סימן שכה: המקבל שדה מחברו אם רשאי לזורעה פשתן
סעיף א
המקבל שדה מחברו לשנים מועטות, לא יזרענה פשתן, ואין לו בקורות שקמה וכיוצא בה, ולא בשבח האילנות שיצאו מאליהם בשדה, אבל מחשבים לו מקום האילנות כאילו היה בהם אותה זרע שזרע בכל השדה, והוא שצמחו האילנות במקום הראוי לזריעה.
הגה: ויש אומרים דאם הוא אומר דגם הוא היה נוטע אילנות, צריך ליתן לו מן האילנות כאלו נטען, אבל אם אומר שיותר היה חפץ לזרוע מליטע אילנות, אם האילנות ראוין ליטע במקום אחר צריך ליתן לו בשבילם דמי נטיעות העומדים ליטע, ואם אינן ראויין ליטע, אינו נותן לו אלא דמי עצים (טור ס"ב), אבל אם יצאו במקום שאינו ראוי לזריעה, אין מחשבים לו כלום. ואם קבל ממנו לשבע שנים, זורעה שנה ראשונה פשתן, ויש לו בקורת שקמה וכיוצא בה.