הלכות תעניות פרק ג

הלכה א

הרי שלא ירדו להם גשמים כל עיקר מתחלת ימות הגשמים, אם הגיע י"ז במרחשון ולא ירדו גשמים מתחילין תלמידי חכמים בלבד להתענות שני וחמישי ושני, וכל התלמידים ראויין לכך.

הלכה ב

הגיע ראש חודש כסליו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרין שלש תעניות על הצבור: שני וחמישי ושני, ומותרין בהן לאכול ולשתות בלילה. ואנשי משמר אין מתענין עמהן מפני שהן עסוקין בעבודה. וכל העם נכנסים לבתי כנסיות ומתפללין וזועקין ומתחננין כדרך שעושין בכל התעניות.

הלכה ג

עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הצבור: שני וחמישי ושני ובשלש אלו אוכלין ושותין מבעוד יום, כמו שעושין בצום כפור. ואנשי משמר מתענין מקצת היום ולא משלימין. ואנשי בית אב והם העוסקין בעבודה באותו היום לא יהיו מתענים כל עיקר. וכל תענית שאוכלין בה מבעוד יום, אם אכל ופסק וגמר שלא לאכול אינו חוזר ואוכל, אף על פי שיש שהות ביום.

הלכה ד

בשלש תעניות אלו כל העם אסורין בעשיית מלאכה ביום ומותרין בלילה, ואסורין ברחיצת כל הגוף בחמין, אבל פניו ידיו ורגליו – מותר, לפיכך נועלין את המרחצאות ואסורין בסיכה, ואם להעביר את הזוהמא – מותר. ואסורין בתשמיש המטה ובנעילת הסנדל בעיר, אבל בדרך מותר לנעול. ומתפללין בבתי כנסיות וזועקין ומתחננין כשאר התעניות.

הלכה ה

עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין שבע תעניות אחרות על הצבור: שני וחמישי ושני, וחמישי ושני, וחמישי ושני. ובאלו השבע בלבד עוברות ומניקות מתענות, אבל בשאר התעניות אין עוברות ומניקות מתענות. ואף על פי שאינן מתענות אין מענגות עצמן בתפנוקים אלא אוכלות ושותות כדי קיום הולד.

הלכה ו

ובשבע תעניות אלו אנשי משמר מתענין ומשלימין, ואנשי בית אב מתענין מקצת היום ולא משלימין. וכל דבר שהוא אסור בשלש אמצעיות אסור באלו השבע האחרונות.

הלכה ז

ויתרות אלו, שבהן בלבד מתריעין ומתפללין ברחוב העיר, ומורידין זקן להוכיח לעם כדי שישובו מדרכם. ומוסיפין שש ברכות בתפלת שחרית ובתפלת מנחה ונמצאו מתפללין כ"ד ברכות. ונועלין את החנויות. ובשני מטין לעת ערב ופותחין את החנויות, אבל בחמישי פותחין כל היום מפני כבוד השבת. ואם יש לחנות שני פתחים פותח אחד ונועל אחד ואם יש לחנות אצטבה פותח כדרכו בחמישי ואינו חושש.

הלכה ח

עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבנין של שמחה, כגון: ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון: מיני הדס ומיני אהלים. וממעטין באירוסין ונישואין, אלא אם כן לא קיים מצות פריה ורביה. וכל מי שקיים מצות פריה ורביה אסור לו לשמש מטתו בשני רעבון. וממעטין בשאילת שלום בין אדם לחברו. ותלמידי חכמים לא ישאלו שלום אלא כנזופין וכמנודין למקום, ועם הארץ שנתן להם שלום מחזירין לו בשפה רפה וכובד ראש.

הלכה ט

תלמידי חכמים חוזרין לבדם ומתענים שני וחמישי ושני עד שיצא ניסן של תקופה, אבל לא הצבור, שאין גוזרין על הצבור בשביל גשמים שלא ירדו יתר משלש עשרה תעניות אלו. וכשמתענין היחידים עד שיצא ניסן מותרין לאכול בלילה ומותרין בעשיית מלאכה וברחיצה ובסיכה ותשמיש המטה ונעילת הסנדל כשאר כל התעניות, ומפסיקין לראשי חדשים ופורים. יצא ניסן של תקופה, והוא כשתגיע השמש לתחלת מזל שור אין מתענים, שאין הגשמים בזמן הזה אלא סימן קללה, הואיל ולא ירדו כל עיקר מתחלת השנה.

הלכה י

במה דברים אמורים?

בארץ ישראל וכל הדומה לה, אבל מקומות שעונת הגשמים שלהן קודם י"ז במרחשון או אחר זמן זה, כשיגיע זמנם ולא ירדו גשמים יחידים מתענים שני וחמישי ושני ומפסיקין בראשי חדשים ובחנוכה ובפורים, ושוהין אחרי כן כמו שבעה ימים. אם לא ירדו גשמים בית דין גוזרין על הצבור שלש עשרה תעניות על הסדר שאמרנו.

[השגת הראב”ד]: במה דברים אמורים? בא"י וכו'

אמר אברהם: על ההקדמה איני מודה לו שאע"פ שיש מקומות שמקדימים וזורעים אין להם הפסד באיחור הגשמים עד הזמן הנזכר במשנה, עד כאן לשונו.

הלכה יא

כל תענית שגוזרין הצבור בחוצה לארץ אוכלים בה בלילה ודיניהם כדין שאר התעניות, שאין גוזרין על הצבור תענית כגון צום כפור אלא בא"י בלבד ובגלל המטר, ובאותן עשר תעניות שהן שלש אמצעיות ושבע אחרונות.