סימן צד: דין גלגול שבועה

 סעיף א

כל מי שנתחייב שבועה בבית דין, אפילו היסת, יכול בעל דינו לגלגל עליו, כל תביעה שיש לו עליו שאם היה מודה בו היה מתחייב בו ממון, (ויש מי שכתב דאם בא לו שבועה ע"י הפוכו שאמר לו הנתבע: הישבע וטול אין מגלגלין עליו (ת"ה סימן שכ"ז), ואם אפילו היה מודה בו לא היה מתחייב ממון, אלא שבועה, אינו יכול לגלגל, אבל שכיר שנשבע ונוטל אין מגלגלין עליו. אפילו לא תבע התובע לגלגל, בית דין מעצמם מגלגלין.

סעיף ב

אין מגלגלין אלא כשהנתבע טוען ודאי ונתחייב שבועה, אבל אם טוען טענת ספק ונתחייב שבועה, אין מגלגלין עליו. אבל על טענת ספק של התובע, מגלגלין, ובלבד שיהיה רגלים לדבר כמו בשבועת השותפים.

סעיף ג

מי שנתחייב שבועה והתחיל התובע לגלגל עליו דברים אחרים שלא טען אותם, וראה הנתבע כך ואמר איני רוצה להשבע אלא הריני משלם הטענה הראשונה שנתחייבתי על כפירתה שבועה, אין שומעין לו, אלא אומרים לנתבע: או תן לו כל מה שגלגל עליך מהטענות הודאיות, או השבע. (ואפילו רוצה ליתן לו דמי הגלגולים והתובע רוצה הדברים עצמן שתובע) (נ"י פ' המפקיד), אבל אם טען עליו התובע טענת ספק, ורצה הלה לשלם עיקר תביעתו, אינו חייב על הגלגולין לשלם.

סעיף ד

אם כשנתחייב שבועה אמר אשלם ולא אשבע, ואחר שאמר כן תבעו דברים אחרים, אינם בגלגול כיון שכבר הודה לפרוע קודם שידע שרוצה לגלגל עליו דברים אחרים.

סעיף ה

כשמגלגל עליו תביעות וראיות ואמר הנתבע: איני רוצה להשבע אלא הריני משלם הטענה הראשונה שאמרנו שאין שומעין לו אלא או יתן כל מה שגלגל עליו או ישבע, אם רוצה לישבע נפטר מהכל, אפילו מתביעה ראשונה, ואע"פ שכבר נתרצה לפרוע אותה יכול לחזור בו, אפילו אחר שיצא מבית דין. שלא נתרצה לפרוע אלא כדי להפטר משבועה, אבל מאחר שצריך לישבע, נשבע אף על תביעה ראשונה.

סעיף ו

אם זה שנתחייב היסת ורואה שמגלגלים עליו הרבה הפך השבועה, אומרים לו: או השבע על הכל או תהפוך הכל שישבע זה על הכל ויטול. ואם אמר הנתבע: על הגלגולים אני נשבע ונפטר ועל הטענה הראשונה ישבע ויטול, הרשות בידו.

סעיף ז

טענו מנה והודה לו בחמשים, ועל השאר טען: איני יודע, והאחר גלגל עליו כמה גלגולים והנתבע השיבו על הגלגולים :אין לך בידי כלום, אע"פ שעיקר שבועה אנו דנים בה מתוך שאינו יכול לישבע משלם, לא נדין כן על הגלגולים; ומה דינו, יש מי שאומר שנשבע על הגלגול אם ירצה או יהפכנה עליו, ויש מי שאומר שאין כאן גלגול, שלא נתחייב לו שבועה מעולם אלא חייב לשלם לו מן התורה, ואין כאן גלגול.

סעיף ח

נתחייב לו שבועה מן התורה, ובא לגלגל עליו שבועת היסת, יכול לומר לו: שבועה דאורייתא אשבע לך ועל הגלגולים תשבע ותיטול.

סעיף ט

טענו מנה והודה לו בחמשים וכפר בחמשים, וכשבא לישבע גלגל עליו גלגולים, השיבו על הגלגולים: איני יודע, ישבע על העיקר, ויפטר מלישבע על הגלגולים, אבל מחרימין בפניו כל מי שיודע לפלוני בכך וכך ולא יודה.