סימן שח: השוכר בהמה לרכוב עליה כמה יטעון עליה

 סעיף א

השוכר בהמה לרכוב עליה איש, לא ירכיב עליה אשה, (והוא הדין לעכו"ם) (מרדכי פרק האומנין), מיהו יש אומרים דוקא לכתחילה, אבל אם עבר והרכיב עליה אשה, אע"פ שניזוקה הבהמה, אינו חייב לשלם (המגיד פ"ד דשכירות בשם הרשב"א), ויש חולקין (שם לדעת הרמב"ם), ולכולי עלמא אם מנהג המקום להתייקר ברכיבת הנשים, צריך להוסיף לו כפי המנהג) (המגיד הנזכר לעיל), לרכוב עליה אשה ירכיב עליה איש.

סעיף ב

שכרה לרכוב עליה אשה, מרכיב עליה כל אשה בין גדולה בין קטנה, ואפילו מעוברת ומניקה.

סעיף ג

השוכר את החמור לרכוב עליה, יש לו להניח עליה כסותו ולגינו ומזונותיו של אותו הדרך, לפי שאין דרך השוכר לחזור בכל מלון ומלון לקנות מזונות. יתר על זה, הרי מעכב עליו בעל החמור. וכן יש לבעל החמור להניח עליה שעורים ותבן ומזונות של אותו היום, יתר על זה השוכר מעכב עליו, מפני שאפשר לו לקנות בכל מלון ומלון. לפיכך אם אין שם מאין יקנה, מניח עליו מזונותיו ומזונות בהמתו של כל אותה הדרך, וכל אלו הדברים בשוכר סתם, ובמקום שאין מנהג ידוע, אבל במקום שיש מנהג, הכל לפי המנהג.

סעיף ד

השוכר את הבהמה להביא עליה ק"ק ליטרין של חטים, והביא ק"ק ליטרין של שעורים ומתה, חייב מפני שהנפח קשה למשוי, והשעורים יש להם נפח. וכן אם שכרה להביא תבואה, והביא במשקלה תבן, אבל אם שכרה להביא עליה שעורים, והביא במשקלין חטים, ומתה, פטור וכן כל כיוצא בזה.

סעיף ה

השוכר את הבהמה לשאת עליה משקל ידוע והוסיף על משאו, אם הוסיף חלק משלשים על השיעור שפסק עמו ומתה, חייב, פחות מכאן, פטור, אבל נותן הוא שכר התוספת, (וע"ל סימן של"ה ס"א).

סעיף ו

שכר סתם, אינו נושא אלא משקל הידוע במדינה לאותה בהמה, ואם הוסיף חלק משלשים, כגון שדרכה לשאת שלשים וטען עליה שלשים ואחד, ומתה או נשברה, חייב.

סעיף ז

הכתף שהוסיף על משאו קב אחד והוזק במשא זה, חייב בנזקיו, שאע"פ שהוא בן דעת והרי הוא מרגיש בכובד המשא, יעלה על לבו מחמת חליו הוא זה הכובד.

הגה: הלוקח חמורו של חברו שלא מדעתו ועושה מלאכתו, וכוונתו ליתן לו שכרו, הוי כשואל שלא מדעת והוי גזלן, ואם החמור עומד לשכור, לא הוי גזלן, ומיהו אם מיחו בו בני ביתו ואומרים שבעל החמור צריך לחמורו, הוי כשלא מדעת והוי גזלן. ואם לקחו להציל את שלו, ורוצה ליתן לבעל החמור הפסדו, לא הוי גזלן, דתנאי בית דין הוא (ת"ה סימן שי"ו) כדלעיל סימן רס"ד סעיף ה', ועיין לקמן סימן שס"ג סעיף ה' מדינים אלו.