הלכות שקלים פרק ב

הלכה א

כיצד כונסין השולחנים את השקלים?

בכל מדינה ומדינה מניחין לפניהם שתי תיבות. שולי התיבה רחבין מלמטה ופיה צר מלמעלה כמין שופר, כדי שישליכו לתוכן ולא יהיה אפשר ליקח מהן בנחת. ולמה עושין שתי תיבות?

אחת שמשליכין בה שקלים של שנה זו, והשנייה מניחין בה שקלי שנה שעברה, שגובין ממי שלא שקל בשנה שעברה.

הלכה ב

ובמקדש היה לפניהם תמיד שלש עשרה תיבות, כל תיבה כמין שופר.

ראשונה לשקלי שנה זו,

שניה לשקלי שנה שעברה,

שלישית לכל מי שיש עליו קרבן שתי תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת, משליך דמיהן לתיבה זו,

רביעית לכל מי שיש עליו עולת העוף בלבד, משליך דמיה לתיבה זו.

חמישית למי שהתנדב מעות לקנות עצים למערכה בהן.

ששית למי שהתנדב מעות ללבונה.

שביעית למי שהתנדב זהב לכפורת,

שמינית למותר חטאת, כגון שהפריש מעות לחטאתו ולקחו חטאת והותיר מן המעות, ישליך השאר לתוכה,

תשיעית למותר אשם,

עשירית למותר קיני זבים וזבות ויולדות.

אחת עשרה למותר קרבנות נזיר.

שתים עשרה למותר אשם מצורע.

שלש עשרה למי שהתנדב מעות לעולת בהמה.

הלכה ג

ושם כל דבר שיהיו מעותיו בתוך התיבה כתוב על התיבה מבחוץ .ותנאי בית דין הוא על כל המותרות שיקרבו עולת בהמה. נמצאת למד, שכל המעות הנמצאות בשש התיבות האחרונות לעולת בהמה ועורותיהן לכהנים כשאר כל העורות, וכל המעות שבתיבה שלישית ליקח בהן עופות, חציין עולות וחציין חטאות, ושברביעית כולן עולת העוף.

הלכה ד

בכל מדינה ומדינה כשגובין השקלים, משלחין אותן ביד שלוחים למקדש. ויש להם לצרף אותן בדינרי זהב, מפני משאוי הדרך. והכל מתקבץ למקדש ומניחין אותן בלשכה אחת מן הלשכות במקדש וסוגרין כל דלתותיה במפתחות וחותמין עליה חותמות, וממלאין מכל השקלים שיקבצו שם שלש קופות גדולות, שיעור כל קופה כדי שתכיל תשע סאין, והשאר מניחין אותו בלשכה. וזה שבתוך הקופות הוא הנקרא תרומת הלשכה, וזה שישאר שם יתר על מה שיש בקופות הוא הנקרא שירי הלשכה.

הלכה ה

בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה:

בראש חדש ניסן,

ובראש חדש תשרי קודם יום טוב או אחריו,

וקודם עצרת בחמשה עשר יום.

וכיצד תורמין אותה?

אחד נכנס לפנים מן הלשכה והשומרין עומדים בחוץ והוא אומר להם אתרום?

והן אומרים לו: תרום! תרום! תרום! שלש פעמים. ואחר כך ממלא שלש קופות קטנות, כל קופה מהן מכילה שלש סאין מאותן שלש קופות הגדולות ומוציאן לחוץ כדי להסתפק מהן עד שיכלו. וחוזר וממלא אותן השלש קופות הקטנות מן שלש גדולות פעם שנייה קודם עצרת ומסתפקין מהן עד שיכלו.

הלכה ו

וחוזר וממלא אותן פעם שלישית מן השלש קופות הגדולות בתשרי ומסתפקין מהן עד שיכלו עד ראש חדש ניסן. ובראש חדש ניסן תורמין מתרומה חדשה. לא הספיקו להן השקלים שבשלש קופות הגדולות וכלו עד שלא הגיע ניסן חוזרין ותורמין משירי הלשכה.

הלכה ז

שלש קופות הקטנות שהוא תורם בהם ומוציאן לחוץ כתוב עליהן: אל"ף בי"ת גימ"ל, כדי שיסתפקו מן הראשונה עד שתכלה, ואחר כך מסתפקין מן השניה, ואחר כך מסתפקין מן השלישית. ותורם ראשונה מן הקופה האחת הגדולה ומחפה אותה הגדולה במטפחת. ותורם השניה מהקופה הגדולה השניה ומחפה אותה הגדולה במטפחת. ותורם השלישית מן הקופה הגדולה השלישית ואינו מחפה אותה במטפחת כדי שתהיה ניכרת שבה סיים, ויתחיל ממנה בתחלה בפעם שניה כשיכנס קודם עצרת. ותורם הראשונה מן הגדולה שהיתה מגולה ומחפה אותה. ותורם השניה מן הגדולה שתרם ממנה בראשונה תחלה ומחפה אותה. ותורם השלישית מן הגדולה הסמוכה לה ואינו מחפה אותה, כדי שיתחיל ממנה בתחלה בפעם שלישית כשיכנס בתשרי עד שנמצא: תורם ראשונה ושניה ושלישית הקטנות מכל אחת ואחת מן הגדולות.

[השגת הראב”ד]: עד שנמצא וכו'

כתב הראב"ד ז"ל שפת יתר הוא זה ואין דרך המשנה כן. עד כאן לשונו.

הלכה ח

כשהוא תורם שלש קופות אלו תורם את הראשונה לשם ארץ ישראל, והשניה לשם הכרכין המוקפין לה ולשם כל (ארץ) ישראל. והשלישית לשם בבל ולשם מדי ולשם המדינות הרחוקות ולשם שאר כל ישראל.

הלכה ט

כשהוא תורם מתכוון לתרום על הגבוי שיש בלשכה, ועל הגבוי שעדיין לא הגיע ללשכה, ועל העתיד לגבות, כדי שיהיו אלו השקלים שהוציאן להסתפק מהן כפרה על כל ישראל וכאילו הגיעו כל שקליהן ללשכה ונתרמה מהן תרומה זו.

הלכה י

כשיכנס התורם לתרום לא יכנס בבגד שאפשר להחבות בו כסף, ולא במנעל ולא בסנדל ולא בתפלה ולא בקמיע, שמא יחשדו אותו העם ויאמרו: החביא ממעות הלשכה תחתיו כשתרמה. ומדברים היו עמו משעה שיכנס ועד שעה שיצא, כדי שלא יתן לתוך פיו. ואע"פ שנזהרים כל כך עני או מי שהוא נבהל להון לא יתרום מפני החשד, שנאמר: והייתם נקיים מה' ומישראל.

[השגת הראב”ד]: ואע"פ שנזהרים וכו'

כתב הראב"ד ז"ל כתב זה מפני שראה בירושלמי קווץ לא יתרום ונדמה בלבו שהוא עני ונבהל להון מן ויקוצו או מן קצתי בחיי ואינו כן אלא בעל שיער מן קווצותיו תלתלים שמא יביא בשערו.