סימן קכב: אמר לכתוב הגט וטעה או נאבד

 סעיף א

אמר לסופר ולעדים לכתוב ולחתום וליתן גט לאשתו, וכתבו וחתמו ונתנו לה, ונמצא פסול או שכתבוהו ונאבד, יכולים לכתוב גט אחר. ואם לא נאבד, והם מסופקים אם הוא כשר מכמה חומרות שנהגו להחמיר, הרי עשו שליחותם וצריך לחזור הבעל לומר להם לכתוב ולחתום.

הגה: ואם העדים רוצים לכתוב אחר וליתן לה שניהם, הרשות בידם ואין צריכים לשאול לבעל (תשובת הרשב"א הובאה בב"י).

לכן אם הבעל הולך מהעיר, יאמר שהוא נותן להם רשות לכתוב ולחתום גט מאחד עד מאה עד שיהא א' כשר בין בכתיבה בין בחתימה לדעת הרב שבעיר בלי שום פקפוק.

הגה: ולכל מי שמראה אותו (סדר גיטין). אבל אם הבעל בעיר, אין לסמוך על זה ויש לבעל לחזור ולצוות כל פעם לעדים ולסופר (ב"י בשם ר"ח). וכן נוהגין שחוזר ומצוה כמו בראשונה, גם מקנה להם הקלף והדיו אם לא נשאר לסופר ממה שהקנה לו בראשונה (כן נמצא בסדר גיטין). יש אומרים הא דאמרינן עשו עדים וסופר שליחותן צריך לחזור ולצוות, היינו דוקא אם כבר נחתם, ונפסל; אבל אם עדיין לא נחתם, יכולין לכתוב אחר ואין הבעל צריך לצוות (ב"י בשם הרשב"ץ), אבל נהגו להחמיר בכל ענין.

סעיף ב

אמר להם: כתבו וחתמו ותנו לשליח ויוליך לה, וכתבו ונתנו לשליח ונמצא הגט פסול או בטל, אין כותבין גט אחר עד שימלכו בבעל. ואם לא נמלכו בו וכתבו גט אחר כשר ונתנוהו לשליח ונתנו לה, הרי זו ספק מגורשת.

הגה: ויש אומרים דכל שנמצא הגט בטל או פסול כותבין גט אחר, אלא שאם נאבד מיד השליח דינו כמו שנתבאר (טור). וכל זה שאמר להם לכתוב וליתן, אבל נתן לשליח גט להוליכו ונמצא פסול, פשיטא שאינן יכולין לכתוב אחר בלא רשות שלו (נ"י בשם תשובת הרשב"א וכן משמע מתשובת הרמב"ן סי' קמ"ה).