הלכות תפלה פרק ט

הלכה א

סדר תפלות הציבור כך הוא:

בשחר כל העם יושבים ושליח ציבור יורד לפני התיבה ועומד באמצע העם ומתחיל ואומר קדיש, וכל העם עונים אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא בכל כחן. ועונין אמן בסוף קדיש. ואחר כך אומר ברכו את ה' המבורך! והם עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ומתחיל ופורס על שמע בקול רם, והם עונים אמן! אחר כל ברכה וברכה. והיודע לברך ולקרות עמו קורא עד שמברך גאל ישראל.

הלכה ב

והכל עומדין מיד ומתפללים בלחש, ומי שאינו יודע להתפלל עומד ושותק עד שיתפלל שליח ציבור בלחש עם שאר העם. וכל מי שיגמור תפלתו עם הציבור יפסיע שלש פסיעות לאחוריו ויעמוד במקום שהגיע אליו בעת שיפסיע.

הלכה ג

ואחר שיפסיע שליח ציבור שלש פסיעות לאחוריו ויעמוד מתחיל ומתפלל בקול רם מתחילת הברכות להוציא את מי שלא התפלל. והכל עומדים ושומעים ועונין אמן! אחר כל ברכה וברכה. בין אלו שלא יצאו ידי חובתן בין אלו שכבר יצאו ידי חובתן.

הלכה ד

ואומר קדושה בברכה שלישית. וכיון שהגיע שליח ציבור לקדושה יש רשות לכל אחד ואחד לחזור במקום שעמד בו בתפלה. וכשיגיע שליח ציבור למודים וכורע כל העם שוחין מעט ולא ישחו יותר מדאי, ואומרים: מודים אנחנו לך ה' אלהינו ואלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקיימתנו כן תחיינו ותחננו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמור חוקיך ולעבדך באמת ולעשות רצונך בלבב שלם על שאנו מודים לך וכל האומר מודים מודים משתקין אותו.

הלכה ה

ואחר שישלים כל התפלה ישב ויפול על פניו ויטה, מעט הוא וכל הציבור ויתחנן והוא נופל, וישב ויגביה ראשו הוא ושאר העם ומתחנן מעט בקול רם מיושב. ואחר כך יעמוד שליח ציבור לבדו ואומר קדיש פעם שניה והם עונים כדרך שעונין בתחלה. ואומר והוא רחום וכו' תהלה וכו' הוא עומד והם יושבים והם קוראים עמו. ואחר כך אומר: ובא לציון גואל וכו' ואני זאת וכו' ואתה קדוש.. וקרא זה אל זה ואמר קדוש וגומר הקדושה, והם עונין קדוש קדוש שלש פעמים. וחוזר וקורא הקדושה תרגום, ואומר ותשאני רוח וכו' וקורא אותו תרגום. ואומר ה' ימלוך לעולם ועד וקוראהו תרגום כדי להבין העם.

הלכה ו

ואלו הפסוקים שלפני הקדושה ושל אחריה עם תרגומן הם הנקראין סדר קדושה ואחר כך מתחנן בדברי תחנונים ובפסוקי רחמים ואומר קדיש, וכל העם עונין כדרכן ונפטרין.

הלכה ז

מי שאמר בתחנונים מי שריחם על קן ציפור שלא ליקח האם על הבנים, או שלא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד, ירחם עלינו וכיוצא בענין זה משתקין אותו מפני שמצות אלו גזרת הכתוב הן ואינן רחמים, שאילו היו מפני רחמים לא היה מתיר לנו שחיטה כל עיקר. וכן לא ירבה בכנוים של שם ויאמר האל הגדול, הגבור, והנורא, והחזק והאמיץ, והעיזוז, שאין כח באדם להגיע בסוף שבחיו, אלא אומר מה שאמר משה רבינו עליו השלום.

הלכה ח

במנחה אומר שליח ציבור: אשרי יושבי ביתך וכו' תהלה לדוד וכו' קורא הוא והעם מיושב, ועומד שליח ציבור ואומר קדיש והם עומדים אחריו ועונין כדרכן ומתפללין כולם בלחש, ואחר כך חוזר שליח ציבור ומתפלל בקול רם, כדרך שעשה בשחרית, עד שישלים כל התפלה. ונופלים על פניהם ומתחנן ומגביה ראשו הוא והם. ומתחנן מעט מיושב כדרך שעשה בשחרית, ועומד ואומר קדיש וכל העם עונין כדרכן ונפטרין למעשיהם.

הלכה ט

בערב כל העם יושבין והוא עומד ואומר והוא רחום כו' ברכו את ה' המבורך וכו' והם עונין ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ומתחיל לפרוס על שמע ואומר קדיש, ואחר כך הכל עומדים ומתפללין בלחש וכשמשלימין אומר קדיש והם נפטרין, ואינו חוזר להתפלל בקול רם ערבית לפי שאין תפלת ערבית חובה, לפיכך לא יברך ברכות לבטלה שאין כאן אדם שנתחיב בהם כדי להוציאו ידי חובתו.

הלכה י

בלילי שבתות חוזר ש"ץ אחר שמתפלל בלחש עם הציבור ומתפלל בקום רם אבל אינו מתפלל שבע אלא ברכה אחת מעין שבע. וכן הוא אומר ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה ברחמיו שמים וארץ. מגן אבות בדברו, מחיה מתים במאמרו, האל הקדוש שאין כמוהו, המניח לעמו בשבת קדשו, כי בם רצה להניח להם. לפניו נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות, אל ההודאות, אדון השלום מקדש השבת ומברך השביעי ומניח בקדושה לעם מדושני עונג זכר למעשה בראשית. אלהינו ואלהי אבותינו! רצה נא במנוחתנו וכו' ברוך אתה ה' מקדש השבת ואומר קדיש ונפטרין כל העם

הלכה יא

ולמה תקנו חכמים זה?

מפני שרוב העם באין להתפלל ערבית בלילי שבתות, ויהיה שם מי שנתאחר לבא ולא השלים תפלתו וישאר לבדו בבה"כ ויבא לידי סכנה לפיכך חוזר שליח ציבור ומתפלל, כדי שיתעכבו כל העם עד שישלים המתאחר ויצא עמהם.

הלכה יב

לפיכך יום טוב שחל להיות בשבת, או יוה"כ, או ראש חדש אין שליח ציבור היורד ערבית לפני התיבה מזכיר ענין היום בברכה זו, אבל חותם בה, מקדש השבת בלבד, לפי שלא נתחיב היום בברכה זו.

הלכה יג

בשבתות וימים טובים כשגומר שליח ציבור תפלת שחרית בקול רם, אומר קדיש ואח"כ תהלה לדוד וכו' ואומר קדיש. ומתפללין מוסף בלחש, ואח"כ מתפלל מוסף בקול רם כדרך שעשה בשחרית. ואומר קדיש אחר תפלת מוסף והעם נפטרין. ואין אומרין קדושה ותחנונים אחר תפלת שחרית כשאר הימים אלא אומר אותה קודם תפלת המנחה. כיצד? קורא תהלה לדוד ואומר סדר הקדושה ודברי תחנונים, ואומר קדיש ומתפללין מנחה, וחוזר ומשמיע תפלת מנחה בקול רם, ואומר קדיש.

הלכה יד

בראשי חדשים ובחולו של מועד אומר סדר קדושה קודם תפלת מוסף, במוצאי שבת אומר סדר היום גם אחר תפלת הערב, ואומרים קדיש ואח"כ מבדיל.