תוכן העניינים:
הקדמה
       [סדר הדיון]
פרק א

       [ה' יודע כל המעשים]
       [האם ידיעת ה' מונעת הבחירה?]
       [הבחירה של האדם קובעת מעשיו]
       [א. כוזרי ורס"ג: ידיעת ה' אינה סיבה למעשים]
       [ב. ה' יודע את הסיבתיות של הדבר האפשרי]
פרק ב

       [יתכנו גישות נוגדות המביאות למסקנות זהות]
       [התורני מחבר את שיטת הפילוסוף ובעל חכמת המשפטים]
פרק ג

       [החוש מעידים כי יש בחירה]
       [מגבלות השכל]
              [דוגמה: אין להבין את התנועה היומית]

       [הרמב"ם על בחירה וידיעה]
       [מגבלות השכל האנושי]
              [ידיעת ה' בלתי בעלת תכלית, ולכן אינה כידיעתנו]
              [המונח "ידיעה" - שיתוף שם בינינו לבין ה']

       [הכל צפוי והרשות נתונה]
פרק ד

       [דעות בהשפעת הכוכבים על האדם]
       [א' - הכוכבים מכוונים את האקלים ודומיו]
       [ב' - הכוכבים קובעים את גורל האדם]
       [הכוכבים מכוונים גם במה שאין בם]
       [דחיית דעה ב]
              [לדעת הפילוסופים הנחות שגויות]
              [בקורת ההנחות של הפילוסופים]
              [אמונות טפלות]

       [גזרת הכלל תופסת את הפרט]
       [הוראות הכוכבים ניתנות לביטול]
פרק ה

       [שלוש אפשרויות בבחירה]
       [ביקורת הדעה שהכל הכרח]
       [ביקורת הדעה שהכל בחירה]
       [ביקורת הדעה שהכל שילוב בין הכרח ובחירה]
       [מסקנה: יש פעולות בחירה ופעולות הכרח]
       [פעולות בחירה]
       [פעולות הכרח נגזרות מהמערכת את מהשגחה]
              [זכות או חטא קודמים מונעים את הבחירה]

       [פעולות מעורבות מגזירה ובחירה]
       [הבלבול אצל הבריות]
       [ספר איוב על בעיית הגזרה וההשתדלות]
       [הרע והטוב הם בדרך שכר ועונש]
פרק ו

       [בחירה והשתדלות]
              [השתדלות בדברים אפשריים או מעורבים]

       [השתדלות בפעולות ההכרח]
       [ההשתדלות נחוצה גם שהגזרה העליונה מחיבת!]
       [החריצות נחוצה בכל תחום]
פרק ז

       [השגחה פרטית]
       [בגנות הפילוסופים השוללים ההשגחה]
       [מה טיבה של ההשגחה הפרטית?]
       [צדיק ורע לו - סיבה לפקפוק בהשגחה]
              [טענת איוב: תם ישר הוא מכלה]

       [טענת רשע וטוב לו חריפה יותר]
       [ניתוח ספר איוב בשאלת ההשגחה]
       [חטאם של חברי איוב]
       [תשובת אליהוא]
פרק ח

       [א. ראיות להשגחה בספר איוב מעניינים כוללים]
       [1. הִגָּלוּת היבשה ראיה לרצון הבורא]
              בראיות הלקוחות מהעניינים הכוללים.

       [בריאת העולם בדברי ירמיהו]
       [בריאת העולם בתהלים ל"ג]
       [2. המטר]
              [דבר ה' לאיוב: המטר אינו טבעי]
              [דברי הנביאים על היות המטר סימן להשגחה]

פרק ט

       [ב. ראיות להשגחה בספר איוב מענייני האדם]
       [1. ההשגחה: השתדלות שאינה מועילה]
       [2. מידה כנגד מידה - ראיה שיש שופט צדק]
       [3. התגלות בחלום]
פרק י

       [ג. ראיות להשגחה בספר איוב: מצד השכל]
       [1. מצד המקבל: השכל המייחד את האדם - ראיה להשגחה]
              [איוב על השגחה פרטית הנובעת מהכוח השכלי שבאדם]
              [תהלים ח' על השגחה פרטית הנובעת מהכוח השכלי שבאדם]

       [2. ראיה להשגחה מצד הנותן]
              [2.1 ה' בגדולתו לא יניח עוול בעולם]
              [2.2 מענה אליהוא הרביעי: האדם הוא יציר ה' - ולא ייעזב]

       [המטר והרעם מוכיחים חכמה ויכולת]
פרק יא

       [השגחה על בעלי החיים]
       [דרכים בהשגחה על בני-אדם]
              [1. נבואה וחלום]
              [2. שליח]
              [3. הארה אלוהית]
              [4. מחלות - דברי אליהוא באיוב ל"ג]
              [5. מאסר]

פרק יב

       בהסרת תלונות רשע וטוב לו
       [1. מצד הטוב לאומה או מזל]
       [2. גמול על מעשה טוב]
       [3. בגלל השגחה על אחרים או להיפרע מהם]
       [4. חיזוק לב הרשע]
              [4.1 חיזוק לב שלא ישובו, או ארכה שישובו]
              [4.2 ניסיון לצדיקים]

       [5. יתכן ואין הטוב טוב]
פרק יג

       בהסרת תלונת צדיק ורע לו
       [בני אדם טוענים שרע להם משלוש סיבות]
              [1. בגלל אשמתו]
              [2. החוטא שכח את החטא]
              [3. אדם רוצה דברים שאינו זקוק להם]

       [תשובת רמב"ם: הצדיק אינו צדיק, הרע אינו רע]
       [ארבעה הסברים לצדיק ורע לו]
       [1. בגלל טבע ההוויה]
       [1.2 בגלל שלא בקשו רחמים על האומה]
       [1.3 כפרה על כלל האומה]
       [2. כפרה על קל שחטא]
              [שלא יחטא]

       [3. הצדיק סובל בגלל הרשע]
              [בגלל חטא אבותיו]
              [חטא אבות על בנים]

       [4. ייסורים של אהבה]
              [4.1 מירוק עוונות קלים ביותר]
              [4.2 ניסיון]
              [ייסורים]
              [4.3 ייסורין של אהבה]
              [ניסיון - להרגיל את הצדיק לממש את מחשבותיו]
              [ניסיון מתן תורה]
              [ניסיון נביא השקר]
              [ניסיון העקדה]
              [ייסורים של אהבה בדברי הגאונים]

פרק יד

       [צדיק ורע לו בדברי הנביאים (א)]
       [למה הנביאים והחכמים מתרעמים על בעיית הצדק?]
       [תהלים ע"ג: תשובת לשאלת הצדק האלוהי]
פרק טו

       [צדיק ורע לו בדברי הנביאים (ב)]
       [מדוע שואלים הנביאים את השאלה שאסף ענה עליה?]
       [ראיית אי צדק מצערת גם אם יודעים תשובה]
       [שאלת הנביאים: מדוע הרשע מביא רעה לצדיק?]
פרק טז

       תפילה [א]
       [התפילה - עדות לאמונה בהשגחה]
       [התפילה כגורם להשפעת חסד]
       [השפע מתקבל מן הכוכבים לפי מידת ההכנה של האדם]
       [טעות עבודה זרה]
       [לכוכבים אין יכולת ואין רצון]
       [תפילת השבים]
פרק יז

       תפילה [ב]
       [תנאי המשפיע "חסד גמור"]
              [1. בלתי משתנה]
              [2. עצמאי]
              [3. בידו לעשות דבר והיפוכו]
              [4. אין מעכב בידו]

       [תפילה לה']
       [הכנות לתפילה]
פרק יח

       תפילה [ג]
       [הסיבות לפקפוק בתפילה]
       [איוב מפקפק בתועלת התפילה]
       [גזרות ה' תלויות במעשה האדם]
       [איך מועלה התשובה?]
       [תשובת צופר לאיוב]
       [השתנות רצון ה' ע"י תפילה דומה לשאלת ידיעה ובחירה]
       [תשובת אליפז לאיוב]
פרק יט

       תפילה [ד]
       [ברכות מהן?]
       [תשובה: הברכות מורכבות מנבואה ומתפילה]
       [ברכת כוהנים]
       [הברכות תפילה והכנה למקבל]
       [עניין אליהו ואלישע]
       [סמיכת היד]
       [ברכת כוהנים]
       [המברך אינו יכול להפסיק את הברכה]
פרק כ

       תפילה [ה]
       [ערך התפילה ביחס לשאר המצוות]
       [התפילה מועילה לכל נושא]
       [ועבדתם את ה' אלוהיכם - זו תפילה]
פרק כא

       תפילה [ו]
       [תפילות שאינן נענות - תפילת משה]
       [ביאור דברים ד' - תפילת משה]
              [שלושת סוגי המות הבאים על אדם]

       [תפילת יחיד ותפילת ציבור]
פרק כב

       [מדוע גזר דינו של משה היה בשבועה?]
       [חטא מי מריבה]
              [פירוש הרמב"ם]
              [פירוש הרמב"ן]
              [פירוש ר"י אלבו]
              [נביאים וצדיקים משנים סדרי בראשית]
              [חטאם של משה ואהרן]
              [החטא: מיעוט אמונה וחילול ה']

פרק כג

       תפילה [ז]
       [מילים חיוביות ושליליות וייחוסם לה' בתפילה]
       [בכיו של הקב"ה]
       [אין לאדם לקבוע מעצמו לשונות תפילה]
       [שלשה דברים הנדרשים כדי שהתפילה תתקבל]
       [תפילת רחוקים זקוקה לחיזוק במעשה]
       [דרגת הגדולים בתפילה]
פרק כד

       תפילה [ח]
       [סיבות שהתפילה לא תתקבל]
       [התפילה המובחרת]
       [התפילה הראויה היא בכללים ולא בפרטים]
פרק כה

       תשובה [א]
       [התשובה - דרך להשגת שכר כללי לנפש]
       [ניתוח פרשת התשובה בדברים ל']
       [ההגיון אינו נותן מקום לתשובה]
       [קל לשוב בתשובה, והיא מביאה חיים וטוב]
       [תשובה מיראה ומאהבה]
       [חיזוק לב הרשעים]
       [חיזוק לב סיחון]
       [תשובה מיראה בגלל אמונה בהשגחה היא תשובה]
       [תשובה מאהבה]
       [סיכום: תשובה מיראה ומאהבה]
פרק כו

       תשובה [ב]
       [דרכי התשובה]
              [1. מחשבה]
              [2. דיבור]
              [3. מעשה]

       [מונעי התשובה]
              [1. העלמת החטא]
              [2. התנצלות]
              [3. אהבת הממון]

       [תשובת שאול בעניין עמלק]
       [שנות מלכותו של שאול מחושבים עד המלכת דוד]
       [עונש שאול בעניין עמלק]
       [הסבר נוסף לעניין העונש]
       [תכונות נדרשות ממלך]
       [תכונות שאול ודוד בהתאם לנדרש ממלך]
       [תשובת דוד על בת-שבע]
              [שלושת תחומי התשובה ]

       [התשובה - עשיית מעשים הפוכים לעבירות]
פרק כז

       תשובה [ג]
       [איך תבטל חרטת דברים מעשה פסול?]
       [האדם אחראי לפעולותיו הרצוניות שנעשו בבחירה]
       [סוגים של "אונס"]
       [הגדרה של פעולות רצוניות]
       [אם אינו מעונין בתוצאות - המעשה אונס או טעות]
       [מהו בעל תשובה?]
פרק כח

       תשובה [ד]
       [התשובה הכרחית לתכלית האדם - השארות הנפש]
       [דרכי פיתוי היצר]
       [לכל אדם הרהורי עבירה]
       [התשובה - חסד ה' לכפר על הרהורי כפירה]
פרק כט

       [שכר ועונש (א)]
       [מציאות השכר והעונש]
       [דעות שונות במהות השכר]
       [1. אין לאדם נפש מיוחדת - ואין שכר ועונש]
       [2. השכר והעונש גופניים, ובעולם הזה]
              [צדוק ובייתוס: השכר במקרא הוא גשמי]
              [דחיות]

       [3. השכר נפשי בלבד, ובעולם הבא]
              [דעת הפילוסוף: אין השגחה, אבל יש שלמות לנפש אחר המוות]
              [דחיית דעת הפילוסוף]
              [מהי הנפש?]
              [טוב לו שלא נברא משנברא]
              [גלגול נשמות]

       [4. השכר גם גשמי וגם רוחני]
פרק ל

       [שכר ועונש (ב)]
       [שתי דעות בעניין השכר שאחר המות]
       [דעה א' - רמב"ם: עיקר השכר לנפש בעולם הבא]
              [תחיית המתים]
              [הוכחות לשיטת הרמב"ם]
              [פעולות גוף מעידות על הגורם לפעולות]
              [הכוח המניע את נפש האדם]
              [פעולת הנביא או החסיד בחומר העולם]
              [נפש האדם אינה נפסדת, נפש החיות נפסדת]

       [דעה ב': רמב"ן ורמ"ה: השכר לגוף ולנפש אחר התחייה]
              [האדם כולל הכל, והוא זקוק לגוף להשלמתו]
              [תחיית המתים בגוף חדש]

       [דחיית שיטת ר' אהרן]
       [דחיית הרמב"ם]
       [אמונת הנוצרים]
פרק לא

       [שכר ועונש (ג)]
       [דחיית דברי הרמב"ן]
              [המשנה בפרק חלק היא יסוד דברי רמב"ן]
              [פירוש אחר למשנה כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא]

       [גן-עדן - מיד לאחר המוות]
       [העולם הבא - כל מה שאחר המוות, וגם כינוי למדרגה העליונה]
       [ארבעה זמנים לקבלת השכר]
              [ארבעה מיני שכר בברכת יוצר]

פרק לב

       [שכר ועונש (ד)]
       [צער במוות למרות המעבר למציאות נכבדה ביותר]
              [הנפש רגילה להשתמש בחושים כדי להגיע באמצעותן להפשטה]

       [המשכיל יכסוף למוות]
       [דעת צדיקים על המוות]
פרק לג

       [שכר ועונש (ה)]
       [שכר ועונש בשיטת רמב"ן ורמב"ם]
              [1. הרמב"ן]
              [2. הרמב"ם]
              [השכר: התאמת ההשגות השכליות לאמת המוחלטת]
              [משל]

       [מדרגת המאמינים על פי השמועה והקבלה]
       [השכר בעולם הבא לא ניתן להשגה]
       [העונש - קונפליקט בין תאוות ורוחניות]
       [גיהנום - מקום מוגבל לנפש להענישה]
פרק לד

       [שכר ועונש (ו)]
       [דרגות בעונש]
       [לאחר שנים עשר חודש עולים דרגה]
       [הנפשות משתוקקות לקיים מצוות]
פרק לה

       [שכר ועונש (ז)]
       [תחיית המתים]
       [תחייה ולא יצירה חדשה]
              [תחיית המתים]

       [ברכת מחייה מתים]
       [דרך תחיית המתים]
       [גורל הקמים לתחיית המתים]
       [מי יקום בתחיית המתים]
              [פירוש הפסוק "ורבים מישני עפר יקיצו"]

       [זמן תחיית המתים]
       [הגוף יקום או הנפש]
פרק לו

       [שכר ועונש (ח)]
       [השכר והעונש נצחיים או זמנים?]
              [טענה כי ראוי שהשכר יהיה זמני]
              [טענה כי ראוי שהשכר יהיה נצחי]
              [דחיית טענה כי ראוי שהשכר יהיה נצחי]
              [ראוי שהעונש יהיה נצחי]

       [במה יזכה האדם לשכר נצחי?]
פרק לז

       [שכר ועונש (ט)]
       [עונש הממרה נמדד לפי גודל המצווה]
              [תורת הגמול בתהלים צ']
              [תהלים צ"א - תשובה לשאלות בתהלים צ']

פרק לח

       [שכר ועונש (י)]
       [אם העונש נצחי - כל אדם יקבל רק עונשים]
       [תשובה]
              [הפיכת העונש מזמני לנצחי - רק לאוהביו]
              [תורת השכר והעונש במיכה ז]
              [תורת השכר והעונש בתהלים ק"ג]

פרק לט

       [הייעודים הרוחניים (א)]
       [מדוע לא נזכר בתורה ייעוד רוחני?]
              [קשה להבין גמול רוחני]
              [2. השארות הנפש הנה דבר טבעי]

פרק מ

       [הייעודים הרוחניים (ב)]
       [הייעודים בתורה לכלל האומה ולא יתכנו להיות נפשיים]
       [השכר הפרטי אינו מפורש בתורה]
       [ראיות שהשכר האישי לא נזכר בתורה]
              [א. מפרשת אחרי מות]
              [ב. מפרשת ראה]
              [ג. מפרשת האזינו]
              [ד. מתהלים כ"ה]
              [ה. ממשלי י"א]
              [ז. מישעיהו נ"ז]
              [ח. מזכריה ג']

פרק מא

       [היעודים הרוחניים (ג)]
       [הכוח המייחד את האדם - יכולת השגת המושכלות]
       [הכל מסכימים בקיום עונש לנפש]
       [הכרת - עונש לנפש, והוכחה להשארות הנפש]
              [עקדת יצחק - הוכחה לאמונה בנצחיות הנפש]

       [שאלה: מדוע התורה הזכירה את הישארות הנפש רק ברמיזה?]
       [תשובה: בתורת אברהם יעודים נגד הטבע]
       [תורת משה כתורת אברהם - מציגה שחרור מהטבע]
       [המצוות - גורמות לתוצאות לא מובנות]
       [הטבע משועבד לתורה]
              [המתקת המים במרה - ראיה לשלטון התורה על הטבע]
              [פירוש הפסוק "שם שם לו חק ומשפט"]

       [האותות והמופתים הוכחה כי יש גם גמול נפשי]
פרק מב

       [האמונה בביאת המשיח אינה עיקר]
       [פירוש הנבואות על ביאת המשיח]
       [נבואות ישעיה על ימות המשיח]
       [נבואות דניאל על המשיח?]
       [האמונה במשיח לדעת מפרשים אלה היא קבלה בלבד]
              [פירוש לא יסור שבט מיהודה]
              [פירוש "הנה מלכך יבוא לך"]

       [הנבואות על צמיחת ישראל לא התקיימו עדיין]
              [ראיה מירמיהו]
              [ראיה מיחזקאל]
              [ראיה מנבואת גוג]
              [ראיה מאיכה]

פרק מג

       [דרכי הבנת המציאות]
              [מציאות בפועל]
              [מציאות בכוח]

       [מגבלות החוזים בכוכבים]
              [החוזים בכוכבים קשורים לזמן מיוחד]
              [החוזים בכוכבים אינם יודעים את כל הסיבות]
              [פירוש שופטים ה': נבואת דבורה על אם סיסרא]

פרק מד

       [אמיתות דברי הנביאים]
       [אמיתות הקבלה]
       [ברית ישראל וה']
פרק מה

       [ברית - קשר אהבה בין שנים]
       [הסבר דרך כריתת הברית]
       [האוהב שומר סודות]
              [ה' מגלה לאברהם את העתיד לאחר ברית בין הבתרים]

       [המילה - קשר נצחי בין ישראל לה']
פרק מו

       [ביטחון (א)]
       [מבחן האמונה: בימי העוני תקווה, ובימי העושר אמונה]
              [תיאור הבטחון בה' בתהלים מ"ד]

פרק מז

       [ביטחון (ב)]
       [התקווה והתוחלת הכרחיים לביטחון]
       [1. תקוות החסד - משובחת]
       [2. תקוות הכבוד יותר בטוחה]
       [3. תקוות ההבטחה - בטוחה]
       [סיכום]
פרק מח

       [ביטחון (ג)]
       [ביטחון כללי ופרטי]
       [בטחון בספר איכה]
       [תקווה בתפילות דוד - תהלים ק"ל]
פרק מט

       [ביטחון (ד)]
       [התקווה והתוחלת לה' נותנים מנוחה לנפש]
              [פירוש "לך דומיה אלוהים בציון" - תהלים ס"ה]

פרק נ

       [תרעומת הנביאים על הגלות]
       [1. מצד החסד]
              [תרעומת על הגלות בתהלים פ"ח]
              [תרעומת על הגלות בתהלים פ"ט]

       [2. תרעומת ההבטחה]
       [3. תרעומת הכבוד]
פרק נא

       [טוב גמור - לא ישתנה]
       [ההוויה וההפסד מחליפים זה את זה]
       [תענוגי העולם הזה מעורבים ברע]
       [תענוגי העולם הבא אינם נפסדים]
              [ההפסד נגרם על ידי סתירה בין הפכים]

       [שלום - הסכמה בין ההפכים]
              [פנחס ואליהו]

       [כוחו של השלום]



מהדורת אינטרנט
מעוצבת בידי זהבה גרליץ ויהודה איזנברג

מאמר רביעי הקדמה

המאמר הרביעי, בביאור העיקר השלישי, שהוא השכר והעונש, והוא התכלית המגיע מכלל התורה, וביאור השורשים המתחייבים לו והדברים הנתלים בו ובשורשים.


כבר קדם לנו במאמר ראשון פרק ט', שהבחירה והתכלית אינן התחלות לדת האלוהית במה שהיא אלוהית.

[סדר הדיון]
שהבחירה היא התחלה לכל הפעולות האנושיות, ושעל כן לא מנינו אותו בכלל השורשים המיוחדים לדת האלוהית;
ושהתכלית, אף על פי שהוא התחלה לכל הדתות הנימוסיות, מאשר תכלית הדת האלוהית מתחלף לתכלית הדתות הנימוסיות, שמנו התכלית, שהוא השכר והעונש, עיקר לתורה האלוהית.

אבל בעבור שאי אפשר לתאר התכלית הזה, שהוא השכר והעונש,
אם לא יקדם לנו הידיעה בבחירה;
ולפי שאי אפשר לבאר הבחירה, אם לא יתבאר ראשונה שורש ידיעת השם יתברך הנמצאות;
ראוי שנדבר תחילה בידיעת השם יתברך הנמצאות,
ואחר כך בבחירה,
ואחר כך נדבר בהשגחה,
ואחר זה בשכר והעונש ודברים הנתלים בו.
שהוא מבואר שזה הסדר מחויב כדי לדבר בשכר ועונש.

וזה, שאם אין השי"ת יודע הנמצאות השפלות, אין עניין לשכר ולעונש על מעשיהם.
ואף אם ידע אותם, אם אין האדם בחירי במעשיו, אין ראוי שייענש עליהם או יקבל שכר.
ואף אם ידע השי"ת הנמצאות, ויהיה האדם בחירי במעשיו, אם יהיה השם יתברך יודע אותם ידיעה מינית, על הדרך שידע את הבעל חי, אם אינו משגיח בפרטי מעשיהם להענישם על מרים ולתת להם שכר טוב בעמלם, לא יתכן להיות בכאן לא שכר ולא עונש.

ולזה הוא מבואר שאלו השלושה, שהם:
ידיעת השי"ת
והבחירה
וההשגחה,
- הם קודמים בהכרח לעיקר השכר והעונש ונכללים בו.

לכן יחויב העיון בהם ראשונה, ובדברים הנתלים בהם ומסתעפים מהם,
ואחר כך נדבר בשכר והעונש ובדברים הנתלים בו, כתשובה ותחיית המתים וביאת המשיח.

וכל זה בקיצור מופלג, כדי שלא יכבד על המעיין, אלא שיספיק לתת ציור אל המאמין בלבד.



מהדורת אינטרנט
מעוצבת בידי זהבה גרליץ ויהודה איזנברג

מאמר רביעי פרק א

[ה' יודע כל המעשים]
לפי מה שהשרשנו במאמר השני, שהשם יתברך ראוי שיהיה מסולק מן החסרונות, ואין חסרון בעולם יותר גדול מחסרון הסכלות, והוא מבואר שמחויב שיהיה יודע כל הדברים הנעשים בעולם, ולא יתכן שיהיה נעשה בעולם דבר שיהיה סכל בו ובלתי יודע אותו.

ומזה יתחייב בהכרח שיהיה הוא יתברך יודע כל הפעולות האנושיות שעליהן אנו דנים.

[האם ידיעת ה' מונעת הבחירה?]
ואולם אם ידיעתו מכרחת אחד משני חלקי האפשר, או בלתי מכרחת, הנה דבר זה צריך עיון רב.
וזה שאם היא מכרעת, יהיה האדם מוכרח במעשיו, ואין ראוי לאדם לפי זה שיקבל שכר ולא עונש על מה שהוא פועל, אחר היותו פועל על צד ההכרח. שלא ישובח האדם או יגונה אלא על מה שהתחלות פעולותיו אליו מבלי מעיק.

ואם אינה מכרחת, הנה אפשר שיצא אל הפועל זולת מה שידע השי"ת, ותהיה אז ידיעתו בלתי מסכמת אל המציאות, ולא תהיה אם כן ידיעה אלא סכלות ושווא ודבר כזב.

[הבחירה של האדם קובעת מעשיו]
והוא מבואר גם כן, שהוא מחויב טבע האפשר נמצא, וזה אם מצד השכל ואם מצד התורה.

מצד השכל, שאם היה טבע האפשר בלתי נמצא היה ההשתדלות בכל דבר שווא ובטל, ויהיה משפט מי שישתדל להשיג דבר, ומשפט מי שישתדל שלא יגיע הדבר ההוא, שווה. ויתבטלו לפי זה המלאכות והאומניות, וכל מלאכת מחשבת, ויהיה בטל הלימוד וההתלמדות, ובטל שיקרב האדם אל המועיל ויברח מן המזיק, ולא יהיה בכאן מבוא לרצון כלל.
וזה הפך המוחש, והפך מה שנוצרנו עליו.

ואם מצד התורה, זה יראה אם מהעניינים הכוללים ואם מהציוויים הפרטיים.
מצד הכוללים שאם לא היה טבע האפשר נמצא, לשווא שקד נותן התורה להישיר האנשים ולהדריכם בדרך ישרה. ויהיה מה שבא בתורה מאזהרת האדם על עבודת השם יתברך ואהבתו, ולעשות צדקה ומשפט - שווא ובטל.
והכתוב צווח: מי ייתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור את כל מצוותי כל הימים וגו' (דברים ה').

ואם מצד הציוויים הפרטים שאמר הכתוב: ועשית מעקה לגגך (דברים כ"ב),
ואמר:
ילך וישוב לביתו (דברים ה'),
לא תרצח ולא תנאף (דברים כ'),
ולא תעשוק את רעך ולא תגזול (ויקרא י"ט)

וזולת אלו מהציוויים הפרטיים, שהם מורים על מציאות טבע האפשר.

ועוד, שאם לא היה טבע האפשר נמצא, היה העונש והשכר עוול גמור, לא מהשם אלינו ולא מקצתנו לקצתנו, אחר שהיה כל אדם פועל בחיוב.

אלא שהוא מבואר שאי אפשר שלא יהיה טבע האפשר נמצא.

ואחר שטבע האפשר מחויב שימצא, וגם אי אפשר שיהיה השם יתברך בלתי יודע העניינים הפרטיים, להיות זה חסרון בחוקו, הנה נשאר ספק:
- איך תהיה ידיעת השם יתברך מסכמת אל האמת ובלתי מכרחת צד מצדדי האפשר,
- והיאך אפשר שיסכימו שתי אלו הדעות שהן נראין כסותרין זה את זה בתחילת הדעת?

[א. כוזרי ורס"ג: ידיעת ה' אינה סיבה למעשים]
והנה הגאון רב סעדיה ז"ל פירש בספר האמונות והדעות במגילה הרביעית.
אמר שאין ידיעת השי"ת הדברים האפשריים סיבת מציאותם.
כמו שאין ידיעתו מה שהיא סיבת הווייתו, אבל נשאר על טבעו,
כן ידיעתו הדברים האפשריים אינה סיבת מציאותם, ועל כן נשארו על טבע אפשרותם.

שאילו הייתה ידיעתו מציאותם,
היו נמצאים תמיד כדברים הטבעיים המיניים.
ואחר שאנחנו נראה אותם מתחדשים מיום ליום,
יתחייב שאין מציאותם תלוי בידיעתו, ובעבור זה נשארו הדברים על טבע אפשרותם.

אלו דברי הגאון ז"ל, ונמשך אחריו בעל ספר הכוזר במאמר ה' מספרו.

ואין זה מספיק.
לפי שהדברים הללו קרובים לדברי האומרים שאין השם יתברך יודע הדברים האפשריים. שאם היה יודע אותם,
אחר שאין מציאותם תלוי בידיעתו,
כבר היה אפשר שתהיה ידיעתו בחילוף היוצא אל המציאות משני חלקי האפשר.
ולא תהיה אם כן ידיעה אלא סכלות.

[ב. ה' יודע את הסיבתיות של הדבר האפשרי]
(עיין קרשקש, אור ה', ב,ה,ג.)

ויש מן האחרונים מי שהתיר זה הספק, בשאמר שהדבר כבר יהיה מחויב בבחינת סיבותיו, ואפשרי בבחינת עצמו.

כמו ירידת המטר מחר, שהוא אפשרי מצד עצמו ומחויב בבחינת סיבותיו, שהם עליית האדים וריבוי הלחויות והדברים הדומים שהיו מוכנים.
והשי"ת ידע שהמטר ירד מחר, לפי שהוא מחויב בבחינת סיבותיו, ואף על פי שירידת המטר היא אפשרית בבחינת עצמה.

והאריך החכם בזה בייפוי זה העניין.

וכשיעוין זה הדעת יימצא הפך הדעת הראשון, שהוא נוטה לדעת האומר שכל הדברים הם בגזרה, ושטבע האפשר בלתי נמצא, שאחר שהדברים מחויבים בבחינת סיבותיהם:

אם ידע השי"ת הסיבות, הנה יהיו מחויבים בהכרח. ואם כן מה-זה שנאמר שהם אפשריים בבחינת עצמם, אחר שהם מחויבים ומוגבלים מן הצד שיצא מהם אל המציאות, שהוא מצד הסיבות, ואי אפשר שיצא אל המציאות זולת הצד ההוא.

ואין זה אפשר אלא בבחינה שכלית מצד שם האפשר, שהיה אפשר שימצאו הסיבות בהפך, והיה אז יוצא אל המציאות הפך מה שיצא. אבל מצד העניין בעצמו הנה הוא מחויב, אחר המצא הסיבות שידעם השם יתברך.

ויתחייב לומר לפי זה הדעת, שאין דבר בעולם שיהיה אפשרי על השיווי בבחינת סיבותיו.
שאם הסיבות שוות לשני חלקי הסותר, ישוב הספק בעינו:
מי הוא המכריח הצד האחד על האחר?
ואם ידיעת השם יתברך היא המכרעת, יבטל טבע האפשר.
ואם יישאר טבע האפשר, תבטל ידיעת השם יתברך.

אלא אם נאמר שטבע האפשר נמצא בדבור ובבחינה שכלית, ולא בעניין בעצמו, וזה הפך המכוון.

והרבה דברים נאמרו בהיתר הספק הזה, וכשיעוינו נמצאם סובבים על זה הדרך:
שיש מהם נוטים לדעת הראשון ויש נוטים לדעת השני, ועל כן לא ראיתי להביאם כדי שלא יארך הדבור במה שאין בו תועלת.

והנראה לי בזה תדענו אחר שאציע הצעה אחרת בפרק הבא אחר זה.