סימן קיג: אין בעל חוב טורף ממטלטלים המשועבדים
סעיף א
אין בעל חוב טורף מהלקוחות אלא בקרקע שמכר או נתן הלוה, אבל ממטלטלין שמכר או נתן אינו טורף, אפילו היו בידו בשעת הלואה, ואפילו התרה המלוה בלקוחות שלא יקנו מטלטלי הלוה, אין המלוה טורף מהם, ואם נתנם במתנת שכיב מרע, המלוה טורף מהם, כמו שיתבאר בסימן רנ"ב. ואם שעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי, יכול לטרוף המטלטלין מהלקוחות כמו שהוא טורף קרקע, אפילו מכר הקרקעות קודם שיקנה המטלטלים, והוא שכתב לו: דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי, או שיכתוב שהוא משעבדם לו מעכשיו.
סעיף ב
כשמשעבדים מטלטלי אגב מקרקעי, אין צריך להיות צבורים בתוכה. ואפילו מטלטלי דניידי, כגון בעלי חיים ועבדים משתעבדי. ואפילו הקרקע כל שהוא, יכול לשעבד הרבה מטלטלים. ואם אין ללוה קרקע, והמלוה זיכה לו בתוך שדהו באחת מהקנאות שקונים בהם קרקעות, או שהשאילו או השכיר לו קרקע כל שהוא, הרי זה מקנה עליו כל מטלטלין שירצה ואין צריך לסיים המקום שקנה אגבו המטלטלין, ואם אין קרקע גם למלוה, יכתוב הקניתי לו ארבע אמות קרקע בחצרי ואגבן הקניתי לו המטלטלים, ואע"פ שאין אנו יודעים לו קרקע, הודאת בעל דין כמאה עדים לחובתו.
סעיף ג
בזמן הזה, אפילו שעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי, אינו טורף ממטלטלים שמכר או נתן, משום תקנת השוק. ומיהו אם כתב לו: דאקנה, ואחר כך לוה מאחר וכתב לו: דאקנה, ובשניהם שיעבד מטלטלי אגב מקרקעי, וקדם השני ותפס מטלטלים שקנה קודם שלוה ממנו, בא ראשון ומוציא ממנו אפילו בזמן הזה, מפני שאין בזה משום תקנת השוק. (ועיין לעיל סימן ס'), וכן כתב בסימן לז סעיף ט"ז.