סימן תב: שוורים שחבלו זה בזה והן תמים או מועדים
סעיף א
ב' שוורים תמים שחבלו זה בזה, משלמים במותר חצי נזק, כגון אם אחד הזיק בחברו שוה ק' והשני הזיק שוה נ', יצאו חמשים בחמשים והנ' הנותרים ישלם לו חצים. (ואפילו נאבד האחד, ודוקא ששוה כל אחד דמי נזקו, אבל אם אינו שוה כ"כ, אינו מנכה לו רק מה שיוכל לגבות מגופו (נ"י שם). ואם שניהם מועדים, משלמים במותר נזק שלם. ואם היה אחד תם ואחד מועד, מועד בתם, שהזיק המועד לתם יותר ממה שהזיקו, ישלם במותר. נזק שלם. כגון אם הזיק מועד בתם מאה והתם לא הזיקו אלא נ', משלם לו ע"ה. תם במועד ישלם לו חצי נזק, כגון שהזיק תם במועד ק' והמועד לא הזיקו אלא כ"ה, משלם לו כ"ה.
הגה: יש אומרים דכל זה מיירי דוקא שהתחילו בבת אחת, או לאחר שנפרדו זה מזה חזר השני וחבל בראשון, אבל אם אחד התחיל, המתחיל משלם והשני פטור, דכל המשנה ובא אחר ושינה פטור (טור בשם הרא"ש), וכן הוא לקמן סימן תכ"א סעיף י"ג לענין שני אנשים שחבלו זה בזה, והמחבר שפסק כאן כמי שחולק וסבירא ליה שאין לחלק, ולקמן פסק כמו שכתבתי, לא כיוון יפה.