הלכות טומאת צרעת פרק ח

הלכה א

נגעי הראש והזקן הוא שיפול השיער שבהן מעיקרו וישאר מקום השיער פנוי וזה הוא הנקרא נתק ואין נתק פחות מכגריס המרובע בין שהיה מראהו עמוק בין שלא היה עמוק ולא נאמר עמוק בנתקין אלא לומר לך מה מראה עמוק בידי שמים אף נתק המטמא בידי שמים להוציא שנתקו אדם שהוא טהור והאשה והסריס שהעלה זקנם שיער הרי זה מיטמא בנתקים.

[השגת הראב”ד]: וישאר מקום השיער פנוי

אמר אברהם: מהתוספתא נראה שיש שינוי בעור הנתק אבל ממדרש ת"כ נראה שאינו צריך שינוי העור כלל.

הלכה ב

הנתקין מטמאין בשני סימנים בשער צהוב דק ובפשיון ויש בהן הסגר שני שבועות וכל זה מפורש בתורה כיצד מי שנולד לו נתק בראשו או בזקנו אם היו בו שתי שערות צהובות דקות ולא יותר ואין שם בנתק שיער שחור כלל יחליט לא היה בו שיער לא שחור ולא צהוב יסגיר שבוע אחד ובשביעי רואהו אם נולד בו שיער צהוב דק או שפשה הנתק יחליט נולדו בו ב' שערות שחורות יפטור אותו לא פשה ולא נולד בו שיער צהוב ולא שיער שחור יגלח סביבות הנתק ולא יגלח הנתק ויסגיר שבוע שני וחוזר ורואהו בסוף שבוע שני אם פשה הנתק או נולד בו שיער צהוב דק יחליט לא נולד בו כלום יפטור שאין הסגר בנתקין יתר על שני שבועות ואם אחר שפטרו נולד בו שיער צהוב או פשה יחליט.

הלכה ג

כיצד מגלחין את הנתק מגלח חוצה לו ומניח שתי שערות סמוך לו כדי שיהיה ניכר הפשיון ותגלחתו כשירה בכל אדם שנאמר: והתגלח וכן כשירה בכל דבר ואפילו היה נזיר הרי זה מגלח הסגירו ולא גילחו הרי זה מוסגר.

הלכה ד

שיער צהוב האמור בתורה הוא שיהיה כתבנית הזהב וזה שנאמר: דק הוא שיהיה קצר אבל אם היה ארוך אף על פי שהוא צהוב כתבנית הזהב אינו סימן טומאה.

הלכה ה

שתי שערות הצהובות הדקות סימן טומאה בין שהיו זו בצד זו בין שהיו מרוחקות זו מזו בין שהיו באמצע הנתק בין שהיו בסוף הנתק בין שקדם הנתק את השיער הצהוב בין שקדם השיער הצהוב את הנתק הרי הוא סימן טומאה והוא שיהיו ניטלות בזוג כמו שביארנו בשיער הלבן.

הלכה ו

השיער השחור המציל בנתקין אין פחות מב' שערות ואינן מצילות עד שיהיו אורכן כדי לכוף ראשן לעיקרן בין שהיו זו בצד זו בין שהיו מפוזרות והוא שיהיו באמצע הנתק וישאר מן הנתק פנוי בין השיער השחור שבתוכו ובין השיער שחוצה לו כדי צמיחת שתי שערות אבל אם נשארו השתי שערות השחורות בצד הנתק בסופו אינן מצילות כיצד מצילות שאם נשאר בתוך הנתק שתי שערות שחורות אע"פ שנולדה בנתק שיער צהוב דק או שפשה הרי זה טהור החליטו בשיער צהוב או בפשיון וצמח בנתק שתי שערות שחורות טהר הנתק ומצילות מיד הפשיון ומיד השיער הצהוב בין שצמחו באמצע הנתק בין שצמחו בסופו שהצומח מציל בכל מקום והנשאר אינו מציל עד שיהיה רחוק מן הקמה שתי שערות.

הלכה ז

שתי שערות שצמחו אחת שחורה ואחת לבנה או צהובה אחת ארוכה ואחת קצרה אינן מצילות.

הלכה ח

נתק שהוחלט בשיער צהוב או בפשיון ונולד בו שיער שחור וטיהר אף על פי שהלך השיער השחור הרי זה טהור עד שיוולד בו שיער צהוב אחר או יפשה פשיון אחר מאחר שהלך השיער השחור שנאמר: נרפא הנתק טהור הוא כיון שנתרפא טהור הוא אע"פ שסימני טומאה במקומן.

הלכה ט

החליטו בשיער צהוב בין שהחליטו בתחילה בין שהחליטו בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני או שהחליטו אחר הפיטור והלך השיער הצהוב ונולד בו שיער צהוב אחר או שנולד לו פשיון הרי זה מוחלט כשהיה וכן אם החליטו בפשיון בין בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני או אחר הפיטור והלך הפשיון וחזר פשיון אחר או שנולד לו שיער צהוב הרי זה מוחלט כשהיה עד שלא ישאר סימן טומאה או עד שיצמיח בו שתי שערות שחורות.

הלכה י

שני נתקים זה בצד זה ושטה של שיער שחור מפסקת ביניהן ונפרץ השיער השחור (ונתק) ממקום אחד הרי הוא כמות שהיה שהשיער השחור הנשאר ביניהן הרי הוא בצד הנתק נפרצה השטה משני מקומות טהור שהרי הנשאר מן השטה באמצע הנתק וכמה יהיה בכל פרצה מהן אין פחות ממקום צמיחת שתי שערות ואם היתה פרצה ממקום אחד כגריס הרי זה טמא שהפרצה עצמה נתק אחר והרי שיער שחור בצידו ואינו כנוס לתוכו נתק שהשיער השחור מקיפו ונתק אחר מקיף את השיער השחור נפרץ השיער שביניהן ממקום אחד טמא שהנתק הפנימי לא ניצל שהרי השיער השחור בצידו לא בתוכו נפרץ השיער משני מקומות טהור ואפילו היתה פרצה כגריס שהרי הנתק הפנימי והחיצון נעשו נתק אחד ושיער שחור באמצע והוא שתהיה הפרצה כדי צמיחת שתי שערות או יתר.

[השגת הראב”ד]: ממקום אחד כגריס הרי זה טמא

אמר אברהם: אפילו נתפרץ משני מקומות.

הלכה יא

נתק שהיה חוט יוצא ממנו וכן ב' נתקין שחוט יוצא מזה לזה אם יש ברוחב החוט הנתוק כדי צמיחת שתי שערות זוקקין ליטמא בשיער צהוב דק ופשיון ומצילין בצומח בו אבל שיער שחור הנשאר באותו החוט אינו מציל עד שיהיה רוחב החוט כגריס.

הלכה יב

מי שהיה בראשו נתק כגריס ופשה הנתק [על] כל ראשו ולא נשאר שם שיער כלל אלא פחות משתי שערות הרי זה טהור בין שניתק כולו מתוך הסגר או מתוך החלט או אחר הפיטור שנאמר: קרח הוא טהור הוא וכן אם היה הנתק בזקנו וניתק כל זקנו הרי זה טהור ואף על פי שאין זה מפורש בתורה שבכתב קבלה היא שאם הלך כל שיער הזקן טהור הוא ויתטמא עור הזקן שקרח בנגעי עור הבשר כמו שביארנו.

הלכה יג

הבא בתחלה וכל ראשו נתוק או כל זקנו נתוק יסגיר שבוע אחד אם לא נולד לו שיער צהוב יסגיר שבוע שני אם נולד לו שיער צהוב דק טמא לא נולד לו יפטר נולד לו אחר הפיטור שיער צהוב הרי זה מוחלט נולד לו שיער שחור הרי זה טהור הבא כולו נתוק ראש או זקן ונולד לו שיער שחור טהור כמו שביארנו הלך השיער השחור טמא משום פשיון.

[השגת הראב”ד]: נולד לו שיער שחור הרי זה טהור

אמר אברהם: ואפילו הלך השחור והצהוב עמד במקומו ודוקא אחר הפיטור ואחר החלט הפיטור אבל בסוף הסגר צמח והלך מטמא משום פשיון כמ"ש בסמוך והכי איתא בתוספתא.

הלכה יד

הראש והזקן אינן מעכבין זה את זה ואינן מצטרפין זה עם זה ואין פושין מזה לזה שנאמר: צרעת הראש או הזקן מלמד שהן חשובין שנים ואי זהו זקן מהפרק של לחי העליון עד פיקה של גרגרת מותח את החוט מאוזן לאוזן כל שמן החוט ולמעלה הרי הוא מכלל הראש ומן החוט ולמטה מכלל הזקן.