הלכות קדוש החדש פרק יט

הלכה א

לפי שאמרו חכמים שבכלל דברים שהיו בודקין בהן את העדים אומרין להן להיכן היה הירח נוטה כשר בעיני להודיע דרך חשבון דבר זה ואין אני מדקדק בו לפי שאינו מועיל בראייה כלל ותחלת חשבון זה לידע נטיית המזלות תחילה.

הלכה ב

העגולה שהיא עוברת במחצית המזלות שבה מהלך השמש אינה עוברת באמצע העולם מחצי המזרח לחצי המערב אלא נוטה היא מעל הקו השוה המסבב באמצע העולם כנגד צפון ודרום חציה נוטה לצפון וחציה נוטה לדרום.

הלכה ג

ושתי נקודות יש בה שפוגעת בהן בעגולת הקו השוה המסבב באמצע העולם הנקודה האחת ראש מזל טלה הנקודה השנייה שכנגדה ראש מזל מאזנים ונמצאו ששה מזלות נוטות לצפון מתחלת טלה עד סוף בתולה וששה נוטות לדרום מתחלת מזל מאזנים עד סוף מזל דגים.

הלכה ד

ומראש מזל טלה יתחילו המזלות לנטות מעט מעט ולהתרחק מעל הקו השוה כנגד הצפון עד ראש סרטן יהיה ראש סרטן רחוק מעל הקו השוה לרוח צפון שלש ועשרים מעלות וחצי מעלה בקירוב ויחזרו המזלות להתקרב לקו השוה מעט מעט עד ראש מאזנים שהוא על הקו השוה ומראש מאזנים יתחילו לנטות ולהתרחק כנגד רוח דרום עד ראש גדי ויהיה ראש גדי רחוק מעל הקו השוה לרוח דרום שלש ועשרים מעלות וחצי מעלה ויחזרו המזלות להתקרב מעט מעט כנגד הקו השוה עד ראש טלה.

הלכה ה

נמצא ראש טלה וראש מאזנים מסבב על הקו השוה ולפיכך כשתהיה השמש בשני ראשים אלו לא תהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום ותזרח מחצי מזרח ותשקע בחצי מערב ויהיה היום והלילה שוין בכל הישוב.

הלכה ו

הרי נתברר לך שכל מעלה ומעלה ממעלות המזלות נוטה לצפון או לדרום ויש לנטייתה שיעור ורוב הנטייה לא תהיה יותר על שלש ועשרים מעלות וחצי בקירוב.

הלכה ז

ואלו הם השעורים של נטיות לפי מניין המעלות של מזלות והתחלה מתחלת מזל טלה י' מעלות נטייתם ד' מעלות כ' מעלות נטייתם ח' מעלות ל' מעלות נטייתם י"א מעלות ומחצה ומ' מעלות נטייתם ט"ו מעלות נ' מעלות נטייתם י"ח מעלות ס' מעלות נטייתם כ' מעלות ע' מעלות נטייתם כ"ב מעלות פ' מעלות נטייתם כ"ג מעלות צ' מעלות נטיתם כ"ג מעלות וחצי מעלה.

הלכה ח

ואם יהיו אחדים במנין תקח להם מנתם מבין שתי הנטיות כמו שביארנו בשמש ובירח כיצד חמש מעלות נטייתם שתי מעלות ואם היה מניין המעלות כ"ג נטייתם תשע מעלות ועל דרך זו בכל האחדים שהן עם העשרות.

הלכה ט

ומאחר שתדע הנטייה של מעלות מאחד עד צ' תדע נטיית כולן כדרך שהודענום ברוחב הירח שאם היה המניין יותר על צ' עד ק"פ תגרע אותו מק"פ ואם היה יותר על ק"פ עד ר"ע תגרע ממנו ק"פ ואם היה יותר על ר"ע עד ש"ס תגרע אותו מש"ס והנשאר תדע נטייתו והוא נטיית אותו המניין שבידך בלא גרעון ולא תוספת.

הלכה י

אם תרצה לידע כמה מעלות הוא הירח נוטה מעל הקו השוה כנגד צפון העולם או כנגד דרום העולם תדע תחלה כמה נטיית המעלה שהיא מקום הירח האמיתי ולאיזו רוח היא נוטה לצפון או לדרום ותחזור ותחשוב ותוציא רוחב הירח הראשון ותראה אם הוא צפוני או דרומי אם נמצאו רוחב הירח ונטיית מעלתו ברוח אחת כגון שהיו שניהם צפונים או דרומיים תקבץ שניהם ואם נמצאו בשתי רוחות כגון שהיה האחד דרומי והאחד צפוני תגרע המעט משניהם מן הרב והנשאר הוא מרחק הירח מעל הקו השוה באותה הרוח שהיה בה הרב משניהם.

הלכה יא

כיצד באנו לידע כמה הירח נוטה מעל הקו השוה בליל הראייה שהוא שני לחדש אייר משנה זו וכבר ידעת שמעלת הירח היה י"ט ממזל שור נטייתה בצפון כמו י"ח מעלות ורוחב הירח היה בדרום כמו ד' מעלות תגרע המעט מן הרב ישאר י"ד מעלות ונמצא הירח רחוק מעל הקו השוה י"ד מעלות לרוח צפון שהרי המניין הרב שהוא שמנה עשרה מעלות היה צפוני וכל חשבון זה בקירוב בלא דקדוק לפי שאינו מועיל בראייה.

הלכה יב

אם תרצה לידע לאי זו רוח מרוחות העולם יראה הירח נוטה תחשוב ותדע מרחקו מעל הקו השוה אם יהיה על הקו השוה או קרוב ממנו בשתים או שלש מעלות בצפון או בדרום יראה מכוון כנגד אמצע מערב ותראה פגימתו מכוונת כנגד מזרח העולם בשוה.

הלכה יג

ואם יהיה רחוק מעל הקו השוה לצפון העולם יראה בין מערב העולם ובין צפונו ותראה פגימתו נוטה מכנגד מזרח העולם כנגד דרום העולם.

הלכה יד

ואם היה רחוק מעל הקו השוה לדרום העולם יראה בין מערב העולם ובין דרומו ותראה פגימתו נוטה מכנגד מזרח העולם כנגד צפון העולם ולפי רוב המרחק לפי רוב הנטייה.

הלכה טו

ומחקירת העדים שאומרין להם כמה היה גבוה ודבר זה יודע מקשת הראייה שבזמן שתהיה קשת הראייה קצרה יראה הירח כאילו הוא קרוב מן הארץ ובזמן שתהיה ארוכה יראה גבוה מעל הארץ ולפי אורך קשת הראייה לפי גבהו מעל הארץ בראיית העינים.

הלכה טז

הרי ביארנו חשבונות כל הדרכים שצריכין להם בידיעת הראייה ובחקירת העדים כדי שיהיה הכל ידוע למבינים ולא יחסרו דרך מדרכי התורה ולא ישוטטו לבקש אחריה בספרים אחרים דרשו מעל ספר ה' וקראו אחת מהנה לא נעדרה.

בריך רחמנא דסייען.