הלכות אבות הטומאות פרק כ

הלכה א

כל מקום שהוא רשות הרבים לענין שבת כך הוא רשות הרבים לענין טומאה.

הלכה ב

ארבע אמות הסמוכות לר"ה הרי הן כר"ה לטומאה וכן הכרמלית כגון הים והאצטוונית הרי הן כר"ה לטומאה.

הלכה ג

יש שם מקומות שאף ע"פ שהן רשות היחיד לשבת הרי הן כרשות הרבים לענין טומאה ואלו הן. השבילין המפולשין לשיחין ולבורות ולגתות והבקעה המוקפת גדר בימות החמה ובסילקי מלכים שהוא בניין רחב הרבה לעמוד בו אנשי המרכבה ויש לו פתחים הרבה פתוחים לר"ה והפורן והוא הבניין הגדול שיש לו שני פתחים זה כנגד זה וחצר שהרבים נכנסין בפתח זה ויוצאין בפתח אחר וכן מבואות היורדים לים או לנהר אע"פ שהן גדורין מכאן ומכאן ורבים מטפסין ועולין בהן והבימוסות והמרחצאות הרי הן כר"ה לטומאה וכן כל העזרה כר"ה לטומאה.

הלכה ד

גנות העיר שדרך העיר עוברת עליהן ר"ה לטומאה.

הלכה ה

הגינה בזמן שהיא משתמרת רה"י ובזמן שאינה משתמרת רשות הרבים לטומאה וכן בסילקי גדולה בזמן שפותחין אותה ר"ה לטומאה ובזמן שנועלין אותה רשות היחיד לכל.

הלכה ו

הבקעה המוקפת גדר בימות הגשמים רה"י לשבת ולטומאה ואם לא היתה מוקפת הרי היא רה"י לטומאה בלבד ובקעה שעברו עליה בימות הגשמים הרי היא רה"י לטומאה אפילו בימות החמה ואלו הן ימות החמה משתעקר התבואה מתוכה ואלו הן ימות הגשמים משתרד רביעה שניה בין העיגולים של ענבים לזוגין ר"ה לטומאה.

הלכה ז

כרם שלפני הבוצרים רה"י ולאחר הבוצרים ר"ה לטומאה אימתי בזמן שהרבים נכנסים ברוח זו ויוצאים ברוח שכנגדה שאר כל המקומות חוץ מאלו שביארנו דינם כשם שהן רה"י לשבת כך הם רה"י לטומאה.

הלכה ח

ויש מקומות שאינן רה"י לשבת ואף על פי כן הן רה"י לטומאה מפני שאין העם משתמשין בהן ואלו הן. האילנות וחורי ר"ה אע"פ שאין בהן ארבעה על ארבעה כיצד אילן שהוא עומד בר"ה וטומאה בתוכו עלה לראשו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא הכניס ידו לחור שיש בו טומאה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא.

הלכה ט

חנות שהיא טמאה ופתוחה לר"ה ספק נכנס ספק לא נכנס ספיקו טהור שכל החנות כמו שרץ המונח בר"ה שספק מגעו טהור היו שתי חנויות אחת טהורה ואחת טמאה ונכנס לאחת מהן ספק לטמא נכנס ספק לטהור ספיקו טמא שזה ספק רה"י שהחנות רה"י וכן בקעה בימות הגשמים שיש בה שדות הרבה ובה שדה אחת טמאה ואחת טהורה ואמר נכנסתי לבקעה זו ואיני יודע אם נכנסתי לאותה שדה או לא נכנסתי ספיקו טמא שספק טומאה ברה"י אפילו ספק ביאה טמא.

[השגת הראב”ד]: שהחנות רה"י

אמר אברהם: הפירוש הזה חושך ולא אור ומה בין זה לזה אבל רישא שמא לא נכנס כלל וספק ר"ה טהור אבל סיפא ודאי נכנס לרה"י הילכך ספיקו טמא ואף על פי שאמרו כל מה שאתה יכול לרבות ספיקות וספקי ספיקות טמא מכל מקום והוא שיכנס למבוי או לבקעה שיש בהם הספק אבל אם לא ידע אם נכנס בהם כלל אם לא נכנס טהור וזה דומה לענין זה.

הלכה י

מקום שהיה רה"י ונעשה ר"ה וחזר ונעשה רה"י כשהוא רה"י ספיקו טמא וכשהוא ר"ה ספיקו טהור.

הלכה יא

דברים שהן בר"ה הרי הן כר"ה כיצד קופה בר"ה גבוה עשרה טפחים והטומאה בתוכה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור הכניס ידו לתוכה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא היתה כפישה נתונה על כתפו וככר תרומה כרוך בסיב או בנייר ונתון לתוכה ספק נגע בה אחר ספק לא נגע ספיקו טמא.

[השגת הראב”ד]: או בנייר ונתון לתוכה ספק נגע

אמר אברהם: לא ידעתי מהו זה ובתוספתא אמרו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור הכניס ידו לתוכה ספיקו טמא.

הלכה יב

חמור בר"ה גבוה עשרה טפחים וטומאה נתונה עליו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור פשט ידו על גביו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא וכן סלע המונח בר"ה גבוה עשרה טפחים וטומאה נתונה עליו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור עלה בראש הסלע ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא.

הלכה יג

היה זב רוכב על חמורו וזה רוכב על חמורו ומהלכין בדרך ספק נגע בזב ספק לא נגע תינוק טמא מורכב על כתפו של אביו ותינוק טהור מורכב על כתפו של אביו והלכו זה בצד זה ספק נגע ספק לא נגע חבילה על כתפו והרוק מודבק בכותל ספק נגע ספק לא נגע כלים שטוחין בר"ה למעלה מעשרה והטמא עובר ספק הסיט ספק לא הסיט הכל טהור.

בריך רחמנא דסייען.