הלכות מעשר פרק יד

הלכה א

הלוקח מן הסיטון וחזר ולקח ממנו פעם שנייה, לא יעשר מזה על זה, אע"פ שהוא מין אחד אפילו מקופה אחת, אעפ"י שמכיר את החבית שהיא היא. מפני שהסיטון לוקח מאנשים הרבה ומוכר, ושמא לקח זה שמכר תחלה, מעם הארץ שפירותיו דמאי, וזה שלקח בסוף, מחבר שפירותיו מתוקנין, וכבר ביארנו שאין מעשרין מן החייב על הפטור ולא מן הפטור על החייב. ואם אמר הסיטון משל אחד הן נאמן.

הלכה ב

היה מוכר כשות או ירק והן מביאין וצוברין לפניו, הלוקח ממנו מעשר מכל כשות וכשות ומכל אגודה ואגודה ומכל תמרה ותמרה.

הלכה ג

הלוקח מבעל הבית וחזר ולקח ממנו שנייה, מעשר מזה על זה אפילו משתי קופות אפילו משתי עיירות, שחזקתו שאינו מוכר אלא משלו.

הלכה ד

בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק בזמן שמביאין לו מגנותיו, מעשר מאחד על הכל. ובזמן שמביאין לו מגנות אחרות, אם לקח ממנו וחזר ולקח ממנו פעם שנייה, לא יעשר מזה על זה.

הלכה ה

הלוקח פת מן הנחתום לא יעשר מן החמה על הצוננת, שאני אומר: חיטים של אמש היו משל אחד ושל היום משל אחר.

הלכה ו

הלוקח מן הפלטר אף על פי שהן דפוסין הרבה, מעשר מאחד על הכל, שהנחתום שמוכר למנפול עושה עיסתו דפוסין הרבה. אבל הלוקח מן המנפול מעשר מכל דפוס ודפוס, שהמנפול לוקח משני נחתומין.

הלכה ז

תשעה מנפולין שלקחו מעשרה נחתומין, הואיל ואחד מהן לקח משנים, כל הלוקח מאחד מן התשעה מעשר מכל דפוס ודפוס.

הלכה ח

הלוקח מן העני וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה, מעשר מכל אחת ואחת. ובתמרים ובגרוגרות כולל הכל ומעשר. אימתי?

בזמן שהמתנה מרובה, אבל במועטת, מעשר מכל מתנה ומתנה.

הלכה ט

שחק את הפת ועשאה פירורין ואת הגרוגרות ועשאן דבילה, מעשר מאחד על הכל.

הלכה י

פועלים או אורחים שהיו מסובין ואוכלין והותירו פרוסות, מעשר מכל אחת ואחת.

סליקו להו הלכות מעשר.