סימן שסז: גזלן שבא להחזיר את הגזילה והגוזל את אביו

 סעיף א

הגוזל את חברו, אע"פ שכפר בו, הואיל ולא נשבע, אם חזר והודה אינו חייב לרדוף אחר הבעלים להחזיר להם, אלא יהא בידו עד שיבואו (ויודיע אותם) (טור ס"א) ויטלו את שלהם, אבל אם נשבע על שוה פרוטה ומעלה, חייב לרדוף אחר הבעלים עד שיחזיר להם, אפילו הם באיי הים, מפני שכבר נתיאשו מאחר שנשבע, ואינם באים עוד לתובעו.

סעיף ב

אפילו החזיר הגזילה כולה, חוץ משוה פרוטה, חייב הגזלן להוליכה אחר הנגזל, ולא יתן לא לבנו של נגזל ולא לשלוחו, אלא אם כן עשה הנגזל השליח בעדים, וכן אם עשו בית דין שליח בעדים ונתן לו, יצא, ואין צריך לומר אם נתן לבית דין, שיצא.

סעיף ג

החזיר לו כל הגזילה, או שמחל לו עליה, חוץ מפחות שוה פרוטה, אינו צריך להוליך אחריו אלא יבא הנגזל ויטול השאר, ואע"פ שהגזילה עצמה קיימת, אין חוששין שמא תתייקר ונמצא הנשאר שוה פרוטה.

סעיף ד

מת הנגזל, כשבא הגזלן לעשות תשובה יחזיר ליורשיו, אם הגזילה בעין, ואם אינה בעין או שנשתנית, יחזיר להם דמיה כשם שהיה מחזיר למורישם.

סעיף ה

(טור הביאו בס"ח) הגוזל את אביו ונשבע לו ומת האב, אם אין הגזילה קיימת או נשתנית עושה חשבון עם אחיו על הקרן, ואם הגזילה קיימת, חייב להוציא הגזילה עצמה מתחת ידו, לפיכך נותן הגזילה לאחיו ועושה עמהם חשבון. (ויש אומרים דאינו נוטל כלום נגד הגזילה. ואם הוא עני ולא יכול לוותר חלקו, לוה מאחרים והם באים ונפרעים מחלקו (טור ס"ה). ואם אין לו אחים, שנמצא זה הגזלן לבדו הוא היורש, מוציא הגזילה מתחת ידו לבניו, ואם אין בנים לזה הבן הגזלן, נותנם לבעל חובו בהלואתו או לצדקה, הואיל ויצאה גזילה עצמה מתחת ידו נפטר אע"פ שנתנה מתנה או פרעה בטובו, והוא שיודיעם ויאמר: זה גזל אבא. (ויש חולקין וסבירא להו דאם אין לגזלן (אחים) נותן לאחי אביו) (טור).

סעיף ו

הגוזל את הגר ונשבע לו, ומת הגר בלא יורשים, אפילו הודה לגר וזקפו עליו במלוה, אע"פ שזכה בגזילה, חייב להוציאה מתחת ידו.