הלכות קדוש החדש פרק יא

הלכה א

לפי שאמרנו בהלכות אלו: שבית דין היו מחשבין בדקדוק ויודעים אם יראה הירח או לא יראה ידענו שכל מי שרוחו נכונה ולבו תאב לדברי החכמות ולעמוד על הסודות, יתאוה לידע אותן הדרכים שמחשבין בהם עד שידע אדם אם יראה הירח בליל זה או לא יראה.

הלכה ב

ודרכי החשבון יש בהן מחלוקות גדולות בין חכמי הגוים הקדמונים שחקרו על חשבון התקופות והגימטריאות. ואנשים חכמים גדולים נשתבשו בהן ונתעלמו מהן דברים ונולדו להן ספיקות. ויש מי שדקדק הרבה ולא פגע בדרך הנכונה בחשבון ראית הירח, אלא צלל במים אדירים והעלה חרס בידו.

הלכה ג

ולפי אורך הימים ורוב הבדיקות והחקירות, נודעו למקצת החכמים דרכי חשבון זה. ועוד, שיש לנו בעיקרים אלו קבלות מפי החכמים וראיות שלא נכתבו בספרים הידועים לכל, ומפני כל אלו הדברים כשר בעיני לבאר דרכי חשבון זה, כדי שיהיה נכון למי שמלאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה.

הלכה ד

ואל יהיו דרכים אלו קלים בעיניך מפני שאין אנו צריכין להם בזמן הזה שאלו הדרכים דרכים רחוקים ועמוקים הן, והוא סוד העיבור שהיו החכמים הגדולים יודעים אותו ואינן מוסרין אותו לכל אדם אלא לסמוכים נבונים אבל זה החשבון, שמחשבין בזמן הזה שאין בית דין לקבוע על הראיה, שאנו מחשבין בו היום אפילו תינוקות של בית רבן מגיעין עד סופו בשלשה וארבעה ימים.

הלכה ה

שמא יתבונן חכם מחכמי האומות או מחכמי ישראל שלמדו חכמת יון בדרכים אלו שאני מחשב בהן לראיית הירח, ויראה קירוב מעט במקצת הדרכים ויעלה על דעתו שנתעלם ממנו דבר זה ולא ידענו שיש באותה הדרך קירוב אל יעלה זה על דעתו, אלא כל דבר שלא דקדקנו בו מפני שידענו בעיקרי הגימטריאות בראיות ברורות שאין דבר זה מפסיד בידיעת הראיה ואין חוששין לו, לפיכך לא דקדקנו בו.

הלכה ו

וכן כשיראה בדרך מן הדרכים חסרון מעט מחשבון הראוי לאותה הדרך בכוונה עשינו זה: לפי שיש כנגדו יתרון בדרך אחרת עד שיצא הדבר לאמיתו בדרכים קרובים בלא חשבון ארוך, כדי שלא יבהל האדם שאינו רגיל בדברים אלו ברוב החשבונות שאין מועילין בראיית הירח.

הלכה ז

העיקרים שצריך אדם לידע תחלה לכל חשבונות האצטגנינות, בין לדרכי חשבון הראיה בין לשאר דברים אלו הן: הגלגל מוחלק בש"ס מעלות. כל מזל ומזל שלשים מעלות, ומתחיל מתחילת מזל טלה. וכל מעלה ומעלה ס' חלקים. וכל חלק וחלק ס' שניות, וכל שניה ושניה ס' שלישיות, וכן תדקדק החשבון ותחלק כל זמן שתרצה.

הלכה ח

לפיכך אם יצא לך בחשבון שכוכב פלוני מקומו בגלגל בע' מעלות ול' חלקים ומ' שניות תדע שכוכב זה הוא מזל תאומים בחצי מעלה י"א ממזל זה, לפי שמזל טלה ל' מעלות ומזל שור ל' מעלות, נשאר עשר מעלות ומחצה ממזל תאומים ומ' שניות מחצי המעלה האחרון.

הלכה ט

וכן אם יצא מקומו בגלגל בש"כ מעלות תדע שכוכב זה במזל דלי בכ' מעלות בו. ועל דרך זו בכל המניינות. וסדר המזלות כך הוא: טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי דגים.

הלכה י

בכל החשבונות כולם כשתקבץ שארית לשארית, או כשתוסיף מנין על מנין תקבץ כל מין עם מינו: השניות עם השניות והחלקים עם החלקים והמעלות עם המעלות, וכל זמן שיתקבץ מן השניות ס' תשים חלק אחד ותוסיף על החלקים, וכל שיתקבץ מן החלקים ס' תשים אותו מעלה ותוסיף אותה על המעלות,שתקבץ המעלות תשליך אותן ש"ס ש"ס והנשאר מש"ס ולמטה, הוא שתופסין לחשבון.

הלכה יא

בכל החשבונות כולן כשתרצה לגרוע מנין ממנין, אם יהיה זה שגורעין אותו יתר על זה שגורעין ממנו אפילו בחלק אחד תוסיף על זה שגורעין ממנו ש"ס מעלות, כדי שיהא אפשר לגרוע זה המנין ממנו.

הלכה יב

כיצד?

הרי שהצריכך החשבון לגרוע מאתים מעלות ונ' חלקים ומ' שניות, סימנם: רנ"ם מק' מעלות וכ' חלקים ול' שניות, סימנן: קכ"ל תוסיף על הק' ש"ס, יהיו המעלות: ת"ס השניות, ותתחיל לגרוע השניות. מן השניות תבא לגרוע ארבעים משלשים אי אפשר תרים חלק אחד מן העשרים חלקים ותעשה אותו ס' שניות ותוסיף על השלשים, ונמצאו השניות: תשעים תגרע מהם המ' ישאר חמשים שניות. ותחזור לגרוע חמשים חלקים מי"ט חלקים, שכבר הרימות מהם חלק אחד ועשיתו שניות, ואי אפשר לגרוע חמשים מי"ט לפיכך תרים מעלה אחת מן המעלות ותעשה אותה ס' חלקים ותוסיף על התשעה עשר ונמצאו החלקים ע"ט. תגרע מהן החמשים, ישאר כ"ט חלקים. ותחזור לגרוע המאתים מעלות מן ארבע מאות ותשע וחמשים מעלות, שכבר הרימות מעלה אחת ועשית חלקים, ישאר מאתים ותשע וחמשים מעלות. ונמצא השאר סימנו רנ"ט כ"ט נ' ועל דרך זו בכל גרעון וגרעון השמש והירח.

הלכה יג

וכן שאר השבעה כוכבים מהלך כל אחד ואחד מהן בגלגל שלו מהלך שוה. אין בו לא קלות ולא כבדות, אלא כמו מהלכו היום כמו מהלכו אמש כמו מהלכו למחר כמו מהלכו בכל יום ויום. וגלגל של כל אחד מהם, אע"פ שהוא מקיף את העולם, אין הארץ באמצעו.

הלכה יד

לפיכך אם תערוך מהלך כל אחד מהן לגלגל המקיף את העולם שהארץ באמצעו שהוא גלגל המזלות ישתנה הלוכו ונמצא מהלכו ביום זה בגלגל המזלות פחות או יותר על מהלכו אמש או על מהלכו למחר.

הלכה טו

המהלך השוה שמהלך הכוכב או השמש או הירח בגלגלו הוא הנקרא אמצע המהלך, והמהלך שיהיה בגלגל המזלות שהוא פעמים יותר ופעמים חסר הוא המהלך האמיתי, ובו יהיה מקום השמש או מקום הירח האמיתי.

הלכה טז

כבר אמרנו שאלו הדרכים שאנו מבארים בהלכות אלו אינן אלא לחשבון ראיית הירח בלבד, לפיכך עשינו העיקר שממנו מתחילין לעולם לחשבון זה מתחילת ליל חמישי שיומו יום שלישי לחדש ניסן משנה זו שהיא שנת י"ז ממחזור ר"ס, שהיא שנת תתקל"ח וארבעת אלפים ליצירה, שהיא שנת תפ"ט ואלף לשטרות, שהיא שנת ק"ט ואלף לחרבן בית שני. וזו השנה היא שאנו קוראים אותה שנת העיקר בחשבון זה.

הלכה יז

ולפי שהראיה לא תהיה אלא בארץ ישראל כמו שביארנו, עשינו כל דרכי חשבון זה בנויים על עיר ירושלים ולשאר המקומות הסובבין אותה בכמו ששה או שבעה ימים שבהן רואין את הירח תמיד ובאים ומעידים בבית דין, ומקום זה הוא נוטה מתחת הקו השוה המסבב באמצע העולם כנגד רוח צפונית בכמו ל"ב מעלות עד חמש ושלשים ועד כ"ט, וכן הוא נוטה מאמצע הישוב כנגד רוח מערב בכמו כ"ד מעלות עד כ"ז ועד כ"א.