הלכות קדוש החדש פרק יב

הלכה א

מהלך השמש האמצעי ביום אחד שהוא כ"ד שעות נ"ט חלקים ושמנה שניות, סימנם נט"ח נמצא מהלכה בעשרה ימים: תשע מעלות ונ"א חלקים וכ"ג שניות. סימנם טנ"א כ"ג. ונמצא מהלכה במאה יום: צ"ח מעלות ול"ג חלקים ונ"ג שניות, סימנם: צ"ח ל"ג נ"ג ונמצא שארית מהלכה באלף יום אחר שתשליך כל ש"ס, מעלות כמו שביארנו: רס"ה מעלות ול"ח חלקים ונ' שניות, סימנם: רס"ה לח"ן. ונמצא שארית מהלכה בעשרת אלפים יום: קל"ו מעלות וכ"ח חלקים ועשרים שניות. סימנם: קל"ו כ"ח כ'. ועל דרך זאת תכפול ותוציא מהלכה לכל מנין שתרצה. וכן אם תרצה לעשות סימנין ידועים אצלך למהלכה לשני ימים ולשלשה ולארבעה עד עשרה – תעשה. וכן אם תרצה להיות לך סימנין ידועים מוכנין למהלכה לכ' יום ולל' ולמ' עד ק' – תעשה. ודבר גלוי הוא וידוע, מאחר שידעת מהלך יום אחד. וראוי הוא להיות מוכן וידוע אצלך מהלך אמצע השמש לכ"ט יום ולשנ"ד יום שהן ימי שנת הלבנה בזמן שחדשיה כסדרן, והיא הנקראת: שנה סדורה. שבזמן שיהיו לך אמצעיות אלו מוכנין, יהיה החשבון קל עליך לראיית הדש. לפי שכ"ט יום גמורים מליל הראיה עד ליל הראיה של חדש הבא, וכן בכל חדש וחדש אין פחות מכ"ט יום ולא יותר. שאין חפצנו בכל אלו החשבונות אלא לדעת הראיה בלבד. וכן מליל הראיה של חדש זה עד ליל הראיה לאותו החדש לשנה הבאה שנה סדורה או שנה ויום אחד. וכן בכל שנה ושנה. ומהלך השמש האמצעי לכ"ט יום: כ"ח מעלות ול"ה חלקים ושניה אחת. סימנן: כ"ח ל"ה א'. ומהלכה לשנה סדורה: שמ"ח מעלות ונ"ה חלקים וט"ו שניות. סימנן: שמ"ח נ"ה ט"ו.

הלכה ב

נקודה אחת יש בגלגל השמש וכן בשאר גלגלי השבעה כוכבים, בעת שיהיה הכוכב בה יהיה גבוה מעל הארץ כל מאודו. ואותה הנקודה של גלגל השמש ושאר הכוכבים חוץ מן הירח סובבת בשוה ומהלכה בכל שבעים שנה בקירוב מעלה אחת, ונקודה זו היא הנקראת גובה השמש. מהלכו בכל עשרה ימים: שניה אחת וחצי שניה שהיא ל' שלישיות. נמצא מהלכו בק' יום: ט"ו שניות, ומהלכו באלף יום: שני חלקים ושלשים שניות, ומהלכו בעשרת אלפים יום: כ"ה חלקים. ונמצא מהלכו לכ"ט יום: ארבע שניות ועוד. ומהלכו בשנה סדורה נ"ג שניות. כבר אמרנו, שהעיקר שממנו התחלת חשבון זה הוא מתחלת ליל חמישי שיומו שלישי לחדש ניסן משנת ל"ח ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה. ומקום השמש במהלכה האמצעי היה בעיקר הזה בשבע מעלות ושלשה חלקים ול"ב שניות ממזל טלה. סימנן: ז"ג ל"ב. ומקום גובה השמש היה בעיקר זה בכ"ו מעלות ומ"ה חלקים ושמנה שניות ממזל תאומים. סימנם: כ"ו מה"ח. כשתרצה לידע מקום השמש במהלכה האמצעי בכל זמן שתרצה תקח מנין הימים שמתחלת יום העיקר עד היום שתרצה, ותוציא מהלכה האמצעי באותן הימים מן הסימנין שהודענו, והוסיף הכל על העיקר ותקבץ כל מין עם מינו, והיוצא הוא מקום השמש במהלכה האמצעי לאותו היום. כיצד?

הרי שרצינו לידע מקום השמש האמצעי בתחלת ליל השבת שיומו ארבעה עשר לחדש תמוז משנה זו שהיא שנת העיקר. מצאנו מנין הימים מיום העיקר עד תחלת היום זה שאנו רוצים לידע מקום השמש בו: ק' יום. לקחנו אמצע מהלכה לק' יום שהוא צ"ח ל"ג נ"ג והוספנו על העיקר שהוא: ז"ג ל"ב יצא מן החשבון: מאה וחמש מעלות ול"ז חלקים וכ"ה שניות. סימנן: ק"ה ל"ז כ"ה. ונמצא מקומה במהלך אמצעי בתחלת ליל זה במזל סרטן בט"ו מעלות בו ול"ז חלקים ממעלת ט"ז. והאמצעי שיצא בחשבון זה פעמים יהיה בתחלת הלילה בשוה, או קודם שקיעת החמה בשעה, או אחר שקיעת החמה בשעה. ודבר זה לא תחוש לו בשמש בחשבון הראיה, שהרי אנו משלימים קירוב זה כשנחשוב לאמצע הירח. ועל הדרך הזאת תעשה תמיד לכל עת שתרצה ואפילו אחר אלף שנים, שתקבץ כל השארית ותוסיף על העיקר יצא לך המקום האמצעי. וכן תעשה באמצע הירח ובאמצע כל כוכב וכוכב: מאחר שתדע מהלכו ביום אחד כמה הוא, ותדע העיקר שממנו תתחיל, ותקבץ מהלכו לכל השנים והימים שתרצה ותוסיף על העיקר ויצא לך מקומו במהלך אמצעי. וכן תעשה בגובה השמש: תוסיף מהלכו באותם הימים או השנים על העיקר יצא לך מקום גובה השמש לאותו היום שתרצה. וכן אם תרצה לעשות עיקר אחר שתתחיל ממנו חוץ מעיקר זה שהתחלנו ממנו בשנה זו, כדי שיהיה אותו עיקר בתחלת שנת מחזור ידוע, או בתחלת ק' מן המאות הרשות בידך. ואם תרצה להיות העיקר שתתחיל ממנו משנים שעברו קודם עיקר זה לאחר כמה שנים מעיקר זה הדרך ידועה. כיצד היא הדרך?

כבר ידעת מהלך השמש לשנה סדורה ומהלכה לכ"ט יום ומהלכה ליום אחד. ודבר ידוע, שהשנה שחדשיה שלמים היא יתרה על הסדורה יום אחד, והשנה שחדשיה חסרין היא חסרה מן הסדורה יום אחד. והשנה המעוברת אם היו חדשיה כסדרן תהיה יתרה על השנה הסדורה שלשים יום, ואם היו חדשיה שלמים היא יתרה על הסדורה ל"א יום, ואם היו חדשיה חסרין היא יתרה על הסדורה תשעה ועשרים יום. ומאחר שכל הדברים האלו ידועים, תוציא מהלך אמצע השמש לכל השנים והימים שתרצה ותוסיף על העיקר שעשינו יצא לך אמצעה ליום שתרצה משנים הבאות, ותעשה אותו היום עיקר, או תגרע האמצע שהוצאת מן העיקר שעשינו ויצא לך העיקר ליום שתרצה משנים שעברו, ותעשה אותו אמצע העיקר. וכזה תעשה באמצע הירח ושאר הכוכבים אם יהיו ידועים לך. וכבר נתבאר לך מכלל דברינו, שכשם שתדע אמצע השמש לכל יום שתרצה מימים הבאים, כך תדע אמצעה לכל יום שתרצה מימים שעברו.