סימן קנ: מי שירד לתוך שדה בתורת משכון וחזר ועשה שטר מכירה

 סעיף א

מי שירד לתוך שדה אחת בתורת משכונא, אין לו בה חזקה אם ידוע שבתורת משכונא ירד לתוכה, ואם אין שם אלא קול בעלמא, נתבאר בסימן קמ"ט (סעיף כ), ומכל מקום עצה טובה לממשכן למחות בסוף כל שלש ושלש, שמא יכבוש זה שטר המשכונא אחר שישכח הדבר, ויטעון: לקוח הוא בידי, כההוא דמשכן פרדסא לחבריה לעשר שנין, ולבתר דאכלה ג' שנין אמר ליה, אי מזבנת לי מוטב, ואם לא אכבוש שטר משכונא, ואטעון לקוח הוא בידי.

סעיף ב

נתנה הממשכן לבנו במתנה, וחזר ועשה שטר מכירה לבעל המשכונא, שטר המכירה אינו כלום, והמעות שנתן יותר על המשכונא, אינם אלא כמלוה על פה.

סעיף ג

היכא שידוע שירד בתורת משכונא, יש אומרים שאין לו בה חזקה לעולם, אפילו אם ידוע ששלמו ימי המשכונא והחזיק בה שלש שנים אחר כך. ויש אומרים שאם אכלה ג' שנים אחר שכלו ימי המשכונא, יש לו חזקה. ויש מי שאומר שאם העידו העדים ששדה זו משכונא אצלו, ואינם יודעים לכמה שנים, אפילו החזיק בה כמה שנים אין לו חזקה. ואם העידו שמשכנה אצלו סתם, ואכלה ג' שנים, משנה ראשונה ואילך יש לו חזקה, דסתם משכונא שתא.

סעיף ד

ראובן שירד לתוך שדה שמעון בתורת משכונא, והיה לראובן אצל שמעון עוד תביעה אחרת על פה ואינו יכול להוציאה מידו, וכלו ימי המשכונא ורוצה לעכב השדה ולאכול פירותיו עד כדי התביעה שיש לו אצל שמעון ולהחזירו לו אח"כ, אם ידוע לנו שירד לה בתורת משכונא, אינו נאמן, אפילו אם החזיק בה ג' שנים, אלא צריך להחזירה מיד, כיון שכלו ימי המשכונא. ואם אינו ידוע, נאמן על תביעתו האחרת, במיגו שהיה יכול לכבוש שטר המשכונא ולטעון: לקוח הוא בידי, ובשבועה. ודוקא שאכל כבר הפירות כדי התביעה שטוען עליו, אבל אם בא לתובעו קודם שיאכל הפירות, אינו נאמן לעכב הקרקע בידו.

סעיף ה

ואם אינו ידוע שירד בתורת משכונא, אלא שיצא עליה קול בכך, אם יצא הקול קודם שהחזיק בה, אינו נאמן לטעון: לקוחה היא בידי, ואם יצא הקול לאחר שהחזיק בה ג' שנים, אם היה טוען: לקוחה היא בידי, היה נאמן, אבל אם טען: יש לי עליו תביעה אחרת, ורוצה לעכב הקרקע עד שיאכל כדי התביעה במיגו שהיה יכול לטעון לקוח הוא בידי, אינו נאמן, שהורע כח המיגו, כיון שיצא קול שירד בתורת משכונא, לפיכך לא היה חפץ לטעון: לקוח הוא בידי.

סעיף ו

כמו שהדין בין ראובן ושמעון, כן הדין בינו ובין יורשי שמעון, אם מת שמעון ובא לטעון כנגד יורשיו, שאם הוא בענין שיכול לטעון: לקוח הוא בידי, נאמן גם על הפירות שאכל, עד כדי התביעה, ואם אין יכול לטעון לקוח הוא בידי, אינו נאמן גם על התביעה האחרת, אלא שבזה יש מי שאומר שיש ביניהם שהאב משביעו בטענת ברי, בין בעיקר טענה שהיא התביעה האחרת שיש לו עליו, בין בטענת מיגו שהיא לקוחה בידי, אבל כנגד היתומים שאין להם טענת ברי נוטל בלא שבועה, ויש מי שאומר דכל מאי דמצי אבוהון למיטען ולהשביע טענינן להו ליתמי, אפילו בשמא.

סעיף ז

ירד לתוכה בתורת משכונא ואכלה ג' שנים ואין עדים שבא לידו בתורת משכונא, ואומר שעדיין יש לו להחזיק בתורת משכונא ב' שנים, נאמן במיגו דלקוחה הוא בידי, אפילו אם טוען המלוה שטר משכונא היה לי ואבד.