הלכות שמיטה ויובל - הקדמה
הלכות שמיטה ויובל יש בכללן שתים ועשרים מצות תשע מצות עשה ושלש עשרה מצות לא תעשה וזהו פרטן.
(א) שתשבות הארץ בשביעית ממלאכתה.
(ב) שלא יעבוד עבודת הארץ בשנה זו.
(ג) שלא יעבוד עבודת האילן בשנה זו.
(ד) שלא יקצור הספיח כדרך הקוצרים.
(ה) שלא יבצור הנזירים כדרך הבוצרים.
(ו) שישמט מה שתוציא הארץ.
(ז) שישמט כל הלואתו.
(ח) שלא יגוש ולא יתבע הלוה.
(ט) שלא ימנע מלהלוות קודם שמיטה כדי שלא יאבד ממונו.
(י) לספור השנים שבע שבע.
(יא) לקדש שנת החמשים.
(יב) לתקוע בשופר בי' בתשרי כדי לצאת עבדים חפשי.
(יג) שלא תעבד אדמה בשנה זו.
(יד) שלא יקצור ספיחיה כנגד הקוצר.
(טו) שלא יבצור נזיריה כנגד הבוצרים.
(טז) ליתן גאולה לארץ בשנה זו וזהו דין שדה אחוזה ושדה מקנה.
(יז) שלא תמכר הארץ לצמיתות.
(יח) דין בתי ערי חומה.
(יט) שלא ינחל כל שבט לוי בארץ ישראל אלא נותנין להם ערים מתנה לשבת בהם.
(כ) שלא יקח שבט לוי בבזה.
(כא) ליתן ללוים ערים לשבת ומגרשיהן.
(כב) שלא ימכר מגרש עריהם אלא גואלים לעולם בין לפני היובל בין לאחר היובל.
וביאור מצות אלו בפרקים אלו.