סימן שע: דברים שהם גזל מדבריהם כגון מפריחי יונים והמשחקים בקוביא
סעיף א
יש דברים שאסרו חכמים משום גזל, והעובר עליהם הרי זה גזלן מדבריהם: מפריחי יונים, ומשחקים בקוביא. מפריחי יונים כיצד, לא יפריח אדם בתוך היישוב, שהרי לוקח ממון אחרים שלא כדין, מפני שמשלח זכר ויביא נקיבה משובך אחר, או נקבה ותביא זכר, ולא יונים בלבד, אלא כל העושה כזה בשאר עופות או חיה או בהמה, הרי זה גזלן מדבריהם.
סעיף ב
המשחקים בקוביא כיצד, אלו שמשחקים בעצים או בצרורות או בעצמות, ועושים תנאי ביניהם שכל הנוצח את חברו באותו שחוק יקח כך וכך, וכן המשחקים בבהמה או בחיה או בעופות, ועושים תנאי שכל שתנצח בהמתו או תרוץ יותר יקח מחברו כך וכך, וכן כל כיוצא בדברים אלו, הכל אסור, וגזל מדבריהם הוא.
סעיף ג
יש מי שאומר שהמשחק בקוביא עם העכו"ם אין בו משום גזל, אבל יש בו איסור עוסק בדברים בטלים, שאין ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ויישובו של עולם. וחלקו עליו לומר שאינו פסול אלא אם כן אין לו אומנות אחרת.
הגה: אבל אם יש לו אומנות אחרת אפילו משחק עם ישראל אינו פסול (טור) וע"ל סימן ר"ז סי' י"ג, וכבר פשט המנהג כסברא האחרונה לשחוק בקוביא, ואין פסול אלא מי שאין לו אומנות אלא הוא, ואם שחק עמו באמנה אם חייב לשלם, ע"ל סימן ר"ז סעיף י"ג.
סעיף ד
הפורש מצודה שאין לה בית קבול, וצד חיה או עוף או דגים, ובא אחר ונטלה, הרי זה גזל מדבריהם, (ואם יש לו בית קבול הרי זה גזלן דאורייתא) (טור ס"ט).
סעיף ה
עני המנקף בראש הזית זתים של שכחה, ונפלה לארץ, עד שלא נטלם בידו אם בא אחר ונטלם הרי זה גזל מדבריהם, (ואם כבר באו לידו הרי זה גזל גמור ומוציאין מידו) (טור ס"י).
סעיף ו
הגוזל נחיל דבורים או שמנעם מבעליו, אם באו לרשותו הרי זה גזל מדבריהם.
סעיף ז
כל מי שיש בידו גזל מדבריהם אינו יוצא מידו בדיינים.