סימן נא: שטר שאין בו אלא עד אחד או אחד מהם פסול

 סעיף א

עד אחד בכתב ועד אחד בעל פה (בלא קנין) (טור) מצטרפים. ואם אמר זה שלא כתב עדותו: אני קניתי מידו על דבר זה ולא בא המלוה ולא שאל ממני לכתוב, שניהם מצטרפים לעשות המלוה בשטר, ואינו יכול לומר פרעתי. ואם אותו שמעיד על פה אומר: בפני נמסר השטר, הוי כשטר גמור לגבות בו ממשעבדי.

הגה: ודוקא דיכולין למימר שנמסר גם כן לפני עד החתום, דהוי ב' עדים דמסירה, אבל אם לא נמסר רק בעד אחד (ב"י בשם הרא"ש) אפילו היו כאן ב' שטרות שכל אחד חתום עליו עד אחד ונמסר רק לפני עד אחד אינן מצטרפין לטרוף ממשעבדי (טור).

סעיף ב

הוציא עליו שטר חוב בעד אחד וטוען הלוה פרעתי, הרי זה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם, טען ואמר ישבע לי שלא פרעתי, הרי זה נשבע, אבל אם טען לא לויתי הרי זה נשבע להכחיש את העד ונפטר, ויש אומרים שגם אם טען פרעתי, נאמן בשבועה.

סעיף ג

שטר שחתומים בו שני עדים בלבד ונמצא עד אחד מהם קרוב או פסול, אע"פ שיש שם עדי מסירה, הרי הוא כחרס. ויש אומרים שדינו כשטר שאין חתום בו אלא עד אחד.

הגה: והיינו דוקא בדרך שלא נתבטל כל העדות (וכמו שיתבאר בסמוך).

סעיף ד

שטר שהיו עדיו מרובים ונמצא עד אחד מהם קרוב או פסול, ואין העדים קיימים לשאול אותם, אם יש עדות ברורה שכולם ישבו לחתום, שהרי נתכוונו להעיד, הרי זה בטל. ואם לאו, תתקיים העדות בשאר, שהרי אפשר שחתמו העדים הכשרים והניחו מקום לגדול לחתום, ובא זה הקרוב או הפסול וחתם שלא מדעתם (וכבר נתבאר כל זה לעיל סי' מ"ה סעיף י"ב).

סעיף ה

צוואה שנמצא אחד מעידיה קרוב או פסול (ונתבטל כדרך שנתבאר) העד שאינו קרוב, אם זוכר העדות, יבא לפני בית דין ויעיד, ואם יש עד אחר ששמע הצוואה מבחוץ, מצטרף עמו להעיד אע"פ שלא ייחדוהו להעיד.

סעיף ו

הכותב כל נכסיו לשני בני אדם בעדות, אחת והעדים קרובים לאחד ממקבלי המתנה ורחוקים מהשני, הוי השטר פסול, מפני שהוא עדות אחת, אלא אם כן נסתלק אותו שהעדים פסולים לו מאותו ממון, (ובעדות על פה בכי האי גוונא כשרים להעיד לזה שאינן קרוביו (מרדכי פ"ב דגיטין תשובת ריטב"א בב"י סי' ל"ז מחו' י"ד), אבל אם כתב בשטר אחד: שנתתי לראובן חצר פלונית ושנתתי לשמעון חצר פלונית ונמצאו העדים קרובים לזה ורחוקים מזה, זה שהם רחוקים ממנו מתנתו, קיימת שאלו שתי עדיות הן אע"פ שהם בשטר אחד.

הגה: וכן אם היו כתובים בשטר ב' או ג' דברים ונתבטל השטר לדבר אחד, השאר לא נתבטל (מוהר"ם פאדווה סי' מ"ד).

סעיף ז

שטר שנמסר בפני שני עדים גובים, בו ממשעבדי אע"פ שהם (אינן) חתומים בו, ומכל מקום אם נמצאו עידי חתימתו פסולים, ואפילו עד אחד מהם פסול, השטר פסול, אעפ"י שנמסר בפני עדים כשרים מפני שהוא מזוייף מתוכו.