הלכות שכנים פרק י

הלכה א

מרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה, ובחרוב ובשקמה חמשים אמה, מפני נויי העיר. וכל אילן הנמצא קרוב לעיר פחות מזה קוצצין אותו. ואם האילן קדם נותנין לו בני העיר דמיו. ואם היה הדבר ספק ולא נודע אי זה מהם קדם אין לבעל האילן דמים, אלא נוטל עציו והולך.

הלכה ב

מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה, כדי שלא יוליך הרוח התבן בעת שזורה ויזיק לבני העיר. וכן לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אלא אם כן היה לו חמשים אמה לכל רוח, כדי שלא יזיק התבן לנטיעת חברו או לנירו.

הלכה ג

מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמשים אמה.

הלכה ד

ואין עושין בורסקי אלא למזרח העיר, מפני שרוח מזרחית חמה וממעטת היזק ריח עיבוד העורות.

הלכה ה

מי שבא לעשות משרה של פשתן בצד ירק של חברו, שהרי מי המשרה נבלעין בארץ והולכין ומפסידין את הירק, או שנטע כרישין קרוב מן הבצלים של חברו, שהן מפיגין טעמן, או שנטע חרדל בצד כוורת דבורים, שהרי הדבורים אוכלין העלין ומפסידין את הדבש וכל אלו וכיוצא בהן, אין צריך להרחיק בכדי שלא יזיק. ועל הניזק להרחיק את עצמו אם ירצה עד שלא יגיע לו הנזק, שזה בתוך שלו הוא עושה והנזק בא לחברו מאליו. במה דברים אמורים שאינו מרחיק?

כשהיה הנזק בא מאליו אחר שיפסקו מעשיו של מזיק. אבל אם היו מעשיו של זה שעושה ברשותו מזיקין את חברו בשעת עשייתו, הרי זה כמי שמזיק בידו. הא למה זה דומה?

למי שעומד ברשותו ויורה חצים לחצר חברו ואמר: ברשותי אני עושה שמונעין אותו. וכן כל הרחקות האמורות למעלה בענין זה אם לא הרחיקו הרי זה כמי שהזיק בחציו. לפיכך צריך שירחיק משדה מן הירק וכרישין מן הבצלים וחרדל מן הדבורים שלשה טפחים או יתר מעט, כדי שלא יהיה היזק בידים, אבל להרחיק עד שלא יבא הנזק מאליו אין צריך.

הלכה ו

בעל העלייה שהיה שופך מים והן יורדין על חדר למטה, אם היתה שם מעזיבה שהמים כלים בה בעת שפיכה ואחר שיפסיק עליון מלשפוך יתבלע המים וירדו וינטפו על התחתון, צריך התחתון לתקן ולהרחיק מן עצמו הנזק. ואם אין שם מעזיבה אלא כשישפוך ירדו המים מיד, הרי זה כמזיק בחציו והעליון מתקן או ימנע מלשפוך, וכן כל כיוצא בזה.

הלכה ז

מי שהיה לו אילן בתוך שדהו קרוב לבור חברו, אין בעל הבור יכול לעכב עליו ולומר לו: הרי שרשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידין אותו, שזה נזק הבא מאליו הוא לאחר זמן ובעת שנטע אינו מזיקו, וכשם שזה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו. וכן ראובן שחפר בור וירד ומצא שרשי אילן של שמעון בתוך שדהו קוצץ וחופר והעצים שלו. ואם היה קרוב לאילן שמעון בתוך ט"ז אמה, השרשים של שמעון וקוצצן ונותנן לו. ואם אין צריך לחפר בור ויצאו השרשים של שמעון בתוך שדהו, הרי הוא מעמיק שלשה טפחים כדי שלא יעכב המחרישה, וכל שורש שמצא בתוך שלשה טפחים קוצצו, ואינו חושש שמא יבש האילן של חברו, שזה בתוך שלו הוא חופר.

הלכה ח

מי שהיתה שדה חברו נטועה גפנים או שאר אילנות ובא הוא לנטוע בתוך שדהו גפנים בצד גפנים או אילנות בצד אילנות, צריך להרחיק ארבע אמות. במה דברים אמורים?

בארץ ישראל, אבל בחוצה לארץ מרחיק בין גפנים לגפנים שתי אמות, ובין גפנים לשאר אילנות או בין אילנות לאילנות ארבע אמות בכל מקום. היה גדר בינתיים זה סומך לגדר וזה סומך לגדר בכל מקום. מי שהיה אילן חברו נוטה לתוך שדהו קוצץ כמלא מרדע על גבי המחרישה, ובחרוב ובשקמה קוצץ כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר. וכן אם היה נוטה על בית השלחין של חברו או על בית האילן, קוצץ את כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר.