הלכות מעילה פרק ח
הלכה א
הפועלים שהן עושין בהקדש אף על פי שפסקו עמהן מזונות לא יאכלו מגרוגרות של הקדש, ואם אכלו מעלו, אלא ההקדש נותן להם דמי מזונות.
הלכה ב
הדש כרשיני הקדש, הרי זה חוסם את הפרה, שנאמר: לא תחסום שור בדישו, דיש הראוי לו.
הלכה ג
אין מחללין את ההקדש על המלאכה אלא על המעות. כיצד?
אומן שעשה מלאכה בהקדש במנה, אין נותנין לו בהמת הקדש או טלית הקדש בשכרו עד שמחללין אותן על המעות, ואחר שיעשו חולין נותנין אותן לאומן בשכרו אם רצו, וחוזרין ולוקחין ממנו בהמה מתרומת הלשכה.
הלכה ד
כשבונין במקדש אין לוקחין עצים ואבנים מן ההקדש ולא בונין את הבניין על דעת שהוא קדש, אלא בונין הכל מן החול, גזירה שמא יהנה בצל הבניין או ישען על אבן או קורה בשעת מלאכה. ואחר שישלם הבניין מחללין מעות ההקדש על הבניין. ואם צרכו הגזברין לעצים לקודש לאותו היום בלבד, לוקחין אותן ממעות ההקדש שהרי אינן מתאחרין ימים כדי שנחוש להן שמא ישען אדם עליהן וימעול.
הלכה ה
כשפוסקין עם האומנין לבנות במקדש ובעזרות פוסקין עמהן כך וכך אמה בכך וכך סלע באמה בת עשרים אצבע. וכשמושחין להן מה שבנו מושחין ומחשבין להן באמה גדולה בת עשרים וארבע אצבעות כדי שלא יבואו לידי מעילה מפני שאין מדקדקין במשיחה.
הלכה ו
תנאי בית דין שיהיו הכהנים ניאותין במלח ובעצים באכילת קרבנות שאוכלין בחלקן, אבל לא יתנו מלח המקדש בחולין שלהן.
הלכה ז
מלח שעל גבי האבר מועלין בו, שעל גבי הכבש ושעל ראש המזבח, אין מועלין בו.
הלכה ח
ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה, אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו. ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה! ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו, וכל הנוהג בהן מנהג חול מעל בה ואפילו היה שוגג צריך כפרה, קל וחומר למצוה שחקק לנו הקדוש ברוך הוא שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן, ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול.
הרי נאמר בתורה: ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם, אמרו חכמים: ליתן שמירה ועשייה לחוקים כמשפטים. והעשייה ידועה, והיא שיעשה החוקים, והשמירה שיזהר בהן ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים.
והמשפטים הן המצות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה, כגון איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם.
והחוקים הן המצות שאין טעמן ידוע. אמרו חכמים: חוקים חקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן. ויצרו של אדם נוקפו בהן ואומות העולם משיבין עליהן, כגון איסור בשר חזיר ובשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח, וכמה היה דוד המלך מצטער מן המינים ומן העכו"ם שהיו משיבין על החקים. וכל זמן שהיו רודפין אותו בתשובות השקר שעורכין לפי קוצר דעת האדם היה מוסיף דביקות בתורה, שנאמר: טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך. ונאמר שם בענין: כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני. וכל הקרבנות כולן מכלל החוקים הן. אמרו חכמים: שבשביל עבודת הקרבנות העולם, עומד שבעשיית החוקים והמשפטים זוכין הישרים לחיי העולם הבא. והקדימה תורה ציווי על החוקים, שנאמר: ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.
סליקו להו הלכות מעילה בס"ד.
נגמר ספר שמיני והוא ספר עבודה. הלכותיו תשע. ופרקיו חמשה ותשעים. ואלו הן.
הלכות בית הבחירה שמונה פרקים
הלכות כלי המקדש עשרה פרקים
הלכות ביאת המקדש תשעה פרקים
הלכות איסורי מזבח שבעה פרקים
הלכות מעשה הקרבנות תשעה עשר פרקים
הלכות תמידין ומוספין עשרה פרקים
הלכות פסולי המוקדשין תשעה עשר פרקים
הלכות עבודת יום הכפורים חמשה פרקים
הלכות מעילה שמנה פרקים.