הלכות כלי המקדש והעובדים בו פרק ו

הלכה א

אי אפשר שיהיה קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו. וקרבנות הציבור הן קרבן של כל ישראל ואי אפשר שיהיו ישראל כולן עומדין בעזרה בשעת קרבן. לפיכך תקנו נביאים הראשונים, שיבררו מישראל כשרים ויראי חטא ויהיו שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבנות, והם הנקראים אנשי מעמד, וחלקו אותם כ"ד מעמדות כמנין משמרות כהונה ולויה, ועל כל מעמד ומעמד אחד מהן ממונה על כולם והוא נקרא ראש המעמד.

הלכה ב

בכל שבת ושבת מתקבצין אנשי מעמד של אותה שבת מי שהיה מהן בירושלים או קרוב לה נכנסין למקדש עם משמר כהונה ולויה של אותה שבת. והרחוקים שבאותו מעמד כיון שהגיע מעמד שלהן הן מתקבצין לבית הכנסת שבמקומן.

הלכה ג

ומה הן עושין אלו המתקבצין בין בירושלים בין בבתי כנסיות?

מתענין בשני בשבת שלהן ובשלישי, וברביעי ובחמישי, אבל בערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד שבת, ובאחד בשבת אינם מתענים כדי שלא יצאו מעונג שבת לצום.

הלכה ד

ובכל יום ויום משבת שהיה מעמדן מתפללין ארבע תפלות: שחרית ומנחה ונעילה ועוד מוסיפין תפלה אחרת בין שחרית ומנחה והיא יתירה להן. ונושאין כפיהן הכהנים במעמד ג' פעמים בכל יום בשחרית ובתפלה זו היתירה ובנעילה. וקורין בספר תורה שלשה אנשים שתי פעמים בכל יום בשחרית ובתפלה השניה שמוסיפין, אבל במנחה לא היו קורין בספר תורה אלא על פה כקוראין את שמע. ולא היו מתקבצין לתפלת מנחה בערב שבת מפני שהן טרודין לשבת.

[השגת הראב"ד דין]: והיא יתירה לה

אמר אברהם: איני יודע מהו שאמר והיא יתרה להן שאיני מוצאה אלא ביום שיש בו מוסף והיא יתירה לכל ישראל ואינה בכל יום והוא אומר בכל יום משבת שהוא מעמדן מתפללין ד' תפלות.

[השגת הראב"ד דין]: ובתפלה השניה

אמר אברהם: זו התפלה השניה שאמר אם תפלת המוסף הוא כמו שאנו סוברים למה אמר שקורים בה ג' אנשים והלא במוסף קורין ד' אלא שהרביעי קורא בענינו של יום.

הלכה ה

וקיבוצן לכל תפלה מארבע תפלות אלו ועמידתן שם לתפלה ולתחינה ולבקשה ולקרות בתורה נקרא: מעמד.

הלכה ו

ובמה היו קוראין?

במעשה בראשית ביום הראשון קוראין בראשית ויהי רקיע, בשני יהי רקיע ויקוו, בשלישי יקוו ויהיה מאורות, ברביעית יהי מאורות וישרצו, בחמישי ישרצו ותוצא הארץ, בששי ותוצא הארץ ויכולו.

הלכה ז

פרשה גדולה קוראין אותה בשנים וקטנה קורא אותה אחד, ושתי פרשיות שקוראין שחרית הם שחוזרין וקורין אותן בתפלה השניה בספר, וחוזרין וקוראין אותן במנחה על פה.

הלכה ח

שמנת ימי חנוכה לא היו אנשי מעמד עושין מעמד בשחרית, וכל יום שיש בו קרבן מוסף לא היה בו מעמד לא בתפלה שניה שלהם ולא במנחה, אלא בשחרית ובנעילה בלבד. וכל יום שהיה בו קרבן העצים לא היה בו מעמד בנעילה אלא בשחרית ובתפלה שניה ובמנחה.

[השגת הראב"ד דין]: ובתפלה שניה

אמר אברהם: הראה דעתו בכאן על אותה תפלה שניה שאמר שאינה תפלת מוסף שאם היה תפלת מוסף הרי המוסף דוחה של מוסף ושל מנחה כחזרתו של ר"ע סוף דבר אין דבריו מכוונים לעיקר ההלכה.

הלכה ט

ומהו קרבן העצים?

זמן קבוע היה למשפחות משפחות לצאת ליערים להביא עצים למערכה. ויום שיגיע לבני משפחה זו להביא העצים היו מקריבין עולות נדבה, וזהו קרבן העצים, והיה להם כמו יו"ט ואסורין בו בהספד ובתענית ובעשיית מלאכה ודבר זה מנהג.

הלכה י

אפילו יחיד שהתנדב עצים או גזרים במערכה, אסור באותו היום בהספד ובתענית ובעשיית מלאכה, ודבר זה מנהג.

הלכה יא

אנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס כל שבת שלהן, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. ומפני מה אסרו עליהם לספר ולכבס? כדי שלא יכנסו למעמדם כשהם מנוולין, אלא יספרו ויכבסו מקודם.