סימן עז: דין שנים שלוו מאחד ודין שותפין שלוה אחד לבדו

 סעיף א

שנים שלוו כאחד או שלקחו מקח אחד, (או שקבלו פקדון ביחד (המגיד פכ"ה) בין בשטר בין בעל פה) (ב"י), שניהם ערבים זה לזה אע"פ שלא פירשו, ואם אין נכסים לאחד מהם, גובה מחברו הכל. אבל אם יש לו נכסים, לא יתבע הערב תחלה, (כי יש לו דין ערב בכל דבר (ב"י וכן משמע בפוסקים), וגובה מכל אחד החצי שהוא מוטל עליו (הרא"ש בתשובה כלל ע"ד סי' י) (אלא אם כן פירשו בהדיא שהן ערבים קבלנים זה בזה שאז תובע איזה מהם שירצה) (תשובת הרא"ש כלל ע"ג סימן יב ומהרי"ק שורש קפ"ג), ואם פרע אחד מהם כל החוב, חוזר וגובה מחברו חלקו, (ולכן שנים שלוו ופרע אחד מהן, ודאי פרע בעד חברו) (מרדכי ריש פ' מי שהיה נשוי ומהרי"ק שורש ק"ך).

סעיף ב

שותפין שלוה אחד מהם מאחר לצורך השותפות, השני משועבד אע"פ שלא היה עמו בקנין בשעת הלואה, ודוקא שהוא מודה שמה שלוה שותפו היה לצורך השותפות, או שיתברר הדבר בעדים אז דינם כשנים שלוו כאחד.

הגה: ויש אומרים דאם לא נתברר הדבר בעדים רק שהשותף מודה, אין צריך לשלם, אלא אם כן היה ממון בשותפות, שאז המלוה גובה מחלק (השני) (ב"י בשם הר"י בי רב לדעת הרא"ש בתשובה כלל לח סימן יג שהביאו הטור) וכך נראה לי להורות.

סעיף ג

שנים שערבו לאחד, כשיבא המלוה ליפרע מן הערב, יפרע מאיזה מהם שירצה, ואם לא היה לאחד מהם כדי החוב, חוזר ותובע לשני בשאר החוב, ובסי' קל"ב כתבתי שיש חולקים בזה. ואחד שערב לשנים, כשיפרע למלוה יודיעו על חוב איזה משניהם פורע, כדי שיחזור עליו (טור שם סעיף ה').

סעיף ד

ראובן שהוצרך ללות מנה משמעון, ולא רצה ללוותו עד שיכנסו יהודה ולוי ערבים, והעני ראובן וגבה שמעון כל חובו מלוי, וחזר לוי לתבוע מחצית המנה מיהודה, וטען יהודה לא נכנסתי ערב לך אלא לראובן, ואיני חייב לך אלא השליש, אין בדבריו כלום וצריך לפרוע החצי.

סעיף ה

ראובן תבע משנים שלוו ממנו כאחד וכפר אחד והודה אחד, אין עדותו מחייבת את חברו (שבועה), ואם היו הנתבעים ג' והודו השנים עליו ועל עצמן, אין האחד מתחייב ממון על פיהם, אבל אם הוציא שטר על ג' שיש לו אצלם כך וכך ממון, וטענו כולם ואמרו פרענו זה בפני זה, אם כל אחד כתב סך ידוע בפני עצמם, ואין ביניהם שותפות, מעידים זה על זה ואין חוששין לגומלין (וע"ל סימן לו סעיף ד, ה, ו).

סעיף ו

שנים שלוו מאחד בשטר אחד, ומחל לאחד מהם, לא מחל אלא חלקו וגובה מחברו חצי החוב.

הגה: ויש חולקים ואומרים דכל החוב מחול ואין יכול לתבוע לחברו כלום (טור בשם הרא"ש), ולענין הלכה אם היו אלו השנים ערבים קבלנים שאז היה יכול לגבות כל החוב מאחד מהן, ומחל לאחד מהן, כל החוב מחול וגם השני פטור, אבל אם אינם ערבים קבלנים, שאז צריך לתבוע כל אחד, ומחל לאחד מהם, אינו מחול אלא החצי וגובה מחברו חצי החוב (ד"ע).

סעיף ז

אחד שלוה משנים ומחל אחד מהם כל החוב, אין חלק חברו מחול.

הגה: אפילו שניהם כתובים בשטר אחד (תשובת רשב"א אלף פז). נתפשר הלוה עם אחד מהם, לא יוכל השני לומר כבר הודית שאתה חייב לנו ותתפשר עמי גם כן, כי יוכל הנתבע לטעון לזה וויתרתי ונגדך איני מוותר (ת"ה סימן שנא, ע"ל סי' קע"ו סל"א).

סעיף ח

שנים שהם ערבים בשביל אחד ופטר המלוה את אחד מהם מהערבות, יש אומרים שיכול לגבות כל החוב מהערב השני (וע"ל סוף סימן קל"ב).

סעיף ט

שנים שהלוו או הפקידו לאחד ובא אחד מהם ליטול חלקו, אין שומעין לו עד שיבא חברו, אבל אם חברו בעיר ושמע ולא בא צריך ליתן לזה התובע הכל, ואם טען שאינו רוצה לתת לו אלא חלקו אבל חלק שותפו יתן ביד בית דין הרשות בידו.

הגה: וכל זה בשנים שהפקידו ביחד, אבל מי שהפקיד ביד אחד, ומת, והיו לו שני בנים ובא אחד מהן, נותנין לו חלקו (תשובת רשב"א סימן אלף קכ, וע"ל סימן רצט מאלו הדינין).

סעיף י

לוה משנים ונכתב השטר בשם אחד מהם, אם תבעו אותו שלא נכתב השטר על שמו יכול לדחותו ולומר: לא נתחייבתי לך כלום.

הגה: וצריך הרשאה מן השני, אבל זה שכתוב בשטר יכול לגבות כולו בלא הרשאה (תשובת רשב"א סימן אלף קלז), והוא הדין אם שניהם כתובים בשטר, כל אחד יכול לגבות כולו (תשובת הרשב"א אלף פב וסימן אלף פו). איש ואשתו שלוו מאחד היא חייבת לפרוע החצי מכתובתה, ואם הבעל או יורשיו פרעו כל החוב חוזרים ונפרעים ממנה החצי, ואם הבעל קיים והיא טוענת אתה לקחת כל המעות אלא שאני נכנסתי עמך בשטר, אינה נאמנת, אלא במיגו דפרעתיך.

הגה: והרי הם בטענות הללו כב' לווין שלוו ביחד (טור). ראובן שכתב לבנו ולאשתו בית וכתב דלא יגבו אלא שתיהן ביחד, ומת הבן, יכולה אשתו לגבות כתובתה ממתנה זו, דלשון יחד שכתב לא בא למעט אם מת האחד, אלא שלא יגבה כל אחד המחצה (ריב"ש סימן קפה, ועיין בא"ה סימן קב סעיף ז).

סעיף יא

ראובן היה חייב לשמעון מנה ואחר כך בא הוא ואשתו ולוו מלוי מנה ונפטר ראובן, ואחר שהגבו כתובת אשתו שהיתה מוקדמת לא נשאר כלום לבעלי חובות והרי לוי גובה מהאלמנה המנה, אין שמעון יכול לחזור על לוי ולגבות ממנו לפי שלוי לא גבה מנכסי ראובן כלום אלא מנכסי אשתו.