הלכות קדוש החדש פרק ו

הלכה א

בזמן שעושין על הראייה היו מחשבין ויודעין שעה שיתקבץ בו הירח עם החמה בדקדוק הרבה כדרך שהאיצטגנינין, עושין כדי לידע אם יראה הירח או לא יראה. ותחלת אותו החשבון, הוא החשבון שמחשבין אותו בקירוב ויודעין שעת קיבוצן בלא דקדוק אלא במהלכם האמצעי הוא הנקרא מולד. ועיקרי החשבון שמחשבין בזמן שאין שם בית דין שיקבעו בו על הראייה, והוא חשבון שאנו מחשבין היום הוא הנקרא עיבור.

הלכה ב

היום והלילה כ"ד שעות בכל זמן: י"ב ביום וי"ב בלילה. והשעה מחולקת לאלף ושמנים חלקים. ולמה חלקו השעה למנין זה?

לפי שמנין זה יש בו: חצי ורביע ושמינית ושליש ושתות ותשע וחומש ועישור והרבה חלקים יש לכל אלו השמות.

הלכה ג

משיתקבץ הירח והחמה לפי חשבון זה עד שיתקבצו פעם שנייה במהלכם האמצעי כ"ט יום וי"ב שעות מיום שלשים מתחלת לילו, ושבע מאות ושלשה ותשעים חלקים משעת י"ג וזה הוא הזמן שבין כל מולד ומולד, וזה הוא חדשה של לבנה.

הלכה ד

שנה של לבנה, אם תהיה שנים עשר חדש מחדשים אלו יהיה כללה: שלש מאות יום וארבעה וחמשים יום ושמנה שעות ושמנה מאות וששה ושבעים חלקים, ואם תהיה מעוברת ותהיה השנה שלשה עשר חדש יהיה כללה: שלש מאות ושמונים ושלשה יום ואחת ועשרים שעות וחמש מאות ותשעה ושמונים חלקים.

ושנת החמה היא: שלש מאות חמשה וס' יום ושש שעות. נמצא תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתים וארבעה חלקים.

הלכה ה

כשתשליך ימי חדש הלבנה שבעה שבעה, שהן ימי השבוע, ישאר יום אחד וי"ב שעות ושבע מאות ושלשה ותשעים חלקים. סימן להם אי"ב תשצ"ג וזו היא שארית חדש הלבנה. וכן כשתשליך ימי שנת הלבנה שבעה שבעה, אם שנה פשוטה היא ישאר ממנה ארבעה ימים ושמנה שעות ושמנה מאות וששה ושבעים חלקים סימן לה: ד"ח תתע"ו וזו היא שארית שנה פשוטה, ואם שנה מעוברת היא תהיה שאריתה: חמשה ימים ואחת ועשרים שעות וחמש מאות תשעה ושמונים חלקים סימן להם: הכ"א תקפ"ט.

הלכה ו

כשיהיה עמך ידוע מולד חדש מן החדשים ותוסיף עליו אי"ב תשצ"ג יצא מולד חדש שאחריו, ותדע באי זה יום מימי השבוע ובאי זו שעה ובכמה חלקים יהיה.

הלכה ז

כיצד?

הרי שהיה מולד ניסן באחד בשבת בחמש שעות ביום וק' ושבעה חלקים סימן להםb>ף אהק"ז כשתוסיף עליו שארית חדש הלבנה, והוא אי"ב תשצ"ג יצא מולד אייר בליל שלישי חמש שעות בלילה ותשע מאות חלקים סימן להם: ג"ה תת"ק. ועל דרך זו עד סוף העולם חדש אחר חדש.

הלכה ח

וכן כשיהיה עמך ידוע מולד שנה זו ותוסיף שאריתה על ימי המולד, אם פשוטה היא שארית הפשוטה ואם מעוברת היא שארית המעוברת יצא לך מולד שנה שלאחריה. וכן שנה אחר שנה עד סוף העולם. והמולד הראשון שממנו תתחיל הוא מולד שהיה בשנה הראשונה של יצירה, והוא היה בליל שני חמש שעות בלילה ומאתים וארבעה חלקים. סימן להם: בהר"ד, וממנו הוא תחלת החשבון.

הלכה ט

בכל החשבונות האלו שתדע מהן המולד, כשתוסיף שארית עם שארית, כשיתקבץ מן החלקים אלף ושמנים תשליך שעה אחת ותוסיף אותו למנין השעות. וכשיתקבץ מן השעות כ"ד תשליך יום ותוסיף ממנו למנין הימים. וכשיתקבץ מן הימים יותר על שבעה תשליך שבעה מן המנין ותניח השאר. שאין אנו מחשבין לידע מניין הימים אלא לידע באי זה יום מימי השבוע ובאי זה שעה ואי זה חלק יהיה המולד.

הלכה י

כל תשע עשרה שנה שיהיו מהן שבע שנים מעוברות וי"ב פשוטות נקרא מחזור. ולמה סמכנו על מנין זה?

שבזמן שאתה מקבץ מנין ימי י"ב שנה פשוטות ושבע מעוברות ושעותיהן וחלקיהן, ותשליך כל אלף ושמנים חלקים – שעה, וכל כ"ד שעות יום ותוסיף למנין הימים תמצא הכל: י"ט שנה משני החמה, שכל שנה מהן שס"ה יום ושש שעות בשוה. ולא ישאר ממנין ימי החמה בכל י"ט שנה חוץ משעה אחת וארבע מאות ושמנים וחמשה חלקים. סימן להם: אתפ"ה.

הלכה יא

נמצא: במחזור שהוא כזה החדשים כולם חדשי הלבנה, והשנים שני החמה. והשבע שנים המעוברות שבכל מחזור ומחזור לפי חשבון זה הם שנה שלישית מן המחזור וששית ושמינית ושנת י"א ושנת י"ד ושנת י"ז ושנת י"ט סימן להם: גו"ח י"א י"ד י"ז י"ט.

הלכה יב

כשתקבץ שארית כל שנה מי"ב שנה הפשוטות, שהיא ד"ח תתע"ו, ושארית כל שנה משבע שנים המעוברות, שהיא הכ"א תקפ"ט, ותשליך הכל שבעה שבעה ישאר שני ימים וי"ו שעות וחמש מאות וחמשה ותשעים חלקים סימן להם: בי"ו תקצ"ה וזה הוא שארית המחזור.

הלכה יג

כשיהיה לך ידוע מולד תחלת מחזור ותוסיף עליו בי"ו תקצ"ה יצא לך תחלת המחזור שאחריו, וכן מולד כל מחזור ומחזור עד סוף העולם. וכבר אמרנו: שמולד תחלת המחזור הראשון היה לבהר"ד. ומולד השנה הוא מולד תשרי של אותה השנה.

הלכה יד

ובדרך הזאת תדע מולד כל שנה שתרצה ומולד כל חדש שתרצה משנים שעברו או משנים שעתידים לבא. כיצד?

תקח שני יצירה שעברו וגמרו ותעשה אותם מחזורין של י"ט שנה י"ט שנה עד תשרי של אותה השנה, ותדע מנין המחזורין שעברו ומנין השנים שעברו ממחזור שעדיין לא נשלם, ותקח לכל מחזור ומחזור בי"ו תקצ"ה, ולכל שנה פשוטה משני המחזור שלא נשלם ד"ח תתע"ו, ולכל שנה מעוברת הכ"א תקפ"ט ותקבץ הכל ותשליך החלקים – שעות, ותשליך השעות – ימים, והימים תשליכם שבעה שבעה, והנשאר מן הימים ומן השעות והחלקים הוא מולד שנה הבאה שתרצה לידע מולדה.

הלכה טו

מולד השנה שיצא בחשבון זה, הוא מולד ראש חדש תשרי. וכשתוסיף עליו אי"ב תשצ"ג יצא מולד מרחשון, וכשתוסיף על מולד מרחשון אי"ב תשצ"ג יצא מולד כסליו, וכן לכל חדש וחדש זה אחר זה עד סוף העולם.