הלכות שגגות פרק א
הלכה א
כל העובר בשגגה על אחת ממצות לא תעשה שיש בה מעשה שחייבין עליה כרת, הרי זה חייב להקריב קרבן חטאת. ומצות עשה שיקריב חטאתו על שגגתו.
הלכה ב
וכל עבירה שחייבין על זדונה כרת, חייבין על שגגתה חטאת, חוץ משלש עבירות: מגדף, ומבטל מילה, וקרבן פסח. הפסח והמילה, מפני שהן מצות עשה וחטאת אין מביאין אלא על שגגת לא תעשה, שנאמר: אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה. והמגדף מפני שאין בו מעשה, ונאמר לעושה בשגגה, יצא מגדף שאין בו מעשה. לפיכך המקבל ע"ז באלוה, אע"פ שהוא חייב כרת אם היה מזיד, נסקל ואם קיבל בשגגה- פטור מן הקרבן לפי שלא עשה מעשה ונאמר: בעשותה אחת.
הלכה ג
כל כריתות שבתורה חוץ משלש כריתות שביארנו אם עבר היחיד על אחת מהן בשגגה, מביא חטאת קבועה חוץ מטמא שאכל קדש וטמא שנכנס למקדש, ששניהם אין מביאין חטאת קבועה אלא קרבן עולה ויורד, כמו שיתבאר.
הלכה ד
חטאת קבועה היא הבאה מן הבהמה בלבד, וקרבן עולה ויורד הוא קרבן שאינו קבוע, אלא אם היה עשיר מביא חטאת בהמה, ואם היה עני מביא עוף, או עשירית האיפה, כמו שיתבאר. נמצאת למד: שכל העבירות שהיחיד מביא על שגגתן חטאת קבועה, ארבעים ושלש ואלו הן:
(א) הבא על אמו, (ב) הבא על אם אשתו, (ג) הבא על אם אמה, (ד) הבא על אם אביה, (ה) הבא על בתו, (ו) הבא על בת בתו, (ז) הבא על בת בנו, (ח) הבא על בת אשתו, (ט) הבא על בת בתה, (י) הבא על בת בנה, (יא) הבא על אחותו, (יב) הבא על אחותו שהיא בת אשת אביו, (יג) הבא על אחות אביו, (יד) הבא על אחות אמו, (טו) הבא על אחות אשתו, (טז) הבא על אשת אביו, (יז) הבא על אשת אחי אביו, (יח) הבא על אשת בנו, (יט) הבא על אשת אחיו, (כ) הבא על אשת איש, (כא) הבא על הנדה, (כב) השוכב עם זכר, (כג) הבא על אביו, (כד) הבא על אחי אביו, (כה) השוכב עם בהמה, (כו) האשה שמביאה עליה את הבהמה נמצאו כל כריתות שבעריות עשרים ושלש.
[ובשאר העבירות שבע עשרה ואלו הן:
(א) העובד עבודה זרה במעשה, (ב) הנותן מזרעו למולך, (ג) בעל אוב, (ד) בעל ידעוני במעשה, (ה) המחלל את השבת, (ו) העושה מלאכה ביוה"כ, (ז) האוכל ושותה ביום הכפורים, (ח) האוכל נותר, (ט) האוכל חמץ בפסח, (י) האוכל חלב, (יא) האוכל דם, (יב) האוכל פיגול, (יג) השוחט קדשים חוץ לעזרה, (יד) המעלה קרבן חוץ לעזרה, (טו) המפטם את שמן המשחה, (טז) המפטם את הקטורת, (יז) הסך בשמן המשחה, הרי אלו ארבעים ושלש עבירות שמביאין על שגגתן חטאת קבועה.
ומה הוא הקרבן שמביא השוגג באחת מאלו?
אם שגג בעבודה זרה מביא עז בת שנתה לחטאת, והיא האמורה בפרשת שלח לך, בין שהיה החוטא הדיוט או מלך או כהן גדול או משוח מלחמה, הכל שוין בשגגת ע"ז. אבל אם שגג באחת משאר ארבעים ושתים:
אם היה הדיוט, מביא שעירת עזים או נקבה מן הכבשים, וזו היא חטאת של אחד מעם הארץ האמורה בפרשת ויקרא.
ואם המלך הוא ששגג באחת מהן מביא שעירת עזים לחטאת.
ואם כהן משוח הוא מביא פר בן בקר לחטאת והוא נשרף כמו שנתפרש שם.
הלכה ה
אחד יחיד ששגג באחת מאלו או מרובין, שנאמר: תורה אחת תהיה לכם לעושה בשגגה. כיצד?
אנשי מדינה ששגגו ודמו שהיום חול והרי הוא יוה"כ וכולן אכלו ועשו מלאכה, כל אחד מהן מביא שתי חטאות כבשות או שעירות, וכן אם שגגו כולן והקטירו לעבודה זרה, כל אחד ואחד מן העובדים מביא עז בת שנתה לחטאת.