סימן קעד: דין האסורה ליבם באיסור לאו ועשה
סעיף א
יבמה שהיא אסורה ליבם, בלאו או בעשה או באיסור שניות דרבנן, היא חולצת ולא מתייבמת, וצרתה או חולצת או מתייבמת; ואין חליצתה פוטרת צרתה, אבל חליצת צרתה פוטרת אותה. ואם עבר ובא עליה, קנאה, ונפטרת צרתה. ואם רצה להוציאה, מוציאה בגט.
סעיף ב
היתה אסורה לבעלה באיסור לאו או עשה או איסור דרבנן, ומותרת ליבם, יכולה להתייבם; חוץ ממחזיר גרושתו משנשאת, ומת, שהיא חולצת ולא מתייבמת, וצרתה או חולצת או מתייבמת.
סעיף ג
אחות חלוצה, אסורה מדרבנן. לפיכך נפלה לפני יבמה, חולצת ולא מתייבמת. וכן צרתה אסורה מדרבנן, וחולצת ולא מתייבמת.
סעיף ד
מי שיש עליה זיקת שני יבמים, היא או צרתה חולצת ולא מתייבמת. כיצד, שלשה אחים נשואים שלשה נכריות, ומת אחד מהם ועשה בה אחד מהנשארים מאמר ביבמתו, ומת קודם שכנסה, חולצת ולא מתייבמת.
סעיף ה
נתן לה גט, ופירש שהוא למאמרו, הרי בטל המאמר שעשה, ואין עליה אלא זיקת יבם אחד, ומתייבמת. אבל אם נתן לה הגט סתם, אסורה להתייבם.
סעיף ו
קטן שבא על יבמתו, ומת, חולצת ולא מתייבמת; שאין ביאתו קונה קנין גמור, ויש עליה זיקת שני יבמים.
סעיף ז
מי שחציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן, ונשתחררה, וקדשה שמעון אחיו, ומתו שניהם, ונפלה לפני לוי אחיהם, מתייבמת לו, שאינה אשת שני מתים, שאם קדושי ראובן קדושין אין קדושי שמעון כלום; ואם קדושי שמעון קדושין, אין קדושי ראובן כלום.