הלכות תעניות פרק ד

הלכה א

בכל יום ויום משבע תעניות האחרונות של מטר מתפללין על סדר זה: מוציאין את התיבה לרחובה של עיר וכל העם מתקבצים ומתכסים בשקים, ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ועל גבי ספר תורה, כדי להגדיל את הבכיה ולהכניע לבם. ואחד מן העם נוטל מן האפר ונותן בראש הנשיא ובראש אב בית דין במקום הנחת תפילין כדי שיכלמו וישובו, וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו.

הלכה ב

ואחר כך מעמידין ביניהן זקן חכם והן יושבין. לא היה שם זקן חכם מעמידין חכם, לא היה שם לא זקן ולא חכם מעמידין אדם של צורה, ואומר לפניהם דברי כיבושין: אחינו, לא שק ולא תענית גורמין, אלא תשובה ומעשים טובים, שכן מצינו בנינוה, שלא נאמר באנשי נינוה: וירא האלהים את שקם ואת תעניתם אלא וירא האלהים את מעשיהם. ובקבלה הוא אומר: וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ומוסיף בעניינות אלו כפי כחו עד שיכניע לבם וישובו תשובה גמורה.

הלכה ג

ואחר שגומר זה דברי כיבושין, עומדין בתפלה ומעמידין שליח צבור הראוי להתפלל בתעניות אלו. ואם היה אותו שאומר דברי הכיבושין ראוי להתפלל – מתפלל, ואם לאו מורידין אחר.

הלכה ד

ואי זה הוא הראוי להתפלל בתעניות אלו?

איש שהוא רגיל בתפלה, ורגיל לקרות בתורה, נביאים וכתובים, ומטופל ואין לו, ויש לו יגיעה בשדה. ולא יהיה בבניו ובבני ביתו וכל קרוביו הנלוים עליו בעל עבירה, אלא יהיה ביתו ריקן מן העבירות, ולא יצא עליו שם רע בילדותו, שפל ברך, ומרוצה לעם, ויש לו נעימה וקולו ערב, ואם היה זקן עם כל המדות האלו הרי זה מפואר, ואם אינו זקן, הואיל ויש בו כל המדות האלו יתפלל.

הלכה ה

ושליח צבור מתחיל ומתפלל עד ברכת גואל ישראל, ואומר זכרונות ושופרות מעין הצרה, ואומר: אל ה' בצרתה לי קראתי ויענני אשא עיני אל ההרים וגו' ממעמקים קראתיך ה' תפלה לעני כי יעטוף וגו'.

הלכה ו

ואומר דברי תחנונים כפי כחו. ואומר: ראה נא בעניינו וריבה ריבנו ומהר לגאלנו. ומתחנן ואומר בסוף תחנוניו: מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה. ברוך אתה ה' גואל ישראל.

הלכה ז

ומתחיל להוסיף שש ברכות שהוא מוסיף זו אחר זו ומתחנן בכל אחת מהן בדברי תחנונים ופסוקים מדברי קבלה ומכתבי הקדש כפי שהוא רגיל, וחותם בכל אחת מהן בחתימות אלו.

הלכה ח

בראשונה הוא חותם: מי שענה את משה ואבותינו על ים סוף, הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה. ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות.

הלכה ט

בשנייה הוא חותם: מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה, ברוך אתה ה' שומע תרועה.

הלכה י

בשלישית הוא חותם: מי שענה את שמואל במצפה הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה, ברוך אתה ה' שומע צעקה.

הלכה יא

ברביעית הוא חותם: מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה, ברוך אתה ה' שומע תפלה.

הלכה יב

בחמישית הוא חותם: מי שענה את יונה במעי הדגה, הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה, ברוך אתה ה' העונה בעת צרה.

הלכה יג

בששית הוא חותם: מי שענה את דוד ושלמה בנו בירושלים הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה. ברוך אתה ה' המרחם על הארץ, וכל העם עונין אמן אחר כל ברכה וברכה, כדרך שעונין אחר כל הברכות.

הלכה יד

בשביעית אומר: רפאנו ה' ונרפא וכו' וגומר התפלה על הסדר ותוקעין בחצוצרות. וכסדר הזה עושין בכל מקום.

הלכה טו

כשהיו מתפללין על הסדר הזה בירושלים, היו מתכנסין להר הבית כנגד שער המזרח ומתפללין כסדר הזה. וכשמגיע שליח צבור לומר: מי שענה את אברהם, אומר ברוך אתה ה' אלהינו אלהי ישראל מן העולם ועד העולם, ברוך אתה ה' גואל ישראל. והן עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וחזן הכנסת אומר לתוקעים: תקעו בני אהרן, תקעו! וחוזר המתפלל ואומר: מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה, ואחר כך תוקעין הכהנים ומריעין ותוקעין.

הלכה טז

וכן בברכה השנייה לזו שהיא ראשונה מן השש שמוסיף חותם בה: ברוך ה' אלהים אלהי ישראל מן העולם ועד העולם, ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות. והן עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וחזן הכנסת אומר להן: הריעו בני אהרן, הריעו! וחוזר שליח צבור ואומר: מי שענה את משה ואבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה, ואחר כך מריעין ותוקעין ומריעין.

הלכה יז

וכן על כל ברכה וברכה: באחת אומר: תקעו, ובאחת אומר: הריעו, עד שיגמור כל שבע הברכות ונמצאו הכהנים פעם תוקעין ומריעין ותוקעין, ופעם מריעין ותוקעין ומריעין שבע פעמים, ואין עושים הסדר זה אלא בהר הבית בלבד. וכשהן תוקעין ומריעין שם תוקעין בחצוצרות ובשופר כאחת, כמו שאמרנו.

[השגת הראב”ד]: ונמצאו הכהנים וכו'

אמר אברהם: מן התוספתא אסף את אלה ולא כמו שכתב הוא והתוספתא עצמה משובשת שלא היתה תקיעה עם התרועה ולא התרועה עם התקיעה במקדש ואפשר שהיו שלשתן בגבולין תקיעה תרועה תקיעה, עד כאן לשונו.

הלכה יח

שבע תעניות האלו כל מקום שגוזרין אותם שם, אחר שמתפללין יוצאין כל העם לבית הקברות ובוכין ומתחננים שם, כלומר: הרי אתם מתים כאלו אם לא תשובו מדרכיכם, ובכל תענית מתעניות הצרות שגוזרין על הצבור מתפללין תפלת נעילה בכל מקום.

הלכה יט

ירדו להם גשמים, עד מתי יהיו יורדין ויפסקו הצבור מן התענית?

משירדו בעומק הארץ החריבה טפח, ובבינונית טפחים, ובעבודה עד שירדו בעומק שלשה טפחים.