סימן לח: קצת דיני הזמה
סעיף א
שנים שהעידו באחד שחייב לפלוני מנה ובאו שנים והכחישום או הזימום הרי זה פטור. עדים שהעידו בבית דין באחד שחייב לחברו מנה ואח"כ אמרו שקר העדנו, עדותם הראשונה קיימת דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, אבל נאמנים לגבי עצמם לשלם לו כל מה שהפסידוהו.
הגה: הרב המחבר קצר כאן במקום שהיה לו להאריך, כי אע"פ שאין אנו דנין דין עדים זוממים האידנא משום שהוא קנס, מכל מקום איכא נפקותא דעד זומם פסול להעיד (כמו שנתבאר לעיל סימן ל"ד) ועידי הכחשה כשרים (כמו שנתבאר לעיל סימן ל"א). ועל כן כתב בעל הטור הרבה דינים מעדים זוממים, והרוצה לעמוד עליהם יעיין שם.