הלכות תפלה פרק יג

הלכה א

המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת, מתחילין בשבת שאחר חג הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשניה אלה תולדות בשלישית ויאמר ה' אל אברם וקוראין והולכין על הסדר הזה עד שגומרין את התורה בחג הסוכות. ויש מי שמשלים את התורה בשלש שנים ואינו מנהג פשוט.

הלכה ב

עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבספר ויקרא קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה, והמנהג הפשוט, שיהו קוראין במדבר סיני קודם עצרת, ואתחנן אחר תשעה באב, אתם נצבים קודם ראש השנה, צו את אהרן קודם הפסח בשנה פשוטה. לפיכך יש שבתות שקורין שחרית שני סדרין, כגון אשה כי תזריע וזאת תהיה תורת המצורע, אם בחקותי עם בהר סיני, וכיוצא בהן כדי שישלימו בשנה ויקראו אותן הסדרים בעונתן.

הלכה ג

מקום שמפסיקין בשבת בשחרית שם קוראין במנחה, ובשני ובחמישי, ולשבת הבאה. כיצד?

שבת ראשונה קורין בשחרית בסדר בראשית, במנחה קורין אלה תולדות נח עשרה פסוקים או יותר, וכן בשני ובחמישי. וכן לשבת הבאה בשחרית מתחילין מאלה תולדות נח וקורא עד סוף הסדר. ועל דרך זו קורין כל השנה. ומפטירין בכל שבת ושבת בנביא מעין שקרא בתורה.

הלכה ד

ובראשי חדשים הראשון קורא שלשה פסוקים מפרשת צו, והשני חוזר וקורא פסוק ג' שקרא הראשון ושני פסוקים שאחריו, כדי שישייר בפרשה שלשה פסוקים והשלישי קורא שלשה פסוקים ששייר השני עם וביום השבת, והרביעי קורא ובראשי חדשיכם. ואם חל ראש חדש להיות בשבת מוציאין שני ספרים בשחרית. באחד קורין בו סדר אותה שבת, ובשני קורא בו המשלים ובראשי חדשיכם. והמפטיר קורא ענין ראש חדש. ומפטירין והיה מדי חדש בחדשו. וראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי. ור"ח שחל להיות באחד בשבת מפטירין בשבת שלפניו: ויאמר לו יהונתן מחר חדש.

הלכה ה

כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב אבל פרשת האזינו קורא הראשון עד זכור ימות עולם. והשני מתחיל מזכור ימות עולם עד ירכיבהו. והשלישי מירכיבהו עד וירא ה' וינאץ. והרביעי מן וירא ה' וינאץ עד לו חכמו. והחמישי מן לו חכמו עד כי אשא אל שמים ידי. והששי מכי אשא אל שמים ידי עד סוף השירה. ולמה פוסקין בה בענינות אלו? מפני שהן תוכחה, כדי שיחזרו העם בתשובה.

הלכה ו

שמונה פסוקים שבסוף התורה מותר לקרות אותם בבית הכנסת בפחות מעשרה. אע"פ שהכל תורה היא ומשה מפי הגבורה אמרם הואיל ומשמען שהם אחר מיתת משה הרי נשתנו ולפיכך מותר ליחיד לקרות אותן.

[השגת הראב”ד]: שמנה פסוקים שבסוף התורה כו' עד מותר ליחיד לקרותן

כתב הראב"ד ז"ל לא שמענו דבר זה מעולם ומה שאמרו יחיד קורא אותן לומר שאינו מפסיק בהן והכי איתא בירושלמי במגלה ובמקומות הללו נהגו שהעולים לקרות בתורה הוא לבדו קורא ואין החזן קורא עמו ומה שכתב הוא ענין זרות הוא מאד והצבור היכן הלכו. עד כאן לשונו.

הלכה ז

קללות שבתורת כהנים אין מפסיקין בהן אלא אחד קורא אותן, מתחיל בפסוק שלפניהם ומסיים בפסוק של אחריהם, וקללות שבמשנה תורה אם רצה לפסוק בהן – פוסק. וכבר נהגו העם שלא לפסוק בהן אלא אחד קורא אותן.

הלכה ח

מפסיקין למועדות וליום הכפורים וקוראין בענין המועד לא בסדר שבת. ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו. ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד. ומה הן קורין?

בפסח בפרשת מועדות שבתורת כהנים, וכבר נהגו העם לקרות ביום ראשון משכו וקחו לכם ומפטירין בפסח גלגל, וביום טוב שני שור או כשב, ומפטירין בפסח יאשיהו. בשלישי קדש לי כל בכור. ברביעי אם כסף תלוה. בחמישי פסל לך, בששי ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. ביום טוב אחרון: ויהי בשלח עד סוף השירה, עד כי אני ה' רופאך, ומפטירין: וידבר דוד. ובשמיני כל הבכור ומפטירין עוד היום.

הלכה ט

בעצרת קורין בשבעה שבועות. ומנהג פשוט שקורים ביום טוב הראשון בחדש השלישי ומפטירין במרכבה. ובשני קורין בפרשת מועדות: כל הבכור, ומפטירין בחבקוק.

הלכה י

בראש השנה קורין: בחדש השביעי באחד לחדש, ומנהג פשוט שקורין ביום ראשון: וה' פקד את שרה, ומפטירין: ויהי איש אחד מן הרמתים. ובשני קורין: והאלהים נסה את אברהם, ומפטירין: הבן יקיר לי אפרים.

הלכה יא

ביום הכפורים בשחרית קורין אחרי מות, ומפטירין: כה אמר רם ונשא. במנחה קורין בעריות שבאחרי מות, כדי שיזכור ויכלם כל מי שנכשל באחת מהן ויחזור בתשובה. והשלישי, קורא בתורה ומפטיר ביונה.

הלכה יב

בסוכות בשני ימים טובים הראשונים קורין בפרשת המועדות שהיא שור או כשב או עז וגו', ומפטירין ביום ראשון: הנה יום בא לה'. וביום שני ויקהלו אל המלך שלמה, וביום טוב אחרון קורין: כל הבכור, ומפטירין: ויהי ככלות שלמה. ולמחר קורין: וזאת הברכה ומפטירין: ויעמוד שלמה, ויש מי שמפטירין: ויהי אחרי מות משה, ובשאר ימות החג קורין בקרבנות החג.

הלכה יג

כיצד?

בכל יום ויום מחולו של מועד קורא שתי פרשיות. ביום השלישי שהוא חולו של מועד קורא הכהן: וביום השני, ולוי קורא: וביום השלישי, וישראל קורא: ביום השלישי, והרביעי חוזר וקורא: ביום השני וביום השלישי, וכן ביום הרביעי שהוא שני של חולו של מועד קורין: וביום השלישי וביום הרביעי. ועל דרך זו בכל יום ויום.

הלכה יד

בכל יום ויום מימים טובים, וכן ביום הכפורים ובשבעת ימי הפסח מוציאין שני ספרים בשחרית, הראשון קורא בו אלו הענינות שאמרנו. והשני קורא בו קרבן אותו היום האמור בחומש הפקודים. והקורא ענין הקרבן הוא מפטיר בנביא.

הלכה טו

ובכל יום שמוציאין שני ספרים או שלשה אם הוציאו זה אחר זה, כשמחזיר את הראשון אומר קדיש ומוציא השני, וכשמחזיר את האחרון אומר קדיש. וכבר אמרנו שהמנהג הפשוט לומר קדיש אחר שקורא המשלים לעולם ואח"כ מפטירין בנביא.

הלכה טז

שבת שחלה להיות בחולו של מועד בין בפסח בין בסוכות קורין באותה שבת: ראה אתה אומר אלי ,ומפטירין בפסח העצמות היבשות. ואם חלה בתוך החג – [מפטירין]  ביום בא גוג.

הלכה יז

בחנוכה ביום ראשון קורין מברכת כהנים עד סוף קרבן המקריב ביום הראשון. וביום שני קורין קרבן נשיא שהקריב בשני, וכן עד יום השמיני. ביום שמיני קורין עד סוף הקרבנות, עד סוף הסדר ומפטירין בשבת של חנוכה בנרות זכריה. ואם היו שתי שבתות בחנוכה מפטירין בשבת ראשונה בנרות זכריה, ובשניה בנרות שלמה, והקורא בענין חנוכה הוא שמפטיר בנביא. בפורים קורין בשחרית ויבא עמלק.

הלכה יח

בתשעה באב קורין בשחרית: כי תוליד בנים, ומפטירין: אסף אסיפם נאם ה'. ובמנחה קורין: ויחל משה כשאר ימי התעניות, ובשאר התעניות שאנו מתענין על מה שאירע לאבותינו קורין בשחרית ומנחה. הראשון קורא: ויחל משה ארבע פסוקים, וקורא השני והשלישי מפסל לך עד אשר אני עושה עמך. ובתעניות שגוזרין אותן הצבור מפני הצרות כגון: בצורת ודבר וכיוצא בהן קורין ברכות וקללות כדי שישובו העם ויכנע לבבם כשישמעו אותם.

הלכה יט

נהגו העם להיות מפטירין קודם תשעה באב בשלש שבתות בדברי תוכחות. שבת ראשונה מפטירין בדברי ירמיהו, שניה חזון ישעיהו, שלישית איכה היתה לזונה, וכן שבת שאחר תשעה באב מפטירין נחמו נחמו עמי. ומנהג פשוט בעירנו להיות מפטירין בנחמות ישעיהו מאחר תשעה באב עד ראש השנה. ושבת שבין ראש השנה ויום הכפורים מפטירין שובה ישראל.

הלכה כ

ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים, ומפטירין ביהוידע הכהן. וכן אם חל ראש חדש אדר להיות בתוך השבת ואפילו בערב שבת מקדימין וקורין בשבת שלפניו בפרשת שקלים. בשניה קורין זכור, ומפטירין: פקדתי את אשר עשה עמלק.

אי זו היא שבת שניה?

כל שחל פורים להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת, בשלישית קורין פרה אדומה, ומפטירין וזרקתי עליכם. ואי זו היא שבת שלישית?

הסמוכה לרביעית. ברביעית קורין החדש הזה, ומפטירין: בראשון באחד לחדש, ואי זו היא רביעית?

כל שחל ראש חדש ניסן להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת.

הלכה כא

נמצאת אומר: שפעמים תהיה הפסקה בין שבת ראשונה ושניה, או בין שניה ושלישית, ופעמים יהיו שתי הפסקות בין ראשונה לשניה, ובין שניה ושלישית, אבל בין שלישית לרביעית אין מפסיקין.

הלכה כב

כל פרשה מארבע פרשיות האלו אחד קורא אותה בספר שני, אחר שקורין סדר אותה שבת בספר שהוציאו ראשון. חל ראש חדש אדר להיות בשבת והיה סדר אותה שבת בואתה תצוה קורין ששה מואתה תצוה עד ועשית כיור נחשת, והשביעי חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור. ואם היה סדר אותה שבת כי תשא עצמו קורין ששה מכי תשא עד ויקהל, והשביעי חוזר וקורא בספר שני מכי תשא עד ועשית כיור נחשת.

הלכה כג

ראש חדש אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלשה ספרים.

הראשון קורא בו סדר היום.

והשני קורא בו ענין ראש חדש.

והשלישי קורין בו כי תשא.

וכן ראש חדש ניסן שחל להיות בשבת מוציאין שלשה ספרים קורין סדר היום – בראשון. וענין ראש חדש – בשני, והחדש הזה בשלישי.

הלכה כד

ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מוציאין שלשה ספרים. הראשון קורא בו סדר היום והשני קורא בו ענין ראש חדש. והשלישי קורא בו ענין חנוכה.

חל להיות באמצע השבת שלשה קורין בענין ראש חדש, והרביעי קורא בענין חנוכה.

הלכה כה

אע"פ שאדם שומע כל התורה כולה בכל שבת בצבור חיב לקרות לעצמו בכל שבוע ושבוע סדר של אותה שבת, שנים מקרא ואחד תרגום. ופסוק שאין בו תרגום קוראהו שלש פעמים עד שישלים פרשיותיו עם הצבור.