הלכות טומאת מת פרק כה

הלכה א

עמוד העומד בתוך הבית וטומאה רצוצה תחתיו טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ואינו מטמא אלא כנגד הטומאה בלבד ואם היה פרח יוצא מעמוד זה וכלים תחת הפרח הכלים טהורים שאינו מטמא אלא כנגד הטומאה.

הלכה ב

[ואם יש במקום הטומאה] טפח על טפח על רום טפח הרי הוא כקבר סתום ומטמא מכל סביביו והבית כולו טמא שהרי האהיל על הקבר.

[השגת הראב”ד]: והבית כולו טמא

אמר אברהם: זה אינו אלא בשאין שם חלל טפח פנוי אבל יש שם חלל טפח פנוי אינו מטמא באהל וי"ל שמטמא כל סביביו ויש דברים מסייעים לזה מכל מקום בשיש שם טפח פנוי אינו מטמא באהל ממעשה דר"א ברבי צדוק שהיו מהלכין על גבי ארונות של מתים דוק ותשכח.

הלכה ג

טומאה שבתוך הכותל ומקומה טפח ע"ט על רום טפח כל העליות הבנויות על כותל זה אפילו עשר טמאות שהרי הכותל כולו קבר סתום עד סופו והוא כותל העליות וכל עלייה מהן מאהלת על הקבר בנה בית בצד הכותל מכאן ובית מכאן ובנה עלייה על גבי שני הבתים עד שנמצא ראש הכותל הטמא הוא באמצע קרקע העלייה הרי העלייה טמאה שהרי האהילה על הקבר והעלייה השניה הבנויה על גבה טהורה מפני שהן זו על גבי זו ואין הכותל הטמא כותלה.

[השגת הראב”ד]: ואין הכותל הטמא כותלה

אמר אברהם: השמיט סוף המשנה דומה שלא נתגלת לו כותל שני טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ואית דגרסי כותל שנית נאמר שאם היתה הטומאה בכותל העלייה השנית שעל גבי העלייה הגדולה טומאה בוקעת ויורדת לעלייה גדולה והיא אחת מן הצדדין שעולים למעלה למעלה והם כותלי כל העליות מן הגדולה ומן הקטנות שעל גבה והטומאה פושטת ממנו לכולן כמו שאמר בתחלה שכיון שהיא מן הצד אין העלייה הגדולה מפסקת ואינה מצלת את עצמה ולא את הקטנות שעל גבה ומה שפירש בה הרב היוני הבל ורעיון רוח.

הלכה ד

חור גדול שבעובי הכתלים שדרך בני אדם לעשותו לתשמיש והוא הנקרא פרדסיק שהיתה טומאה מונחת בתוכו ויש עליו דלתות סגורות הבית טהור היתה הטומאה רצוצה בקרקעיתו או בכתליו או בגגו רואין את כל החור כולו כאילו הוא אטום ורואין מקום הטומאה אם הוא בחצי עובי הכותל שלפנים הבית טמא ואם היתה טומאה מחצי כותל ולחוץ הבית טהור מחצה למחצה הבית טמא.

[השגת הראב”ד]: חור גדול

אמר אברהם: מצאתי נוסחא וכתוב בה תיבה שעשאה פרדסקין טמאה עד שיקבע אותה במסמר ולפי זו הנוסחא אין זה הפירוש מתקבל אבל נראה שזו התיבה היא כמו אותה של רופאים שעשויה בתים בתים והיא עשויה לנחת ואעפ"י שאינה מחזקת מ' סאה ואמרו שהיא טמאה עד שיקבעוה בכותל במסמר (ואם קבועה וטומאה באחד מהן מאותן הבתים וכו')

[השגת הראב”ד]: הבית טהור

אמר אברהם: אינו כן בתוספתא אלא טמא מפני שדרך טומאה לצאת משם ולא ליכנס שם

[השגת הראב”ד]: כאילו הוא אטום

אמר אברהם: נראה בשאין בה חלל טפח באותה פרדסקא (ונפתח לבית והטומאה בבית ונפתח הוא והבית).

הלכה ה

שני פרדסקין זה בצד זה או זה על גב זה וטומאה מונחת באחת מהן ונפתח הוא והבית טמא וחבירו טהור היתה טומאה רצוצה בתוך הבנין רואין את הפרדסקין כאילו הן אטומין וידון מחצה למחצה.

הלכה ו

כזית מן המת מודבק באסקופת הבית מבחוץ הבית טהור היה רצוץ תחת האסקופה ידון מחצה למחצה היה מודבק למשקוף הבית טמא.

הלכה ז

כלב שאכל בשר המת ומת בתוך שלשה ימים והרי הוא מוטל על האסקופה רואין חלל הטומאה מגופו אם הוא כנגד המשקוף ולפנים הבית טמא ומכנגד המשקוף ולחוץ הבית טהור.

הלכה ח

האשה שמת עוברה בתוך מעיה אם נעשית ראש הנפל כפיקה של שתי כיון שנפתח הרחם עד שנראת הראש נטמא הבית מפני העובר אע"פ שעדיין לא יצא.

הלכה ט

האשה שמקשה לילד ויצאה מבית לבית והפילה נפל מת בבית שני הבית הראשון טמא בספק שמא כשהיתה בו יצא ראשו של נפל הזה במה דברים אמורים? כשלא היה ראש הנפל כפיקה של שתי אבל אם העגיל ראש הנפל כפיקה הבית הראשון טהור שאילו נפתח רחמה שם לא היתה יכולה להלך על רגליה לפיכך אם היתה ניטלת באגפיים והוציאוה מבית לבית הבית הראשון טמא בספק אף על פי שהעגיל ראש הנפל כפיקה של שתי.

הלכה י

האשה שהפילה שליא הבית טמא ודאי חזקה הוא שאין שליא בלא ולד.

הלכה יא

מי שילדה שני ילדים אחד חי ואחד מת אם המת יצא ראשון החי טהור שהרי לא נגע בו משיצא לאויר העולם ואם החי יצא ראשון הרי הוא טמא שהרי אי אפשר שלא יגע בו המת משיצא לאויר העולם מפני שהוא מתגלגל אחריו כאבן שאין בו רוח חיים כדי להעמיד עצמו.

[השגת הראב”ד]: אם המת יצא ראשון החי טהור

אמר אברהם: אני לא הסכמתי לזה הפירוש וטמא וטהור האמור במשנה בפסקא זו על הבית הראשון נאמר כעין הפסקא הראשונה ושתיהן באהלות פ"ז וכבר פירשתי אותם פי' מבואר ואיך אפשר בראשון מת ושני חי שיהא הולד טהור והרי האשה טמאה ותטמא את הולד טומאת ערב והיינו שנים טמאים במת אדם במת ואדם באדם השני טמא טומאת ערב ותו לא מידי ועוד טמא ממגע אמו שהיא טמאה טומאת לידה כטומאת נדה הלכך לא אפשר.

הלכה יב

האשה שילדה ולד מת אפילו נפל קטן כמו שביארנו הרי היא טמאה טומאת ז' מת עוברה בתוך מעיה ופשטה החיה את ידה ונגעה בו החיה טמאה שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד וטומאת החיה מדבריהם גזירה שמא תגע בו משיצא לפרוזדור אבל מן התורה אין מגע בית הסתרים מגע הואיל והוא בתוך המעים הנוגע בו טהור וכן הבולע טבעת טמאה וחזר ובלע אחריה טבעת טהורה אע"פ שנגעו זו בזו בודאי בתוך מעיו אינו מגע והטמאה בטומאתה וטהורה בטהרתה.

סליקו להו הלכות טומאת מת.