סימן רפט: אחים גדולים וקטנים ורוצים לחלוק
סעיף א
מי שהניח יתומים מקצתן גדולים ומקצתן קטנים, ורצו לחלוק בנכסי אביהם כדי שיטלו הגדולים חלקם, מעמידים בית דין אפוטרופוס לקטנים ובורר להם החלק היפה, (ויש אומרים דצריכים לחלוק בגורל) (טור) ואם הגדילו אינם יכולים למחות, שהרי על פי בית דין חלקו להם, ואם טעו בית דין בשומא ופחתו שתות, יכולים למחות וחוזרים וחולקים חלוקה אחרת, אחר שהגדילו.
הגה: אבל אפוטרופוס, אפילו מינהו אבי יתומים, אינו יכול לחלוק בלא בית דין אלא אם כן נתמנה בפירוש לכך (תשובת הר"ן סימן ס). ואין לבית דין רשות לחלוק בדבר דשייך ביה גוד או אגוד (טור וכך כתב התוס' בפרק ב' דקידושין והרא"ש בפרק אלמנה ניזונית), ויש חולקים ומתירין (נ"י פרק הנ"ל ומרדכי שתי הדעות). היו האחין כולם קטנים, אין חולקין להם עד שיגדילו, אלא אם כן נראה לבית דין שיש להן תועלת בחלוקה (ב"י בשם הרא"ש והר"ן), וכל שהגיעו הקטנים לי"ג שנה יכולים לחלוק בעצמן, דחלוקה לא הוי כמכר (ר"י נכ"ו ח"ב).
סעיף ב
אם לא היו כאן כל האחים, ואותן שבכאן מבקשים לחלוק או שחלקו, ובא אח או בעל חוב ונוטל חלק אחד מהם, נתבאר בסימן קע"ה.
סעיף ג
אחד מהאחים שירד לאומנות או חלה או רוצה לילך ללמוד, נתבאר לעיל (בסימן קע"ז).
סעיף ד
אחד מהאחים שהיו שטרות יוצאים על שמו וטוען שלי הם נתבאר לעיל (בסימן ס"ב).
סעיף ה
יורשים שקצתם לקחו מנכסי מורישם בלא חלוקה וקצתם לא לקחו, ויש ביד אחר מנכסי המת, אם היורשים שלא לקחו מערערים שלא ליטול ממה שביד אותו אחר לקבורה, הדין עמהם, ויבואו לחשבון, וכל אחד מהאחים יתן חלקו המגיע לו.