הלכות שבת פרק ד

הלכה א

יש דברים שאם טמן בהן התבשיל הוא מתחמם ומוסיפין בבישולו כעין האש, כגון הגפת וזבל ומלח, וסיד וחול, או זגין ומוכין ועשבים בזמן ששלשתן לחים, ואפילו מחמת עצמן. ודברים אלו נקראין: דבר המוסיף הבל. ויש דברים שאם טמן בהן התבשיל, ישאר בחמימותו בלבד, ואינן מוסיפין לו בישול, אלא מונעין אותו מלהצטנן, כגון: זגין ומוכין ועשבים יבשין, וכסות ופירות וכנפי יונה ונעורת הפשתן ונסורת חרשים ושלחין וגזי צמר, ודברים אלו נקראין: דבר שאינו מוסיף הבל.

הלכה ב

מן הדין היה שטומנין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום וישאר התבשיל טמון בשבת שהרי משהין על גבי האש בשבת אבל אסרו חכמים להטמין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום גזירה שמא תרתיח הקדרה בשבת ויצטרך לגלותן, עד שתנוח הרתיחה ויחזור ויכסה בשבת, ונמצא טומן בדבר המוסיף הבל בשבת שהוא אסור. לפיכך מותר להטמין בדבר המוסיף הבל בין השמשות שסתם קדרות בין השמשות כבר רתחו ונחו מבעבוען, וכיון שנחו שוב אינן רותחין.

הלכה ג

וכן מן הדין היה לטמון התבשיל בדבר שאינו מוסיף הבל בשבת עצמה, אבל אסרו חכמים דבר זה, גזירה שמא יטמין ברמץ ויהיה בו ניצוצות של אש ונמצא חותה בגחלים, לפיכך אסרו להטמין דבר חם בשבת, ואפילו בדבר שאינו מוסיף הבל.

הלכה ד

ספק חשיכה ספק אינה חשיכה מותר לטמון את דבר החם. ומותר לטמון את דבר הצונן בשבת בדבר שאינו מוסיף, כדי שלא יצטנן ביותר או כדי שתפוג צנתן. חמין שטמנן מערב שבת, ונתגלו בשבת מותר לכסותן, שהרי אינו מוסיף ומותר להחליף הכיסוי בשבת. כיצד?

נוטל כסות ומניח כנפי יונה, או נוטל כנפי יונה ומניח הכסות.

הלכה ה

פינה התבשיל או המים החמין מכלי לכלי אחר מותר להטמין הכלי האחר בשבת בדבר שאינו מוסיף, כמו הדבר הצונן, שלא אסרו להטמין בשבת, אלא דבר חם שהוא בכלי ראשון שנתבשל בו, אבל אם פינהו מותר.

הלכה ו

מניחין מיחם ע"ג מיחם בשבת, וקדרה על גבי קדרה, וקדרה ע"ג מיחם, ומיחם על גבי קדרה, וטח פיהם בבצק, לא בשביל שיוחמו אלא בשביל שיעמדו על חומם שלא אסרו אלא להטמין בשבת, אבל להניח כלי חם על גב כלי חם כדי שיהיו עומדין בחמימותן – מותר. אבל אין מניחין כלי שיש בו דבר צונן על גבי כלי חם בשבת שהרי מוליד בו חום בשבת. ואם הניחו מבערב מותר ואינו כטומן בדבר המוסיף.