ויחי מתושלח, ויחי למך, ויחי נח אחת עשרה פרשיות אלו כולן סתומות.
וירא ה', אלה תולדת נח שתיהן פתוחות.
ויאמר אלהים לנח, וידבר אלהים אל נח, ויאמר אלהים אל נח שלשתן סתומות.
ויהיו בני נח, ואלה תולדת בני נח שתיהן פתוחות.
וכנען ילד, ולשם ילד שתיהן סתומות.
ויהי כל הארץ שפה אחת, אלה תולדת שם שתיהן פתוחות,
וארפכשד חי, ושלח חי, ויחי עבר, ויחי פלג, ויחי רעו, ויחי שרוג, ויחי נחור, ויחי תרח כולן סתומות והן שמונה פרשיות.
ויאמר ה' אל אברם, ויהי רעב, ויהי בימי אמרפל שלשתן פתוחות.
אחר הדברים, ושרי אשת אברם, ויהי אברם, ויאמר אלהים אל אברהם ארבעתן סתומות.
וירא אליו – פתוחה.
ויסע משם, וה' פקד את שרה שתיהן סתומות.
ויהי בעת ההוא, ויהי אחר, ויהי אחרי הדברים, ויהיו חיי שרה ארבעתן פתוחות.
ואברהם זקן – סתומה.
ויסף אברהם, ואלה תלדת ישמעאל, ואלה תולדת יצחק, ויהי רעב ארבעתן פתוחות.
ויהי עשו, ויהי כי זקן יצחק, ויצא יעקב שלשתן סתומות.
וישלח יעקב – פתוחה.,
ויבא יעקב, ותצא דינה שתיהן סתומות.
ויאמר אלהים, וירא אלהים, ויהיו בני יעקב, ואלה תלדות עשו ארבעתן פתוחות.
אלה בני שעיר – סתומה.
ואלה המלכים, וישב יעקב, ויהי בעת שלשתן פתוחות.
ויוסף הורד מצרימה – סתומה.
ויהי אחר הדברים, ויהי מקץ שתיהן פתוחות.
ויגש אליו, ואלה שמות, ואת יהודה שלשתן סתומות.
ויהי אחרי הדברים, ויקרא יעקב שמעון ולוי יהודה זבולן יששכר כולן פתוחות, והן שש.
דן גד מאשר נפתלי בן פרת יוסף חמשתן סתומות.
בנימין – פתוחה.
מנין הפתוחות שלש וארבעים,
והסתומות שמונה וארבעים.
הכל תשעים ואחת.
ספר ואלה שמות.
ויקם מלך חדש, וילך איש, ויהי בימים הרבים שלשתן פתוחות.
ומשה היה רעה – סתומה.
וילך משה, ויאמר ה' אל אהרן שתיהן פתוחות.
וידבר אלהים אל סתומה.
וידבר ה' אל משה, וידבר ה' אל משה ואל אהרן שתיהן פתוחות.
אלה ראשי בית אבתם, וידבר ה' אל משה שתיהן סתומות.
ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך, ויאמר ה' אל משה ואל אהרן שתיהן פתוחות.
ויאמר ה' אל משה כבד לב פרעה, ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן שתיהן סתומות. ויאמר ה' אל משה בא – פתוחה.
(ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך) ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך, ויאמר ה' אל משה השכם בבקר (שלשתן) סתומות.
ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה, ויאמר ה' אל משה ואל אהרן שתיהן פתוחות.
ויאמר ה' אל משה השכם – סתומה.
ויאמר ה' אל משה, ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה שתיהן פתוחות.
ויאמר ה' אל משה נטה ידך – סתומה.
ויאמר ה' אל משה של ויהי חשך, ויאמר של עוד נגע אחד שתיהן פתוחות.
ויאמר משה, ויאמר ה' אל משה, ויאמר ה' אל משה ואל אהרן שלשתן סתומות.
ויקרא משה – פתוחה.
ויהי בחצי הלילה – סתומה.
ויסעו בני ישראל, ויאמר ה' אל משה ואהרן שתיהן פתוחות.
ויהי בעצם – סתומה.
וידבר ה' כו' קדש לי, והיה כי יבאך שתיהן פתוחות.
ויהי בשלח – סתומה.
וידבר ה' וכו' וישבו ויחנו, ויאמר ה' אל משה מה תצעק, ויאמר ה' נטה את ידך, אז ישיר משה, ותקח מרים חמשתן פתוחות.
ויסע משה, ויבאו אילמה, ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר שלשתן סתומות.
וידבר ה' אל משה – פתוחה.
ויאמר ה' אל משה – סתומה.
ויסעו כל עדת, ויבא עמלק, ויאמר ה' אל משה כתב, וישמע יתרו, בחדש השלישי חמשתן פתוחות.
וידבר אלהים את כל הדברים, אנכי, לא תשא שלשתן סתומות.
זכור – פתוחה.
כבד, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנב, לא תענה, לא תחמד [לא תחמד] כולן סתומות, והן (שש).
וכל העם – פתוחה.
ויאמר ה' אל משה – סתומה.
ואלה המשפטים – פתוחה.
וכי ימכר, מכה איש, וכי יזד, ומכה אביו, וגנב איש ומכרו, ומקלל אביו, וכי יריבן אנשים, וכי יכה איש, וכי ינצו אנשים, וכי יכה איש כולן סתומות והן עשר.
וכי יגח שור – פתוחה.
וכי יפתח, וכי יגף, כי יגנב איש, כי יבער איש, כי תצא אש, כי יתן, כי יתן איש כולם סתומות והן שבע.
וכי ישאל – פתוחה.
וכי יפתה, מכשפה, זבח לאלהים שלשתן סתומות.
אם כסף – פתוחה.
אלהים לא תקלל, לא תשא, כי תפגע, כי תראה, לא תטה חמשתן סתומות.
הנה אנכי – פתוחה.
לא תהיה משכלה – סתומה.
ואל משה אמר – פתוחה.
ויאמר ה' – סתומה.
וידבר ה' – פתוחה.
ועשו ארון – סתומה.
ועשית שלחן, ועשית מנרת שתיהן פתוחות.
ואת המשכן – סתומה.
ועשית את הקרשים – פתוחה.
ועשית פרכת, ועשית את המזבח, ועשית את חצר המשכן, ואתה תצוה, ואתה הקרב חמשתן סתומות.
ועשו את האפד – פתוחה.
ועשית משבצת, ועשית חשן, ועשית את מעיל, ועשית ציץ, וזה הדבר, וזה אשר תעשה כולן סתומות, והן שש.
ועשית מזבח, וידבר דכי תשא, וידבר דועשית כיור, וידבר דבשמים ארבעתן פתוחות. ויאמר דקח לך סמים, וידבר דראה קראתי שתיהן סתומות.
ויאמר ה' – פתוחה.
ויתן אל משה – סתומה.
וידבר דלך רד, ויפן וירד שתיהן פתוחות.
וידבר דלך עלה מזה – סתומה.
ויאמר משה, ויאמר ה' אל משה, ויאמר ה' אל משה פסל, ויאמר ה' אל משה כתב ארבעתן פתוחות.
ויקהל משה – סתומה.
ויאמר משה, ויאמר משה אל בני ישראל שתיהן פתוחות.
ויעשו כל חכם לב – סתומה.
ויעש יריעת – פתוחה.
ויעש את הקרשים – סתומה.
ויעש בצלאל, ויעש את השלחן, ויעש את המנרה, ויעש את מזבח הקטרת ארבעתן פתוחות.
ויעש את מזבח העלה, ויעש את הכיור, ויעש את החצר, אלה פקודי כל הזהב חמשתן סתומות.
ויעש את האפד – פתוחה.
ויעשו את אבני – סתומה.
ויעש את החשן, ויעש את מעיל שתיהן פתוחות.
ויעשו את הכתנת שש, ויעשו את ציץ, ותכל שלשתן סתומות.
ויביאו את המשכן, וידבר דביום החדש שתיהן פתוחות.
ויהי בחדש הראשון, ויקח ויתן את השלחן, וישם את המנרה, וישם את מזבח, וישם את מסך, וישם את הכיר, ויקם את החצר כולן סתומות והן שמנה.
ויכס הענן – פתוחה.
מנין הפתוחות תשע וששים.
ומנין הסתומות חמש ותשעים.
הכל מאה וששים וארבע פרשיות.
ספר ויקרא.
ואם מן הצאן – סתומה.
ואם מן העוף – פתוחה.
ונפש כי תקריב, וכי תקרב, ואם מנחה על המחבת, ואם מנחת מרחשת, ואם תקריב חמשתן סתומות.
ואם זבח, ואם מן הצאן, ואם עז, וידבר, ואם כל עדת, אשר נשיא, ואם נפש, ואם כבש, ונפש כי תחטא כולן פתוחות והן תשע.
ואם לא תשיג, וידבר ה' שתיהן סתומות.
ואם נפש, וידבר דנפש, וידבר כו' שלשתן פתוחות.
וזאת תורת – סתומה.
וידבר דזה קרבן, וידבר דדבר אל אהרן, וזאת תורת האשם, וזאת תורת זבח, וידבר דדבר אל בני ישראל המקריב, וידבר דקח את אהרן כולן פתוחות, והן שש.
ויהי ביום השמיני – סתומה.
וידבר ה' אל אהרן, וידבר משה, וידבר ה' אל משה שלשתן פתוחות.
וזה לכם, וכי ימות שתיהן סתומות.
וידבר דאשה כי תזריע, וידבר דאדם כי יהיה, נגע צרעת, ובשר, ארבעתן פתוחות.
או בשר – סתומה.
ואיש או אשה – פתוחה.
ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם, ואיש כי ימרט ראשו, והבגד שלשתן סתומות.
וידבר דזאת תהיה – פתוחה.
ואם דל – סתומה. וידבר דכי תבאו, וידבר דדברו אל בני ישראל שתיהן פתוחות.
ואיש כי תצא – סתומה.
ואשה כי תהיה – פתוחה.
ואשה כי יזוב – סתומה.
וידבר דאחרי מות, וידבר דדבר אל אהרן, וידבר דדבר אל בני ישראל שלשתן פתוחות. איש איש, ערות אביך, ערות אשת אביך, ערות אחותך, ערות בת בנך, ערות בת אשת, ערות אחות אביך, ערות אחות אמך, ערות אחי אביך, ערות כלתך, ערות אשת אחיך, ערות אשה ובתה כולן סתומות והן שתים עשרה.
וידבר דדבר אל כל עדת, וכי תבאו אל שתיהן פתוחות.
וכי יגור – סתומה.
וידבר דאשר יתן מזרעו, ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים שתיהן פתוחות.
והכהן הגדול, וידבר דדבר אל אהרן שתיהן סתומות.
וידבר דוינזרו, וידבר דדבר אל אהרן ואל בניו שתיהן פתוחות.
וידבר דשור או כשב או עז – סתומה.
וידבר דדבר אל בני ישראל, אלה מועדי ה', וידבר דכי תבאו אל הארץ שלשתן פתוחות. וספרתם לכם – סתומה.
וידבר דבחדש השביעי – פתוחה.
וידבר דאך בעשור – סתומה.
וידבר דבחמשה עשר יום, וידבר דצו את בני ישראל, ולקחת סלת שלשתן פתוחות.
ויצא בן אשה – סתומה.
וידבר דהוצא את המקלל, וידבר דבהר סיני שתיהן פתוחות.
וספרת לך, כי ימוך אחיך, ואיש כי ימכר, וכי ימוך אחיך, וכי ימוך, וכי תשיג יד כולן סתומות והם שש.
אם בחקתי, ואם לא תשמעו לי שתיהן פתוחות.
ואם בזאת – סתומה.
וידבר דאיש כי יפלא – פתוחה.
ואם בהמה – סתומה.
מנין הפתוחות שתים וחמשים.
והסתומות שש וארבעים.
הכל תשעים ושמנה.
ספר במדבר סיני.
בני ראובן – סתומה.
לבני שמעון, לבני גד, לבני יהודה, לבני יששכר, לבני זבולן, לבני יוסף, לבני מנשה, לבני בנימן, לבני דן, לבני אשר, בני נפתלי, אלה הפקדים, וידבר דאך את מטה לוי, וידבר דאיש על דגל כולן פתוחות והן ארבע עשרה.
דגל מחנה ראובן ונסע אהל, דגל מחנה אפרים, דגל מחנה דן ארבעתן סתומות.
אלה פקודי, ואלה תולדת, וידבר דהקרב, וידבר דואני, וידבר דפקד חמשתן פתוחות. ולקהת, ויאמר דפקד שתיהן סתומות.
וידבר דקח, וידבר דנשא, וידבר דאל תכריתו, וידבר דנשא ארבעתן פתוחות.
בני מררי, ופקודי בני גרשון שתיהן סתומות.
וידבר דצו, וידבר דאיש או אשה כי יעשו, וידבר דאיש כי תשטה, וידבר דאיש או אשה כי יפלא, וידבר דדבר אל אהרן חמשתן פתוחות.
יברכך, יאר, ישא, ושמו, ויהי ביום כלות משה, ויהי המקריב כולן סתומות, והן שש.
ביום השני, ביום השלישי, ביום הרביעי, ביום החמישי, ביום הששי, ביום השביעי, ביום השמיני, ביום התשיעי, ביום העשירי, ביום עשתי עשר יום, ביום שנים עשר יום, זאת חנכת, וידבר דבהעלתך, וידבר דקח את הלוים כולן פתוחות, והן ארבע עשרה.
וידבר דזאת אשר ללוים – סתומה.
וידבר דויעשו, וידבר דכי יהיה טמא שתיהן פתוחות.
וביום הקים – סתומה.
וידבר דעשה לך, ויהי בשנה השנית שתיהן פתוחות.
ויאמר משה לחבב, ויהי בנסע שתיהן סתומות.
ויהי העם כמתאננים, ויאמר דאספה לי, ויאמר דהיד ה' תקצר, ותדבר מרים ארבעתם פתוחות.
ויאמר ה' פתאם – סתומה.
ויאמר דואביה, וידבר דשלח לך, ויאמר דעד אנה ינאצני, וידבר דעד מתי, וידבר דכי תבאו, וידבר דבבאכם פתוחות והן שש.
וכי תשגו, ואם נפש אחת שתיהן סתומות.
ויהיו בני ישראל במדבר – פתוחה.
ויאמר דמות יומת – סתומה.
ויאמר דועשו להם, ויקח קרח שתיהן פתוחות.
וידבר דהבדלו, וידבר דהעלו, וידבר דאמר אל אלעזר שלשתן סתומות.
וילנו – פתוחה.
וידבר דהרמו – סתומה.
וידבר דוקח מאתם, ויאמר דהשב, ויאמרו בני ישראל שלשתן פתוחות.
ויאמר ה' אל אהרן – סתומה.
וידבר ה' אל אהרן -פתוחה.
ולבני לוי – סתומה.
וידבר דואל הלוים, וידבר דזאת חקת, ויבאו בני ישראל, וידבר דקח את המטה ארבעתן פתוחות.
ויאמר דיען לא האמנתם, וישלח משה שתיהן סתומות.
ויסעו מקדש – פתוחה.
וישמע הכנעני – סתומה.
ויסעו מהר ההר – פתוחה.
אז ישיר – סתומה.
וישלח ישראל – פתוחה.
וירא בלק – סתומה.
וישב ישראל, וידבר דפינחס, וידבר דצרור, ויאמר ה' ארבעתן פתוחות.
בני שמעון, בני גד, בני יהודה, בני יששכר, בני זבולן, בני יוסף, אלה בני אפרים, בני בנימן, אלה בני דן, בני אשר, בני נפתלי כולן סתומות, והן אחת עשרה.
וידבר ה' – פתוחה.
ואלה פקודי הלוי, ותקרבנה שתיהן סתומות.
ויאמר דכן בנות צלפחד, ויאמר דעלה שתיהן פתוחות.
וידבר משה – סתומה.,
וידבר דצו, וביום השבת, ובראשי חדשיכם שלשתן פתוחות.
ובחדש הראשון, וביום הבכורים שתיהן סתומות.
ובחדש השביעי – פתוחה.
ובעשור, ובחמשה עשר, וביום השני, וביום השלישי, וביום הרביעי, וביום החמישי, וביום הששי, וביום השביעי, ביום השמיני כולן סתומות והן תשע.
וידבר משה, וידבר ה' שתיהן פתוחות.
ויצאו משה ואלעזר, ויאמר אלעזר, ויאמר דשא שלשתן סתומות.
ומקנה רב – פתוחה.
ויאמרו אם מצאנו, ויגשו אליו שתיהן סתומות.
ויאמר אליהם משה, אלה מסעי שתיהן פתוחות.
וישמע הכנעני, וידבר דבערבת שתיהן סתומות.
וידבר דצו את בני ישראל, וידבר דאלה שמות האנשים, וידבר דבערבת מואב, וידבר דדבר אל בני ישראל, ויקרבו ראשי חמשתן פתוחות.
מנין הפתוחות שתים ותשעים.
והסתומות ששים ושש.
הכל מאה וחמשים ושמונה.
ספר אלה הדברים.
ויאמר ה' אלי, ונפן ונעבר, וידבר ה', ויאמר ה' אלי ראה, ואתחנן חמשתן סתומות.
ועתה ישראל, כי תוליד בנים, אז יבדיל, ויקרא משה ארבעתן פתוחות.
אנכי, לא תשא, שמור, כבד, לא תרצח, ולא תנאף, ולא תגנב, ולא תענה, ולא תחמד, ולא תתאוה, את הדברים כולן סתומות, והן אחת עשרה.
שמע ישראל – פתוחה.
והיה כי יביאך, לא תנסו, כי ישאלך בנך, כי יביאך ארבעתן סתומות.
והיה עקב – פתוחה.
כי תאמר – סתומה.
כל המצוה, והיה אם שכח תשכח, שמע ישראל, בעת ההוא, ועתה ישראל חמשתן פתוחות.
כי הארץ, והיה אם שמע, כי אם שמר תשמרון, ראה אנכי, והיה כי יביאך, כי ירחיב, כי יכרית כולן סתומות, והן שבע.
כי יקום – פתוחה.
כי יסיתך, כי תשמע, בנים אתם, לא תאכל, את זה תאכלו, כל צפור טהרה כולן סתומות והן שש.
עשר תעשר – פתוחה.
מקצה שלש שנים, מקץ שבע שנים, כי יהיה בך אביון, כי ימכר לך ארבעתן סתומות.
כל הבכור, שמור את חדש שתיהן פתוחות.
שבעה שבעת – סתומה.
חג הסכת – פתוחה.
שפטים ושטרים, לא תטע לך, לא תזבח, כי ימצא בקרבך ארבעתן סתומות.
כי יפלא – פתוחה.
כי תבא, לא יהיה לכהנים, וזה יהיה, וכי יבא הלוי, כי אתה בא, כי יכרית כולם סתומות והן שש.
וכי יהיה איש – פתוחה.
לא תסיג, לא יקום עד, כי תצא למלחמה, כי תקרב אל עיר, כי תצור אל עיר חמשתן סתומות.
כי ימצא חלל – פתוחה.
כי תצא למלחמה, כי תהיין לאיש, כי יהיה לאיש, וכי יהיה באיש, לא תראה את שור, לא תראה את חמור, לא יהיה כלי גבר כולן סתומות והן שבע.
כי יקרא – פתוחה.
כי תבנה, לא תחרש, גדלים, כי יקח איש אשה, ואם אמת היה, כי ימצא איש, כי יהיה נערה בתולה, ואם בשדה ימצא, כי ימצא, לא יקח איש, לא יבא פצוע, לא יבא ממזר, לא יבא עמוני, לא תתעב אדמי, כי תצא מחנה, לא תסגיר, לא תהיה קדשה, לא תשיך, כי תדר נדר, כי תבא בכרם, כי תבא בקמת, כי יקח איש אשה, כי יקח איש אשה , כי ימצא, השמר בנגע הצרעת, כי תשה ברעך, לא תעשק שכיר עני, לא יומתו אבות, לא תטה, כי תקצר, כי תחבט, כי יהיה ריב, כי ישבו אחים, כי ינצו אנשים, לא יהיה לך בכיסך כולן סתומות והן חמש ושלשים.
זכור את אשר עשה, והיה כי תבוא שתיהן פתוחות.
כי תכלה לעשר, היום הזה שתיהן סתומות.
ויצו משה וזקני ישראל – פתוחה.
וידבר משה, ויצו משה את העם, ארור האיש, ארור מקלה, ארור מסיג, ארור משגה, ארור מטה, ארור שכב עם כל בהמה, ארור שכב עם אחתו, ארור שכב עם חתנתו, ארור מכה, ארור לקח שחד, ארור אשר לא יקים כולן סתומות, והן שלש עשרה.
והיה אם שמוע, והיה אם לא תשמע שתיהן פתוחות.
אלה דברי הברית – סתומה.
ויקרא משה, אתם נצבים שתיהן פתוחות.
והיה כי יבאו, כי המצוה, ראה נתתי שלשתן סתומות.
וילך משה – פתוחה.
ויקרא משה – סתומה.
ויאמר ה' אל משה הן, האזינו השמים, ויבא משה, וידבר ה' אל משה בעצם, וזאת הברכה חמשתן פתוחות.
וזאת ליהודה – סתומה.
וללוי – פתוחה.
לבנימן, וליוסף, ולזבולן, ולגד, ולדן, ולאשר, ויעל משה כולן סתומות, והן שבע.
מנין הפתוחות של ספר זה שלשים וארבע.
והסתומות מאה ועשרים וארבע.
הכל מאה וחמשים ושמונה.
מנין הפתוחות של כל התורה מאתים ותשעים.
ומנין הסתומות שלש מאות ושבעים ותשע.
כל שש מאות וששים ותשע.
צורת שירת האזינו כל שיטה ושיטה יש באמצע ריוח אחד כצורת הפרשה הסתומה. ונמצא כל שיטה חלוקה לשתים וכותבין אותה בשבעים שיטות.
ואלו הן התיבות שבראש כל שיטה ושיטה.
האזינו. יערף. כשעירם. כי. הצור. אל. שחת. הלה'. הלוא. זכר. שאל. בהנחל. יצב. כי. ימצאהו. יסבבנהו. כנשר. יפרש. ה'. ירכבהו. וינקהו. חמאת. בני. ודם. שמנת. וינבל, בתועבת, אלהים. לא. ותשכח. מכעס. אראה. בנים. כעסוני. בגוי. ותיקד. ותלהט. חצי. וקטב. עם. ומחדרים. יונק. אשביתה. פן. ולא. ואין. יבינו. ושנים. וה'. ואיבינו. ומשדמת. אשכלת. וראש. חתום. לעת. וחש. ועל. ואפס. צור. ישתו. יהי. ואין. מחצתי. כי. אם. אשיב. אשכיר. מדם. הרנינו. ונקם כל אלו התיבות שבראש.
ואלו הן התיבות שבראש כל חצי שיטה אחרונה שהן באמצע הדף:
ותשמע. תזל. וכרביבים. הבו. כי. צדיק. דור. עם. הוא. בינו. זקניך. בהפרידו. למספר. יעקב. ובתהו. יצרנהו. על. ישאהו. ואין. ויאכל. ושמן. עם. עם. וישמן. ויטש. יקנאהו. יזבחו. חדשים. צור. וירא. ויאמר. כי. הם. ואני. כי. ותאכל. אספה. מזי. ושן. מחוץ. גם. אמרתי. לולי. פן. כי. לו. איכה. אם. כי. כי. ענבמו. חמת. הלא. לי. כי. כי. כי. ואמר. אשר. יקומו. ראו. אני. ואין. ואמרתי. ותאחז. ולמשנאי. וחרבי. מראש. כי. וכפר.
שירת הים כותבין אותה בשלשים שיטות: שיטה ראשונה כדרכה ושאר השיטות אחת מניחין באמצעה ריוח אחד ואחת מניחין הריוח בשני מקומות באמצעה עד שתמצא השיטה חלוקה לשלש ונמצא ריוח כנגד הכתב וכתב כנגד הריוח.
כל התורה כולה בין בשירות בין בשאר הכתב יתכוין שתהיה אות סמוכה לחברתה ביותר, ולא תדבק בה, ולא תתרחק ממנה, כדי שלא תתראה התיבה כשתי תיבות אלא יהיה בין אות לאות כחוט השערה. ואם הרחיק אות מאות כדי שתראה התיבה כשתי תיבות לתינוק שאינו רגיל הרי זה פסול עד שיתקן.